דמי לידה הנם תגמולים המשולמים לאישה עובדת אשר ילדה ויצאה לחופשת לידה, ומטרתם לפצות את היולדת על אובדן שכר או הכנסה, בתקופה זו.
דמי לידה מרביים, בעבור 14 שבועות (98 ימים), משולמים ליולדת, אשר הפסיקה את עבודתה וששולמו בעדה דמי ביטוח, לפני המועד בו הופסקה עבודתה, בעבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו למועד הפסקת העבודה, או בעבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו למועד הפסקת העבודה.
דמי לידה חלקיים, משולמים ליולדת ששולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו למועד הפסקת עבודתה.
אישה שעבדה גם כשכירה וגם כעצמאית, תוכל להיות זכאית לדמי לידה מלאים או חלקיים, גם על פי עבודתה כשכירה וגם על פי עבודתה כעצמאית וזאת, אם צברה בכל סוג של עבודה, את התקופה הנדרשת ושולמו דמי ביטוח, כמפורט לעיל.
בכדי לקבל דמי לידה, על היולדת למלא טופס תביעה לדמי לידה ולהגישו לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום מגוריה, בצירוף אישור לידה מבית החולים. את טופס התביעה, אפשר למסור למוסד לביטוח לאומי בסמוך ליום הפסקת העבודה, אך לא מוקדם מ-9 שבועות לפני יום הלידה המשוער ובכל מקרה, לא יאוחר מ-12 חודשים מיום הזכאות הראשון לדמי הלידה.
הזכאות לדמי הלידה, הנה מהיום הראשון להפסקת עבודתה של היולדת, ולכל המוקדם, 49 ימים לפני תאריך הלידה המשוער – למי שזכאית לדמי לידה ל-14 שבועות או, 24 ימים לפני תאריך הלידה המשוער – למי שזכאית לדמי לידה ל-7 שבועות. מדמי הלידה מנכים דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה כחוק. דמי הלידה ליום, מחושבים על-פי מלוא שכרה או הכנסתה של היולדת בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה את עבודתה, חלקי 90, אך לא יותר ממקסימום דמי הלידה ליום בסך של 1,412.50 ₪ נכון לתאריך 01/01/2012.
דוד סער, עורך דין ביטוח לאומי
