גמלה לילד נכה

ילד נכה, על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, הוא קודם כל קטין, מתחת לגיל 18, שהנו בן ביולוגי, מאומץ או חורג לאזרח או תושב ישראלי, או יתום שאחד מהוריו נפטר בארץ כתושב או אזרח המדינה, ואשר עומד בהגדרות הנכות. הגדרות הנכות כוללות קביעה של רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי כי הילד זקוק להשגחה רציפה של הזולת, באופן שחורג במידה ניכרת מהמקובל לגילו, מרגע שמלאו לו לפחות 90 ימים. בנוסף, כוללת הגדרת הנכות בקרב ילדים מעל גיל 90 ימים גם הזדקקות לטיפולים רפואיים מיוחדים, כדוגמת עירויי דם, דיאליזה טיפולים לדיכוי מערכת החיסונית ועוד, וזאת על פי קביעתו של רופא המומחה ברפואת ילדים ומוסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי. עוד כוללת הגדרת הנכות בקרב ילדים הזדקקות לטיפול רפואי קבוע, באופן המונע מהילד להגיע לבית הספר או מוסד חינוכי אחר שלושה ימים לפחות בשבוע, ברציפות למשך שלושה חודשים לפחות, במצבים בהם אחד ההורים נמצאים עמו ומטפלים בו. בנוסף, הגדרת הנכות מטעם המוסד לביטוח לאומי מתייחסת לילדים מעל גיל שלוש שנים, אשר תלויים במידה רבה או לחלוטין בקבלת עזרה מהזולת, באופן חריג ורב יותר משמעותית בהשוואה לבני גילם, במרבית או בכל שעות היממה. המוסד לביטוח לאומי כולל בהגדרת הנכות גם ליקויים שונים, שמשפיעים באופן חמור על מידת עצמאות תפקודם של ילדים והתלות שלהם בזולת להתנהלות בטיחותית, ביניהם ניתן למנות פיגור שכלי בינוני או חמור, קשיי תקשורת חמורים, עיכוב התפתחות חריף בקרב פעוטות בגילאי 90 ימים עד שלוש שנים, אוטיזם, פסיכוזה, ליקויי שמיעה וראייה קשים ועוד.

תנאי זכאות

גמלאות הנכות לילדים משולמות במידה ומתקיימים מספר תנאים המעוגנים בתקנות המוסד לביטוח לאומי:

• במידה והילד הנכה נמצא ומתגורר בארץ.
• במצבים בהם הילד הנכה מתגורר עם הוריו בחו"ל במסגרת שליחות מטעם המדינה.
• כל עוד הילד הנכה לא נמצא במוסד או פנימייה המספקים לו סיוע רפואי, סיעודי או שיקומי ואינו מאומץ על ידי משפחת אומנה.
• במקרים בהם כל עלויות הטיפול הרפואי בבית חולים או מוסד סיעודי או שיקומי משולמות על ידי הוריו של הילד הנכה, או שהם נמצאים עמו על מנת לטפל בו באופן קבוע – הוא יהיה עדיין זכאי לקבלת הגמלאות.
• במקרים בהם הילד הנכה יצא את הארץ ושולמו לא גמלאות בחודשיים שקדמו לנסיעתו, ימשיך המוסד לביטוח לאומי להעביר לו תשלומים במשך שלושה חודשים נוספים.
• במקרים בהם הילד הנכה יצא מהארץ לצורכי טיפול רפואי, וכל עוד לא עברו שנתיים מיום יציאתו, עשוי המוסד לביטוח לאומי להמשיך לשלם עבורו גמלאות, בכפוף לשיקול דעתו.

הליך הגשת תביעה לגמלת ילד נכה: המסמכים הנדרשים

בשלב הראשון יש להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס תביעה, ובו פרטיהם האישיים של הילד הנכה ומשפחתו, בצירוף מסמכים רפואיים הרלוונטיים ללקותו או מוגבלותו של הילד. במקרים מסוימים כמו אצל ילדים הנזקקים לדיאליזה, חולים במחלה ממארת או לוקים בתסמונת דאון ועוד בעיות רפואיות חמורות, יש לצרף גם דו"ח מעקב ממרפאת מומחים. במקרים של הפרעות נפשיות, יצורף לתביעה דוח ותכנית טיפול מפסיכיאטר, ואצל ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז חמורות יצורפו מסמכים רפואיים מנוירולוג או פסיכיאטר מומחים בילדים, וכן דו"ח חינוכי מטעם המוסד לחינוך מיוחד בו לומד הילד ואישור מוועדת השמה על ההפניה לחינוך המיוחד. במצבים בהם הילד הנכה נזקק להנשמה קבועה, יצורף לתביעה דוח מטעם הרופא המטפל הכולל את ההנחיה לטיפול זה ותאריך התחלתו. במקרים בהם הילד הפך לנכה כתוצאה מתאונה, יש לציין האם הוגשה תביעה במשטרה כנגד צד שלישי שפגע בו, ופרטים אודות תהליך תביעת נזיקין אם אכן פתחו הוריו בהליכים משפטיים אלו. בנוסף, יש לחתום על טופס ויתור סודיות ,ולמסור שאלון ייעודי למוסד לחינוך מיוחד בו לומד הילד. קיימת אפשרות לחתום על הרשאה להכרעה בדבר גובה הגמלה וזכויותיו של הילד בהיעדרו וללא נוכחות הוריו או המטפלים בו, על סמך מסמכיו הרפואיים, אך זו אינה כוללת את היכולת לבדוק האם קיימת תלות מוחלטת בתפקודו היומיומי, אשר מזכה בשיעור גבוה של גמלאות.

שלבים נוספים בהליך הגשת התביעה לגמלת ילד נכה

בתום איסוף המסמכים הדרושים ושיגורם למוסד לביטוח לאומי, תתקיים וועדה רפואית שתדון במצבו, ותקבל החלטה לגבי שיעור הגמלאות להן הוא זכאי. במידה והחלטת הוועדה נראית להורי הילד בלתי הוגנת או שאינה משקפת את מצבו האמתי, הם רשאים להגיש ערעור מול וועדת עררים. גם על הכרעתה של וועדת העררים ניתן לערער, בפני בית הדין לעבודה וכן קיימת אפשרות להגיש תביעה חוזרת, כל עוד חלפה חצי שנה או יותר ממועד הגשת התביעה הראשונית. במקרים מסוימים, אם המוסד לביטוח לאומי בודק את המסמכים הרפואיים ומגיע למסקנה כי יש מקום לדון בתביעה גם בטרם חלפה חצי שנה – תידון הפנייה עוד לפני כן.

שיעור הגמלה

סכום קצבה מלאה לילד נכה עומד על 2,189 ₪, ומחושב על פי שלוש רמות: 50% מסכום הקצבה, 100% מסכום זה, בתוספת 372 ₪, אשר זכאים לה ילדים שנקבעה להם נכות בשיעור של 100% או יותר, ו- 188% מסכום הגמלה, אף הוא בתוספת של 372 ₪ . לילד שזקוק לטיפול הנשמה קבוע, תשולם תוספת בסך 1,817 ₪. במקרים בהם לילד קיימת יותר מבעיה רפואית יחידה, הכלולה בתנאי הזכאות לגמלה, תחושב הקצבה על פי המחלה או הלקות החמורה יותר. משפחות להן יש שני ילדים נכים ויותר, זכאיות לתוספת של 50% הגדלה לסכום הקצבה עבור כל אחד מהם.

כיצד מגישים ערר על החלטת הועדה הרפואית

ניתן להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לוועדת העררים, במקרים בהם לא אושרה גמלה, או שהקצבה שאושרה הנה חלקית, זמנית או שאינה כוללת תשלומים רטרואקטיביים מרביים. את הערר יש להגיש בכתב בתוך 90 ימים ממועד קבלתו של מכתב ההחלטה מטעם הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. על החלטתה של וועדת העררים ניתן לערער בפני בית הדין לעבודה במקרים בהם הנימוקים לערעור נוגעים לחוקים ולתקנות, כמו מצבים בהם הוריו של הילד אינם מבוטחים של המוסד לביטוח לאומי, כשהילד הנכה אינו נמצא בארץ או מתגורר במוסד ועוד. במקרים של ערעורים חוזרים לבית הדין לעבודה בלבד, קיימת זכות לקבלת סיוע משפטי חינם מטעם הלשכה לסיוע משפטי שפועלות מכוח משרד המשפטים באזור מגוריו של העותר. בכל מקרה על ערעור, לוועדת העררים או לבית הדין לעבודה, מומלץ מאוד להיעזר בסיוע משפטי מעורך דין מומחה ובעל ניסיון בתחום זה, על מנת להגדיל את סיכויי התביעה להצליח.

אם אתם מגדלים ילד נכה במשפחה, ראוי ואך הוגן שתמצו את זכותכם לגמלה מקסימלית המגיעה לכם על פי חוק, שאמנם לא תבטל את מצבו הרפואי של ילדכם, אך תקל עליכם להתמודד עם המצב מבחינה כלכלית. פנו עוד היום למשרד עורכי דין דוד סער, ואנו נסיר מעל כתפיכם את עול הטיפול המשפטי בתביעות ועררים מול המוסד לביטוח לאומי, ונקדם את ענייניכם בדרך המקצועית והיעילה ביותר, לקבלת סכום מרבי של גמלאות בהקדם האפשרי.