עניינו של ערעור זה הינו בתביעות לפיצויים בגין נזקי גוף וכן פיצויים עונשיים ובתשלום האגרה בגינן (רע"א 7644/09 תרכובות ברום ואח' נ' פרופ' שאל לדני ואח').
במסגרת התביעות כללו התובעים בקשה לפסיקת פיצויים עונשיים. בתביעה אחת הועמד הסכום הנתבע בגין פיצויים עונשיים על סך מיליון ש"ח לכל תובע ואילו בשני כתבי התביעה האחרים, הותירו התובעים את גובה הסעד לשיקול דעתו של בית המשפט.
לטענת המבקשים, פיצויים עונשיים אינם נחשבים כפיצויים בגין נזקי גוף לצורך תשלום אגרת בית משפט אלא מדובר בסעד כספי רגיל. לעומת זאת, טוענים התובעים כי הפיצויים העונשיים הנתבעים הם בגדר אחד מבין ראשי הנזק השונים הנתבעים בגין נזקי הגוף שנגרמו להם.
המשמעות היא שאם תתקבל עמדת המבקשים, הרי שעל התובעים יהיה לשלם אגרה בשיעור המושפע מגובה הפיצוי הנתבע כפיצוי עונשי.
בית המשפט קבע, שכאשר תובע-ניזוק מבקש לקבל פיצוי בגין נזק שנגרם לגופו או נפשו כתוצאה מפגיעה, מוות או מחלה, מדובר בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, והסעד של פיצויים עונשיים אינו נכלל בגדר תביעה לפיצויים בשל נזק גוף.
בית משפט קבע כי הפיצוי העונשי הוא "בן חורג" לפיצויים הנזיקיים. מטרתו של הפיצוי העונשי אינה לפצות את הניזוק בשל הנזק שנגרם לו, אלא להוות רכיב הרתעתי, עונשי או מחנך. כלומר, הפיצוי העונשי אינו נובע מהנזק שנגרם לניזוק ואינו תלוי בו או מוגבל על ידו. הפיצוי העונשי לא נועד להשיב את מצב הניזוק לקדמותו, אלא לשקף את החומרה המיוחדת המיוחסת למעשה העוולה, למשל כאשר הוא בוצע בכוונה או בזדון.
הפיצוי הרגיל בא להעמיד את הנפגע במצב בו היה אלמלא העוולה שגרמה לו נזק גוף. על כן, נקבע הסדר מיוחד בתקנות האגרות למקרה של תביעה בגין נזק גוף. הפיצוי העונשי לא נועד, כאמור, להחזיר את מצבו של הנפגע לקדמותו, ולכן אין הצדקה להקל על התובע פיצוי מסוג זה. בנוסף, קבע בית המשפט שהתובע יכול לשלוט על גובה האגרה שתשולם על ידו באמצעות תביעה של פיצויים עונשיים בסכום שאינו גבוה בצורה יוצאת דופן.
בית המשפט קבע כי בעניין הפיצויים העונשיים, על כל התובעים לשלם אגרת בית משפט בהתאם להוראות תקנות האגרות ביחס לסעד כספי רגיל.
דוד סער, עו"ד
