טענת התובע הייתה כי עו"ד סביר לא היה ממליץ ללקוחו לנקוט בהליכי גירושין מיוזמתו, טרם סולקו כלל הדרישות הממוניות מצד האישה, לרבות דרישת הכתובה.
כן התובע, כי הנתבע לא טרח לערוך כל תרשומת התומכת בטענתו, לפיה הסביר לתובע את סיכוני נקיטת הליכי הגירושין.
ביהמ"ש דחה את תביעת התובע, וקבע כי לאחר בחינת הראיות בתיק, עולה כי לא הוכחה טענת התובע להתרשלות כלשהי של בא כוחו הנתבע. ביהמ"ש הוסיף וציין, כי אמנם עורך הדין התרשל בכך שלא ערך תיעוד או תרשומת שיחותיו עם לקוחו, אלא שאין בכך כדי לבסס רשלנותו המקצועית.
ביהמ"ש ציין בהערת אגב, כי אילו היה עורך הנתבע תרשומת שיחות עם לקוחו, יתכן ואלו היו מייתרות את הדיון המשפטי. כן קבע ביהמ"ש, כן על עורך דין להקפיד לבצע תרשומות מהותיות בזמן אמת ולשמור אצלו תרשומות אלו ליום סגריר, גם כאשר נפרד לשלום מהלקוח ברוח טובה (במקרה דנן, אפילו אחרי 6 שנים).
התביעה נדחתה ובשל מחדל הנתבע באי עריכת תרשומות, נפסקו הוצאות על דרך המינימום ובסך של 10,000 ₪ בלבד.
