תיקון כתב תביעה – אימתי? (חלק ב')

מאת:

תביעה שעניינה השפעה בלתי הוגנת על צוואה, תוך בקשה לחלק מחדש את הרכוש לאחר היוודע התרמית, הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בשנת 2001. לקראת סיום שלב ההוכחות מבינה התובעת, בעקבות מה שנתגלה באותו שלב, כי התרמית מורכבת משחשבה. היא מבקשת לתקן את כתב תביעתה. האם יתיר לה בית המשפט לעשות כן? שאלה זו נדונה בתמש (נצ') 8360/01 ז.א.ר נ' א.ע.ו (ניתן ביום: 1.4.11).

בית המשפט העלה שלוש שאלות מקדמיות:

א. האם התיקון המבוקש מתייחס לשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת?

ב. האם מדובר בהוספת עילה חדשה ו/או בעילה שהתיישנה?

ג. האם הבקשה נגועה בשיהוי רב מידי?

התובעת טענה כי מכתב ההגנה של הנתבעים שהוגש ביום 14.07.05, נודע לה לראשונה כי המנוח ביטל את צוואתו משנת 1973, עוד ביום 1.11.74. בהליך ההוכחות התברר לה לראשונה כי שטר המכר המתייחס למקרקעין והמסמך שבו בוטלה צוואתו של המנוח נחתמו באותו יום ובנוכחות הנתבעים. לטענתה, עובדת מעורבותם של הנתבעים בביטול הצוואה, התגלתה אך ורק במסגרת שמיעת הראיות ולא הוזכרה בתצהיריהם ו/או בכתב הגנתם, והיא עולה כדי השפעה בלתי הוגנת. לטענתה, לעובדות החדשות שנתגלו השלכה יתרה על תוצאות ההליך ועל חקר האמת.

בית המשפט בדק אם לאור ההלכות שנפסקו, התיקון הוא בבחינת "עילה חדשה" שאין להתירה וקבע:

"שטר המכר והמסמך שמבטל את הצוואה הוא סלע המחלוקת בין הצדדים, ובבקשת התיקון אין כדי לחרוג מכך. למעשה, כל שהתובעת מבקשת להוסיף הוא, יסוד נוסף שיש בו, לשיטתה, כדי לבסס את הקביעה כי פסק הדין בתיק ההסדר בטל מיסודו, כאשר מטרת התיקון היא לסייע לבית משפט להכריע בדבר רצונו האמיתי של המנוח".

עוד קבע בית המשפט:

"היות וניתן יהיה לראות את החלק המתוקן שיוגש כאילו הוגש עם התובענה המקורית, לפני חלוף תקופת ההתיישנות, יש לבחון שמא בקבלת התיקון יש משום "עקיפת" תקופת ההתיישנות באופן שנשללת מהנתבעים ההגנה הקנויה להם".

בית המשפט מצא כי מקום בו נודעו לתובעת העובדות אך ורק במועד שמיעת ההוכחות, הרי שחל סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958, העוסק בהתיישנות שלא מדעת. לאור כל האמור לעיל התיר בית המשפט את תיקון כתב התביעה.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן