במקרה שלפנינו המדובר בהליך משפטי המתנהל מספר שנים, שנועד להכריע בתוקפם של הסכמי אופציה שנחתמו בין הצדדים. פסק דין חלקי שניתן ע"י ביהמ"ש, קבע שהמבקשים הפרו חלק מהתחייבויותיהם כלפי המשיבה.
לאחר קבלת פסק הדין החלקי, פנו המבקשים וביקשו לתקן את כתב הגנתם, בנימוק שלאחרונה נודע להם, שהבעלים והמנהל של המשיבה, הורשע בעבר בעבירה של הרצת מניות, ולאור חדשה זו, עומדת להם הזכות לדרוש קיזוז של הנזק שנגרם להם כתוצאה מהתנהלות זו של בעלי המשיבה.
ביהמ"ש המחוזי דחה בקשה זו של המבקשים, ומשכך הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור שנדונה בפני ביהמ"ש העליון (רע"א 4803/17), במסגרתו טענו המבקשים, כי בתי המשפט נוטים לאשר תיקון של כתבי טענות, במיוחד כשמדובר בעובדות חשובות שהוסתרו מאחד הצדדים. כמו כן, טענת הקיזוז המבוקשת, אינה עומדת בניגוד לפסק הדין החלקי שהתקבל זה מכבר.
ביהמ"ש העליון דחה את ערעור המבקשים בנימוק כי אין דינה של בקשה המוגשת בשלב מוקדם בהליך כדינה של בקשה המוגשת בשלב מאוחר יותר, כל שכן, לאחר קבלת פסק דין חלקי. כן הוסיף ביהמ"ש ונימק כי תיקון כתב ההגנה, הלכה למעשה, מערער על הקביעות העובדתיות שנקבעו בפסק הדין החלקי שהתקבל, ולא ניתן לתקוף פסק דין זה, בדרך עקיפה של תיקון כתב ההגנה.
לאור העיתוי המאוחר בהעלאת בקשת התיקון, דחה ביהמ"ש העליון את בקשת המבקשים.
דוד סער, עו"ד
