פרוצדורה או צדק מהותי? צדק עדיף

מאת:

בבירור תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה, הודיע התובע "אלה עדי", ולמחרת היום, בהתחרש המשפט, ובטרם התחיל הנתבע בהבאת ראיותיו, ביקש להעיד עד נוסף, מהנדס מומחה. בית המשפט סירב לתת לו את הרשות המבוקשת. האם בית המשפט היה צריך לאפשר לתובע להעיד עד נוסף, חרף אמירתו "אלא עדי"? שאלה זו נדונה בע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"מ כ(3) 477 (1966).

השופט ברנזון פסק באותו עניין כי:

"הרשאה כזאת – כשהיא דרושה – צריכה להינתן על-ידי בית-המשפט כדבר מובן מאליו, אלא אם ישנן נסיבות מיוחדות כבדות משקל ביותר המצדיקות סטיה מהשיגרה. "בית-המשפט הישראלי – ובצדק – אינו מקשה ערפו או מכביד לבו כלפי בעל-דין הבא 'לשבש' את סדרי-הדין התקינים על-ידי הבאת ראיות נוספות מחוץ למסגרת הפרשה שנסתיימה על-ידו": ע"א 507/64, פד"י, כרך יט (4), ע' 337.

הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית.

אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין, ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות.

לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. העיניים צריכות להישאר נשואות תמיד אל המטרה היחידה של כל משפט, והיא – עשיית משפט צדק בין הצדדים על יסוד בירור הוגן והולם של גוף הענינים האמיתיים השנויים במחלוקת ביניהם".

השופט עציוני אף הוסיף כי:

"בכל אופן אם ישנה התנגשות בין השאיפה ליעילות לבין השאיפה לעשיית הצדק במלוא מובן המלה – וכאמור, אין אני רואה כל סתירה ביניהם – עשיית הצדק עדיפה מכל הבחינות, כי אין, כדברי חברי הנכבד השופט ברנזון, מתקנים עוול בעוול".

לא זו שבית המשפט העליון הורה להשיב את הדיון בחזרה לבית המשפט המחוזי, בכדי שהלה ישמע את עדות העד הנוסף, אלא אף הורה להשיב את הדיון לשופט אחר, וזאת בכדי למנוע "דעה קדומה". בכך הוכיח בית המשפט כי הצדק המהותי של הצדדים לדיון עומד לנגד עיניו, ולא רק הפרוצדורה הפורמלית.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן