סעיף 42א לפקודת הראיות קובע כי הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע הוא בעל דין במשפט האזרחי. לא אחת יטען האדם שהורשע בהליך פלילי כי נגבתה ממנו הודאת שווא, או כי הסכים להסדר טיעון תחת לחץ, או מתוך אי אמונו ביכולתו הנפשית לשאת בהליך פלילי ממושך, ויבקש כי הממצאים מההליך הפלילי לא יחייבו אותו בהליך אזרחי. אימתי ייעתר בית המשפט לבקשתו? שאלה זו נדונה בתא (ת"א) 164043-09 מיכאל צירולניק נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (ניתן ביום: 1.6.10).
באותה פרשה, הורשע המבקש בגרימת מוות ברשלנות בתאונת אופנוע, וקורבן התאונה תבע את קרנית, אשר חזרה אל המבקש בתביעת שיפוי. המבקש ביקש להביא ראיות לסתור את ממצאי ההליך הפלילי.
סעיף 42ג לפקודת הראיות קובע עוד, כי במקרה בו חלות הוראות סעיף 42א, לא יהא המורשע רשאי להביא ראיה לסתור את פסק הדין במשפט הפלילי אלא ברשות בית המשפט, מטעמים מיוחדים שירשמו וכדי למנוע עוות דין, כאשר התכלית הינה מניעת תוצאות סותרות, וחסכון בזמן שיפוטי, ואין נפקא מינה מדוע ניתנה ההודאה ומה היו שיקולי הנאשם עת הודה בעובדות (ע"א 71/85 אריה בע"מ נ' בוחבוט, פ"ד מא(4) 327; ע"א 285/80 שיף נ' אליאסי, פ"ד לד(4) 752).
מקום בו לא ניתנה רשות לסתור את ממצאי פסק הדין הפלילי, נותר פסק הדין כראיה שלא נסתרה. הראיות היחידות שרשאי המורשע להביא, הן ראיות שאינן סותרות את אחריותו הפלילית ואינן מהוות במהותן ראיות לסתור כמו ראיות לעניין רשלנות תורמת של מאן דהוא נוסף, לרבות הניזוק (ע"א 895/80 עיריית נתניה נ' אל מלק, פ"ד לז(2) 119).
הרשות לסתור תינתן רק בנסיבות מיוחדות, כאשר הדבר דרוש על מנת למנוע עיוות דין, אך בתי המשפט יעשו שימוש בסמכותם זו בקמיצת יד, וזאת בכדי למנוע את הצפת בתי המשפט, ובכדי לקיים את התכלית של ריכוז חומר הראיות במשפט פלילי, ולא להותיר מקום להתדיינות נוספת (ע"א 350/74 מ.ל.ט בע"מ נ' ממן, פ"ד כט(1) 217). רק חשש ממשי יוביל להתרת הבאת ראיות לסתור (י' קדמי, על הראיות, חלק שלישי, 2009).
בית המשפט מצא כי באותו מקרה, איכון מכשיר הפלאפון של המבקש הראה כי הוא היה במקום בזמן התאונה, והסבריו כי האופנוע אינו שלו ואחר נהג בו לא היה בהם כדי לשכנע, ועל כן יש לראות את ממצאי פסק הדין הפלילי המרשיע כמחייבים גם בהליך אזרחי. לאור זאת, בקשתו להביא ראיות לסתור נדחתה. דוד סער, עו"ד
