במקרה שלפנינו, המדובר בתובעים שהגישו תביעות בבית משפט השלום כנגד חברת החשמל בגין אירוע שריפה בביתם, בטענה להיעדר אחזקה נאותה של לוח הנתיכים שבבניינם. ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו שהגיש חוות דעת, שבמסגרתה זיכה בעיקרו את חברת החשמל מאחריות לאירוע.
בסמוך להגשת חוות הדעת מטעם מומחה ביהמ"ש, הגישו המשיבים בקשה לפסילת חוות הדעת, בטענה כי המומחה קיבל, לא פחות משוחד מאת הנתבעת. בבקשה ציינו התובעים כי טענה חמורה זו שלהם מגובה בהקלטות וידאו ואודיו שבהן נראה ונשמע המומחה מטעם חברת החשמל מציע שוחד למומחה מטעם ביהמ"ש.
ביהמ"ש השלום צפה בסרטונים, וקבע כי ניתן לפרש את אמירותיו של המומחה מטעם חברת החשמל כרמיזה להצעה לא ראויה שאינה במקומה ומשכך יש בהחלט מקום לפסול את חוות דעתו.
על החלטה זו של ביהמ"ש השלום הגישה חברת החשמל ערעור לבית המשפט המחוזי (רע"א 73071-01-20), במסגרתו טענה חברת החשמל כי נפל פגם כלשהו בהתנהלות המומחים המעורבים ולא היה מקום לנקוט בצעד דרסטי וחריג של פסילת חוות הדעת.
ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעור חברת החשמל, וקבע כי אכן פסילת חוות דעת הינו צעד דרסטי וחמור ביותר, תוך שציין את ההלכה הפסוקה במקרים שכאלה, ולפיה פסילת חוות דעת שמורה לנסיבות יוצאות דופן בהן נפל פגם היורש לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה – ומשכך סבור היה ביהמ"ש המחוזי, כי גם במקרה דנן, לא נפלה טעות בהחלטת ביהמ"ש השלום לפסילת חוות הדעת.
לאחר שביהמ"ש השלום בחן היטב את הסרטון שהוצג בפניו וקיבל את התייחסות הצדדים לסרטון, קבע כי אמנם המומחה לא קיבל שוחד, אלא המדובר בהחלט במעשים לא ראויים שאינם במקומם, כאשר מעבר לכך, לא טרח המומחה לדווח על כך לביהמ"ש, הגוף שמינה אותו.
אשר על כן, פסק ביהמ"ש המחוזי כי יש להעדיף את השיקול של טוהר ההליכים המשפטיים וההליכים הנלווים אליהם ומניעת כל ספק ספיקא ואבק חשש בעניין.
ומאותו עניין לעניין דומה..
תיעוד בדיקה רפואית בצילום ע"י מומחה הנתבעת:
בקשה לא שגרתית הוגשה אל בית משפט השלום במסגרת תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף ע"פ פקודת הנזיקין (ת.א. 27835-10-18). בהתאם למומחה הרפואי מטעמו, לתובע נותרה נכות בשיעור של 25%. הנתבעת מנגד, ביקשה לממש את זכותה ולשלוח את התובע לבדיקה בפני מומחה רפואי מטעמה.
עם בקשתה לבדוק את התובע, ביקשה הנתבעת בהתאם להוראות המומחה הרפואי מטעמה, לתעד את הבדיקה באמצעות צילום שנועד לצורך תיעוד התנועות של התובע והבדיקה הקלינית עצמה. התובע התנגד לתיעוד צילומי זה בטענה כי הדבר פוגע בפרטיותו ומנוגד לחוק הגנת הפרטיות.
במאמר מוסגר יוער, כי בדרך כלל דרישה שכזו לתעד את הבדיקה הרפואית ע"י צילומה, אמורה לעבוד לטובת התובע, שכן באמצעותה ניתן ביתר קלות לסתור חוות דעת נגדית מטעם הנתבעת שרחוקה מן המציאות.
בכל אופן, ביהמ"ש קיבל את בקשת הנתבעת וקבע כי צילום דנן במסגרת הבדיקה הקלינית של התובע, אינה בגדר פגיעה בפרטיות. צילום זה דומה במובן זה לצילום הדמיה, הממוקד בחלק הגוף הרלבנטי ואינו מכוון לאברי גוף מוצנעים.
כן קבע ביהמ"ש, כי אין כל פחיתות כבוד או פגיעה בנבדק, בכך שמומחה רפואי מתעד בצילום את הבדיקה הקלינית.
משרדו של עו"ד דוד סער עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים בעיקר לדיני ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין, דיני עבודה ודיני משפחה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג גם בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני ממונות וכן בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי ומס הכנסה. משרדנו נחל הצלחות לא מבוטלות בתחומים השונים, לרבות תקדימים מעניינים. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך.
דוד סער, עו"ד
