בית משפט השלום בירושלים, בפסק דין שניתן בתאריך 02/10/11, ה"פ 810-08 רנה חג'ג' נגד חטיב ואחרים, דן בתנאים למתן סעד הצהרתי.
במקרה שנדון בפסק הדין, התחייב מעביד, אשר אחד מעובדיו היה חייב בתיק הוצאה לפועל, בהסכם שנחתם בפני ראש ההוצאה לפועל וקיבל תוקף של החלטה, לשלם ממשכורתו של העובד, סך של 1,000 ₪ מידי חודש, עד לסילוק מלוא החוב של העובד מול הזוכה. לאחר תקופה מסויימת ובטרם שולם מלוא החוב, עזב העובד את מקום העבודה ואולם הזוכה, המשיך בהליכי גבייה והוצאה לפועל גם כנגד המעביד, אשר צורף כחייב לתיק.
המעביד הגיש המרצת פתיחה בבקשה לסעד הצהרתי, לפיו יוצהר, כי הוא איננו החייב בתיק ההוצאה לפועל ויימחק שמו כחייב מהתיק וכן יוצהר, שהחלטת ראש ההוצאה לפועל, לפיה ההסכם עליו הוא חתום קיבל תוקף של החלטה, בטלה.
בית משפט השלום, דחה את הבקשה וציין, כי סעד הצהרתי הינו סעד שניתן לתובע, אשר הוכיח שני תנאים במצטבר: הראשון – הוכיח שבידו זכות מסוימת או מצב מסוים, המצדיקים כי תינתן לו ההצהרה המבוקשת. השני – הוכח שמן הראוי לשריין את אותה זכות או את אותו מצב על ידי מתן פסק דין הצהרתי, אשר ישתיק הכחשה של זכות זו שלו בעתיד.
בית משפט השלום קבע, כי מחיקתו של המעביד כחייב מתיק ההוצאה לפועל, אינה מהווה זכות קנויה שלו ואין הוא יכול לבקש מבית משפט כזה או אחר, להצהיר על זכותו זו. בית משפט השלום הוסיף כי במקרה דנן, הצעד הראוי בו היה על המבקש לנקוט, הוא להגיש ערעור על החלטת הרשם לצרפו כחייב לתיק ההוצאה לפועל, דבר אשר לא נעשה על ידו וגם המועד להגשתו חלף מזה זמן רב.
עם זאת, ציין בית המשפט, כי על לשכת ההוצאה לפועל לעשות כל אשר לאל ידה, על מנת לגבות את החוב מהעובד, שהנו החייב הממשי בתיק ההוצאה לפועל, ורק אם מאמצים אלו יעלו חרס, יש לפנות לגביית החוב מידיו של המעביד.
דוד סער, עו"ד
