מוחמד גנאים, בנם של המערערים, הגיע ביום 19.10.1999 לחדר המיון בבית החולים רמב"ם, כשהוא סובל מכאבים ונפיחות בזרועו. בחדר המיון נערך לו צילום רנטגן, ורופא אבחן, באופן שגוי, שבר בראש עצם הזרוע. מוחמד אושפז להשגחה במחלקת כירורגיה-ילדים. בביקורת שנערכה לאחר כיומיים, התברר כי מוחמד עודנו סובל מכאבים ומחום, ומצבו הידרדר. בבדיקות שערכו גילו זיהום חיידקי חריף ומוגלה בכתפו של מוחמד. רק בשלב זה החל טיפול אינטנסיבי שנמשך כשבועיים, אולם ללא הועיל. מוחמד נפטר, והוא בן ארבע שנים במותו.
לאחר כתשע שנים, הגישו המערערים תביעה בנזיקין נגד המשיבים, בטענה כי הם התרשלו, והתרשלותם היא שהביאה למותו של מוחמד. התביעה התבססה על חוות דעתו של מומחה למחלות זיהומיות ומחלות פנימיות שנסמכה בעיקר על הרשומות הרפואיות. המומחה מצא כי הזיהום לא אובחן כיוון שלא בוצעו בחדר המיון בדיקות מקובלות (בדיקות דם, תרביות דם ובדיקות שתן), למעט צילום הרנטגן שפוענח באופן שגוי. התרשלות המשיבים, נעוצה אם כך באי-ביצוע פעולות לאבחון הזיהום במועד, והאיחור בגילויו הוא שהביא למותו של מוחמד ז"ל.
המשיבים הגישו בתגובה בקשה תמציתית לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות. המערערים השיבו באופן מפורט וענייני. המערערים הגישו בקשה לטעון טענות נוספות בע"פ. ביהמ"ש המחוזי דחה בקשה זו, ובפסק הדין קיבל את בקשת הסילוק, ודחה את התובענה על הסף. על החלטה זו הגישו הוריו של מוחמד ערעור לעליון.
ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בחלקו, במובן זה שהדיון בבקשת הסילוק יוחזר לביהמ"ש המחוזי.
כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה בכתב, ביהמ"ש רשאי להחליט בבקשה על סמך הבקשה והתשובות לה, או לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם, כלומר, לאחר קיום דיון בעל-פה.
סילוק תובענה על הסף קשה מאוד לתובע, מאחר ושערי המשפט ננעלים בפניו עוד לפני שטענותיו נשמעו. דחיית תביעה על הסף מחמת התיישנות היא בעייתית במיוחד, מאחר ובמקרה כזה נמנעת מהתובע האפשרות לממש את זכותו, רק בגלל טיעונים "טכניים", של הגשת תביעה באיחור.
בית המשפט העליון קבע גם שהחלטה לחסום את דרכו של תובע בנימוק של התיישנות, חייבת להתקבל בזהירות רבה ועל סמך כל הנתונים הרלבנטיים – שעל בעלי הדין להציגם. ביהמ"ש, המתבקש לדחות תובענה על הסף מחמת התיישנותה, רשאי כמובן לעשות כן על יסוד בקשת הנתבע, תשובת התובע, ותגובת הנתבע לתשובה – בלא לקיים דיון בע"פ וחקירת המצהירים. עם זאת, על ביהמ"ש להיות משוכנע כי יש בידו מכלול הנתונים הדרושים להכרעה.
דוד סער, עו"ד
