נהיגה בשכרות – כל הדרכים להפחתה או לביטול העונש

מאת: עו"ד דוד סער

נהיגה בשכרות היא אחת מהעבירות החמורות והמסוכנות ביותר שקיימות בספר החוקים, היות והיא לא מסכנת רק הנהג השיכור, אלא גם את הנוסעים שעמו ברכב, את הנהגים והנוסעים ברכבים האחרים ואת הולכי הרגל.
הסיכון הגדול ביותר בנהיגה בשכרות טמון בכך, שחושיו של הנהג השיכור מתקהים, שיקול הדעת שלו נפגע, ונהיגתו נעשית מסוכנת ביותר.
זה לא סוד, שבארצנו, שתיית אלכוהול היא תופעה חברתית יחסית מקובלת (או לכל הפחות תופעה שאינה מגונה), והדבר מוביל לנתונים מדאיגים בנוגע לכמות הנהגים שנוהגים בשכרות.
בסקרים שנערכו בשנת 2015, התברר שכ-20% מהנהגים הודו שנהגו לפחות פעם אחת בשנה בשכרות, ובמהלך אותה שנה 1500 נהגים נתפסו נוהגים בשכרות רק בתל אביב (ויש לפחות פי כמה שלא נתפסו!)

נהגתם תחת השפעת אלכוהול? אלו העונשים הצפויים לכם

כדי לנסות למזער את התופעה ככל האפשר, משטרת ישראל ומערכות החוק הוציאו תחת ידם אוסף של חוקים ותקנות, אשר מחמירים עם נהגים שנתפסו נוהגים בשכרות.
בעניין זה נקבעו מספר דרכים להעניש את הנהגים שנתפסו נוהגים בשכרות.
נהג שנתפס נוהג בשכרות יכול לצפות שיוטלו עליו העונשים הבאים, חלקם, כולם או מרביתם:

• שלילה מנהלית:

העונש הראשון והישיר ביותר הוא השלילה המנהלית, אותו יכול להטיל קצין משטרה.
השלילה המנהלית נועדה למנוע מהנהג לעלות על ההגה, ובכך למעשה למנוע מאותו נהג לסכן נוסעים ונהגים אחרים.
במסגרת השלילה המנהלית, רישיונו של הנהג נלקח על ידי שוטר, והנהג השיכור יוזמן לשימוע מול קצין משטרה במועד קבוע מראש, ולא יאוחר מ-3 ימים לאחר מועד ביצוע העבירה ושלילת הרישיון.
בשימוע, רשאי הקצין להטיל על הנהג שלילה מנהלית לתקופה קצובה, בהתאם לנסיבות המקרה ולסוג העבירה, ואם לא יופיע הנהג לשימוע, הקצין יהיה רשאי להטיל שלילה מנהלית גם בהיעדרו.
כך ולדוגמא, קצין המשטרה יכול לפסול את רישיונו של הנהג ל-30 ימים באם העבירה לא גרמה לתאונה.
קצין המשטרה יכול לפסול את רישיונו של הנהג ל-60 ימים באם העבירה גרמה לתאונה שבמסגרתה נגרם נזק לרכוש או לגוף.
קצין המשטרה יכול לפסול את רישיונו של הנהג ל-90 ימים באם העבירה גרמה לתאונה בה נהרג אדם.

• פסילת רישיון:

לאחר הפסילה המנהלית, יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע עבירה של נהיגה בשכרות, כאשר כתב האישום יוגש באחד מבתי המשפט לתעבורה הפזורים ברחבי הארץ.
חשוב לדעת, כי העונש הקבוע בחוק לנהג שביצע עבירה של נהיגה בשכרות הוא שנתיים שלילה בפועל!
בהיעדר ראיות חותכות אשר יצביעו על נהיגה בשכרות, ייתכן והנהג יורשע בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. הרשעה בעבירה זו, עשויה לגרור שלילת רישיון לתקופה של עד שלושה חודשים.
אם מדובר על עבירה שנייה של נהיגה בשכרות, בית המשפט רשאי להטיל תקופת פסילה של 4 שנים ואף יותר מזה.

• מאסר:

בית המשפט לתעבורה רשאי להטיל על הנהג עונשי מאסר בפועל או על תנאי, אך סנקציה זו לרוב מוטלת בגין ביצוע עבירות חמורות ביותר, או כאשר מדובר בנאשם עם עבר פלילי תעבורתי כבד.

• קנס:

בתי המשפט לתעבורה רשאים להטיל, בנוסף לכל סנקציה אחרת, גם קנס כספי על הנאשם.
הקנס בעבירת נהיגה בשכרות משתנה בהתאם לנסיבות, ולצורך הפחתת הקנס יש להצביע על נסיבות שבית המשפט לתעבורה עשוי להתחשב בהן, לדוגמא: מצב כלכלי קשה מאוד, בעיות רפואיות קשות שמצריכות רכישת תרופות בעלות גבוהה, שכר נמוך וקושי להתקיים וכו'.

ואיך בכל זאת ניתן להפחית את הענישה למינימום?

העונשים שנקבעו בחוק ובתקנות לגבי נהיגה בשכרות מרתיעים מאוד, אך באמצעות ליווי וייצוג משפטי של עורך דין מקצועי ומנוסה, אשר מתמחה בתחום שנים רבות ומכיר את החוקים והתקנות, בהחלט ניתן לצמצם את הענישה, ואף במקרים מסוימים לבטלה לחלוטין.

פנינו למשרד עורכי הדין לענייני תעבורה של חגי ואלון סער, אשר מתמחה בעבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול, ובעל ניסיון רב במתן ייעוץ וליווי משפטי בנושאים הללו, על מנת להבין כיצד ניתן להפחית משמעותית ואף לבטל ענישה בנושא זה:

• תפקוד השוטרים:

ישנם נהלים כתובים ומוגדרים אודות אופן התנהלות המשטרה במקרים של נהיגה בשכרות, ובפרט לגבי אופן הבדיקה של ריכוז האלכוהול בגוף (באמצעות מכשיר ינשוף).
במידה והשוטרים או המתנדבים בשטח לא הקפידו הקפדה יתרה על הנהלים, ניתן יהיה לטעון כי תוצאות הבדיקה או היבטים אחרים בעבירת השכרות אינם יכולים להיחשב כראיות קבילות, ויש בכך כדי למזער את העונש ואף לבטלו כליל.
אופן קיום הנהלים נבדק על ידי עורך הדין שמייצג את הנאשם, ובין היתר יש לבדוק:

• אופן הפעלת מכשיר ה"ינשוף". על השוטר לוודא שהנהג לא אכל, שתה, הקיא וכו' בתקופה של 15 דקות בטרם הבדיקה).
• קשר עין עם החשוד. על השוטר להיות בקשר עין עם החשוד בנהיגה בשכרות, ואם נותק הקשר עין, לא ניתן יהיה להוכיח שהחשוד לא אכל, שתה, עישן וכו'.
• במקרה של לקיחת דגימת דם, הנהלים קובעים אילו מוסדות מאושרים לבדיקה שכזו, באילו חומרים מחטאים יש להשתמש, כלי הקיבול שיש לשים את הדגימה וכו'.

כמובן שהבדיקות הנ"ל אינן ממצות, ויש לבדוק בכל מקרה ומקרה פרמטרים רבים נוספים שיעשו על-ידי עורכי הדין של הנאשם.

• ההבדל בין נהיגה בשכרות לבין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים:

ישנם שני סעיפי חוק מרכזיים אשר עוסקים באלכוהול ובנהיגה: נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים (נהיגה תחת השפעת אלכוהול), כאשר עבירת הנהיגה בשכרות הא החמורה מבין השתיים.
עורכי דין המייצגים נאשמים בעבירות של נהיגה בשכרות, שואפים, לרוב, להסב את האישום מנהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, היות והענישה על נהיגה בשכרות היא מינימום שנתיים, והענישה על נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא הרבה יותר קלה – עד 3 חודשים.

• השפעת כמות האלכוהול על גובה הענישה:

החוק קובע, כי מעל כמות מסוימת של אלכוהול בגוף, ייחשב הנהג כמי שביצע עבירה של נהיגה בשכרות. סף האכיפה המקובל לעבירת נהיגה בשכרות הוא 290 מ"ג בליטר אויר נשוף (למרות שהחוק קובע כמות נמוכה יותר).
נהג שנמצא בגופו 900 מ"ג ייחשב כנוהג בשכרות. לעומת זאת, נהג שנמצא בגופו 300 מ"ג – גם הוא ייחשב שנוהג בשכרות. האם בשני המקרים העונש שיוטל על הנהגים יהיה זהה? ממש לא!
ההבדל בין המקרים, לרוב, מהווה יסוד לטיעון שגם אם ריכוז האלכוהול בגופו של הנהג היה גבוה מן המותר, החריגה היא מזערית ביותר, ולכן הענישה צריכה להתקבל באופן תואם ופרופורציונלי.
הניסיון מלמד, כי במקרים רבים הענישה בגין חריגה מזערית מסף האכיפה תהיה נמוכה יותר משמעותית מאשר חריגה גדולה מסף האכיפה.

• נסיבות המקרה:

בדומה לסעיף הקודם, גם מקרים שונים של עבירות נהיגה בשכרות נבדלים באופן מהותי אלו מאלו, וכך אין לשים את כל המקרים של נהיגה בשכרות בסל אחד.
במסגרת הייצוג המשפטי, בהחלט ניתן להצביע על נסיבות מיוחדות, במיוחד במקרים בהם לא התרחשה תאונה בעקבות העבירה, או במקרים בהם התרחשה תאונה אך לא נגרם נזק לרכוש או לא נגרם נזק גוף.

• עבירות קודמות:

טענות נוספות שיש לטעון מתמקדות בעברו הפלילי התעבורתי של הנאשם.
במידה ולנאשם עבר פלילי תעבורתי נקי לחלוטין – אזי שהדבר בהחלט עשוי לשחק לטובתו, בכך שיוטל עליו עונש מקל במיוחד.
אך במידה ולנאשם עבר פלילי תעבורתי כבד – הדבר עשוי לגרום להחמרה משמעותית בעונש שיוטל עליו, ויש לדעת כיצד להציג זאת בפני הגורמים השיפוטיים.
לעיתים, במקרים אלו רצוי להגיע להסדרי טיעון מקלים מול התביעה, ולהימנע ככל שניתן מקבלת פסק דין על-ידי בית המשפט לתעבורה, שכן פסק דין שכזה עשוי להחמיר בענישה כלפי הנאשם.

• נסיבות אישיות:

לבסוף, יש להצביע על נסיבות אישיות שבגינן יש להפחית את עונשו של הנהג, ובמיוחד במידה והעונשים הצפויים לו על פי חוק עשויים לפגוע לו בזכויותיו הבסיסיות כגון: חופש העיסוק וכיוצ"ב.
מכיוון שמדובר בנהיגה, אם הנאשם זקוק לרישיון הנהיגה שלו למטרות פרנסה, או בנסיבות סוציאליות אחרות, יש להצביע על כך והדבר עשוי להוביל להקלה כלשהי בענישה.
בנוסף לכך, נסיבות חייו האישיות של הנהג עשויות לסייע בהטיית הכף, גם כאשר הענישה הצפויה היא חמורה, ובכך להפחית קנסות או לבטל/להמיר תקופות מאסר בעונש אחר קל יותר.
פנייה לעורך דין מיד לאחר בדיקת השוטר מעלה את הסיכויים לביטול או להפחתה בענישה!
עבירת נהיגה בשכרות היא עבירה, שככל הנראה תבשיל לכתב אישום שיוגש לבית משפט לתעבורה. לפיכך, הנאשם רק יטיב עם עצמו אם יבחר לקבל סיוע, ייעוץ וליווי משפטי מקצועי מעורך דין אשר מתמחה בעבירות מסוג זה.

ככל שהפנייה לעורך הדין תהיה מהירה יותר, כך הנאשם מגדיל את סיכוייו שעונשו יופחת או יבוטל, והדבר מתבטא במספר מישורים:

• התנהלות מול רשויות החוק: ייעוץ מצד עורך דין עשוי לסייע לנאשם להתנהל באופן נכון ויעיל מול רשויות החוק החל מהרגע הראשון, ובכך לסייע ביצירת מהלך מנהלתי אשר יפעל לטובת הנאשם בהמשך ההליכים.
• איסוף ראיות: עורך הדין עשוי להסביר לנאשם אילו ראיות עליו לאסוף בעצמו, וככל שמועד הפנייה לעורך הדין סמוך יותר למועד האירוע, כך הראיות עשויות להיות ישירות יותר ורלוונטיות יותר.
• מעקב אחר התנהלות השוטרים: עורך הדין מכיר לא רק את התקנות שאחריהן הנהג צריך לעקוב, אלא גם את הנהלים שאחריהם השוטרים צריכים לפעול, וכך, באמצעות פנייה מהירה לעורך הדין, האחרון יוכל לעקוב כראוי אחר התנהלות השוטרים ולבדוק האם פעלו בהתאם לנהלים.
• ביטול סנקציות ראשוניות: עורך הדין יכול לסייע לנאשם לא רק בתוצאות הדיון בבית המשפט לתעבורה, אלא גם בנושא הסנקציות הראשוניות, כמו הפסילה המנהלית.