מקרים בהם קיימת חובה לדרוש פסילת מומחה בימ"ש

מאת:

מקרה שהיה כך היה, הגב' מלכה (שם בדוי), חלתה לטענתה בשל אירוע חריג טראומתי שפקד אותה בעבודה במחלת הסוכרת סוג 2. האירוע המדובר, היה לחץ חריג מאוד בעבודה, שהוביל למצב דחק נפשי קשה, ממנו נגרמה המחלה. לאחר שהכיר ביה"ד האזורי לעבודה באירוע כאירוע חריג, ניגש לבחון באמצעות מומחה רפואי מטעמו, את שאלת הקשר הסיבתי, במילים אחרות, האם יש קשר בין האירוע החריג שהוכר (דחק נפשי) ובין מחלת הסוכרת שהתפתחה בסמוך אליו?

לצורך כך מינה ביה"ד את ד"ר י.א., אשר בחן את המסמכים הרפואיים והגיע למסקנה, כי אין כל קשר בין אירוע דחק נפשי ובין סוכרת מסוג 2. כתוצאה מכך, דחה ביה"ד את תביעת הגב' מלכה להכרה במחלת הסוכרת כאירוע שנגרם מעבודתה. הגב' מלכה לא השלימה עם מסקנתו של ד"ר י.א., אשר לא תאמה את מסקנות רופאיה הפרטיים, הגישה ערעור לבית הדין הארצי, בו טענה מספר טענות, כשהעיקריות שבהן היו כדלקמן:

  1. התמחותו הספציפית של מומחה ביה"ד עיון בקורות חייו, גילה כי ד"ר י.א. הינו מומחה לרפואה דחופה. כידוע הרפואה הדחופה והפנימית הן עולם רחב בפני עצמו, ככל שאין למומחה תתהתמחות ספציפית בנושא הסוכרת, קשה יהיה לו לחוות דעה אמיתית ונכונה באשר לנסיבות מקרה ומקרה.

  1. חוסר עקביות ואחידות השפיטה אין זה מן הראוי, כי התשובה לשאלה האם יש קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת ובין מצבי דחק נפשיים, תהא תלויה בזהות המומחה הרפואי ובהשקפת עולמו המקצועית בנושא זה. ההכרעה, מן הראוי שתהיה בנסיבותיו האישיות של כל מקרה ומקרה ולא בשאלת המפתח, אשר פסיקות אחרות קובעות לגביה אחרת.

ביה"ד הארצי שמע את טענות הגב' מלכה, והביע את דעתו בעיקר בנושא חשיבות התמחותו של המומחה בנושא שלשמו מונה, לפיכך קבע כי יש להחזיר את התיק לביה"ד האזורי על מנת שימנה מומחה חדש, אשר תת התמחותו היא מחלת הסוכרת.

התיק חזר, וביה"ד מינה מומחה חלופי. פרופ' מ.י., דא עקא, לא רק שאותו מומחה חדש אינו מתמחה בסוכרת (תת התמחות שומנים בדם), אלא שסקירה פסיקתית קצרה שערכו באי כוחה של הגב' מלכה, גילתה, כי השקפת עולמו של פרופ' מ.י. בנושא הקשר הסיבתי בין אירוע דחק נפשי ובין סוכרת, הינה ברורה למדי, ולפיה סבור הוא כי אין כל קשר בין מצב נפשי ובין מחלת הסוכרת.

מובן, שמינוי שכזה עושה עוול לתובעת, שכן כבר מלכתחילה, עוד לפני שהתקבלה חוות הדעת החדשה, איבדה הגב' מלכה את סיכויה להוכיח תביעתה. ברור הוא כי במקרה ובו דעתו של מומחה רפואי מקובעת ומגובשת, הרי שאין ביכולתו להכריע בשאלת הקשר הסיבתי של אותו מקרה ספציפי, ולמעשה דינו של התיק נחרץ עוד בטרם יידון בוועדות הרפואיות.

לסיכום: מכאן אנו למדים עד כמה אין ללכת בעיניים עצומות אחר מינוי בתי הדין של המומחים הרפואיים מטעמם. תמיד חשוב להיות ערני ולבחון מי הוא המומחה שמונה, מה התמחותו, מה תתהתמחותו, מה השקפת עולמו בנושא שלשמו הוא מונה. תובע או עו"ד שלא יעשה זאת, עלול למצוא עצמו מאבד את תביעתו, עוד לפני שנבדק ע"י המומחה, ולפני שעניינו יידון בבית הדין.

משרדנו, מתמחה גם בייצוג נפגעי תאונות עבודה ומחלות מקצוע מול המוסד לביטוח לאומי וייצג בתיק הנ"ל, פנה עוד היום למשרדנו ונשתדל לסייע לך בדרך המקצועית והיעילה ביותר.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן