בעת מעצרה, חשה אישה שלא בטוב, וביקשה מהשוטרים לפנותה באמבולנס לבית החולים. הם עשו זאת באיחור, לטענתה, והיא לקתה בעיוורון. האישה הגישה תביעה נגד המשטרה בגין אי הבאתה לבית החולים בזמן, מה שהוביל לנזקה. עם זאת, היא מבקשת מבית המשפט למנות מומחה רפואי, שכן אין לה אפשרות כלכלית לעשות כן. האם בנסיבות אלו קמה לבית המשפט חובה למנות מומחה רפואי, וזאת בכדי לסייע לתובעת לממש את זכות הגישה שלה לערכאות? שאלה זו נדונה בתא (ב"ש) 5237-06-10 נינט אבקסיס נ' מדינת ישראל משטרת ישראל (ניתן ביום: 3.4.11).
בית המשפט פסק כי נקודת המוצא הינה כי "המוציא מחברו עליו הראיה" וכי מינוי מומחה מטעם בית המשפט יעשה במקרים חריגים ככלי לסייע בידי בית המשפט להכריע בשאלות מקצועיות שעלו בחוות הדעת מטעם הצדדים, ולא כתחליף לחובתו של בעל דין להציג ראיות להוכחת טענתו (בש"א (מחוזי י-ם) 2909/08 רוני שמואלי נ' רפטינג נהר הירדן בע"ם [פורסם בנבו] (השופט צבי זילברטל – 3.7.08).
נפסק כי מקום בו עולה בקשת בעל דין למינוי מומחה מטעם בית המשפט, יש לבחון שלושה היבטים והם:
א. סיכויי התביעה
ב. תכליות חוות הדעת הרפואית
ג. היכולת הכלכלית של התובע
בשאלת סיכויי התביעה ותכלית חוות הדעת הרפואית נפסק כי הקשר הסיבתי בין סירוב השוטרים להחיש את התובעת לבית החולים לבין הפגיעה הבלתי הפיכה שאירעה לה עקב אותו עיכוב, אינו ברור על פניו, וכי יתכן כי דווקא הגעת השוטרים החישה את הבאתה לבית החולים (טענה תמוהה שהרי עולה מכתב התביעה שהתובעת החלה לחוש ברע עם בוא השוטרים). כן נפסק כי טענת התובעת מעוררת שאלה, באם שוטר צריך להיעתר לכל אדם שטוען שהוא 'חש ברע' גם אם אותו אדם רק חפץ לפטור עצמו ממעצר.
בנסיבות שבהן התובעת לא הביאה ראיות להוכחת טענתה בדבר אי יכולת כלכלית, בקשתה נדחתה והיא חויבה להציג חוות דעת רפואית, שאחרת תביעתה תמחק.
דוד סער, עו"ד
