לעומת זאת, "כלל הידיעה", המהווה, הלכה למעשה, חריג לכלל ההמצאה, קובע כי על מנת להוכיח שבעל דין קיבל מסמך כלשהו, יש להראות שהתקיימה ידיעה בפועל של מלוא הפרטים, הקבועים במסמך שאותו ביקש הממציא להמציא.
במקרה שלפנינו, מדובר ברשות ערעור (רע"א 7315/17), שם דובר על תביעה כספית שהגישו המשיבים בשנת 2006 כנגד המבקש. היות והמבקש לא התייצב לדיון, ניתן כנגדו פסק דין בהיעדר התייצבות על מלוא סכום התביעה.
בחלוף למעלה מ- 5 שנים ממועד פסק הדין, הגיש המבקש בקשה לביהמ"ש לביטול פסק הדין, בטענה כי בשל הליכי הוצאה לפועל, נודע לו כבדרך אגב על פסק הדין שניתן כנגדו, וכי הלכה למעשה, מעולם לא הומצא לו פסק הדין.
ביהמ"ש דחה את בקשתו, וכך גם ביהמ"ש המחוזי, בערעור שהגיש המבקש. העניין הגיע לביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור, במסגרתו טענו באי כוח המבקש כי ידעו אודות פסק הדין באמצעות מערכת "נט המשפט", אלא שלדידם אין הדבר נחשב כהמצאה כדין ומעולם לא הומצא פסק הדין פיסית לידי המבקש.
ביהמ"ש העליון דחה את בקשת רשות הערעור, ונימק כי הטענה שבמשך למעלה מ- 5 שנים לא סבר המבקש שההליך המתנהל כנגדו הסתיים בפסק דין, הינה טענה בלתי מתקבלת על הדעת. אדם שיודע שקיים הליך משפטי כנגדו, לא יכול לבוא ולטעון אחרי 5 שנים, שלא ידע שהתקבל פסק דין בעניינו.
ביהמ"ש קבע, כי זהו המקרה שבו יש להעדיף את כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה. נכון שאליבא דכלל ההמצאה, רק לאחרונה הומצא לידי המבקש העתק פסק הדין, אלא שע"פ כלל הידיעה, שמהווה מעין חריג לכלל, הרי שיש למנות את מניין הימים המאפשר לבקש לבטל פסק דין בהיעדר הגנה, החל מהמועד שבו נודע לבאי כוחו של המבקש אודות פסק הדין, הגם שלא הייתה המצאה בפועל.
משרדנו עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים בעיקר לדיני ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין, דיני עבודה, ודיני משפחה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג גם בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני ממונות. משרדנו נחל הצלחות לא מבוטלות בתחומים השונים, לרבות תקדימים מעניינים. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך.
דוד סער, עו"ד
