טענת "השתק פלוגתא" בבית המשפט
מאת: עו"ד דוד סער
כלל משפטי ידוע במשפט הישראלי הינו "השתק פלוגתא" שהינו חלק מדוקטרינה המכונה "מעשה בי דין", המבוססת על עקרון סופיות הדיון. במילים פשוטות, שעה ואותה פלוגתא או אותה עילה נדונה בבית משפט או בבית דין והתקבלה הכרעה כלפי אותה פלוגתא או עילה, מושתק בעל הדין שכנגדו התקבלה ההכרעה, מ'לפתוח' את הפלוגתא או את העילה בשנית בפני ערכאת שיפוט אחרת.
הרציונאל החוסה תחת דוקטרינה זו, הינו מניעת הכרעות סותרות, מניעת בזבוז זמן שיפוטי והחשוב מכל, מתן שקט נפשי לבעל הדין, שיודע שעניינו הוכרע ואין חשש שאותו עניין יידון מחדש בשנית (עקרון סופיות הדיון).
אחת הסיטואציות בהן עלה לדיון נושא 'השתק הפלוגתא', הינה לדברי עו"ד דוד סער, מקרה בו הוגשה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי על פגיעה בעבודה שאירעה לעובד מסוים. הטענה שהועמדה במסגרת כתב התביעה, הייתה פגיעה בעבודה הנובעת ממקרה של 'מיקרוטראומה', שפירושו, פגיעות זעירות רבות שבשקלול כולן הובילה לפגיעתו של העובד, כגון: קופאית בסופרמרקט שבמשך שנים רבות משתמשת באצבעות ידיה להקליד, עד כי התפרצה אצלה תסמונת התעלה הקרפלית (cts).
ביה"ד שמע את ראיות הצדדים ופסק בסופו של יום, שהתובעת לא הצליחה להוכיח את תביעתה, ולא הוכח שהתקיימו פעולות חוזרות ונשנות, ועל כן יש לדחות את תביעת המיקרוטראומה בעניין הפגיעה בידיה של העובדת.
במקביל לתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי או שלא במקביל, הגישה העובדת תביעת נזיקין כנגד מעסיקתה בבית המשפט, על הנזק שנגרם לה בידיים (אותה פגיעה שנדונה בבית הדין האזורי לעבודה), במסגרתה עתרה לקבל פיצוי מהמעסיק אודות פציעתה בידיים.
המעסיקה הנתבעת כתגובה לתביעה כנגדה, הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בי דין – 'השתק פלוגתא', במסגרתה טענה כי ההכרעה שניתנה במסגרת ההליך בבית הדין האזורי לעבודה מקימה השתק פלוגתא השומט את הקרקע מתחת לתביעת הנזיקין שהוגשה בבית המשפט.
ביהמ"ש השלום (ת.א. 44867-01-15) בחן את ההלכה בנושא 'השתק פלוגתא' וציין כי על מנת שיתקיים מעשה בי דין, נדרש כי יתקיימו מספר תנאים, ואלו הם:
א. הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא
ב. במסגרת ההליך הראשון נדונה אותה פלוגתא ולבעל הדין שכנגדו מועלת טענת ההשתק היה יומו בבית המשפט
ג. ההתדיינות הראשונה הסתיימה בהכרעה תוך שנקבע ממצא פוזיטיבי להבדיל מהיעדר הוכחה.
ד. ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין
כן מציין ביהמ"ש, כי מקום בו ההתדיינות הראשונית הייתה בבית הדין האזורי לעבודה, הרי שבהתאם לפסיקת העליון, נדרש תנאי חמישי נוסף העוסק בסדרי הדין ודיני הראיות, ולפיה קביעה הנוגעת למחלוקת שבין בעלי הדין שנקבעה בביה"ד תשמש כהשתק פלוגתא בבית המשפט, בכפוף לסייג אחד והוא שאם הקביעה העובדתית מושתתת על דיני הראיות או על סדרי דין השונים מאלו הנוהגים בבית המשפט, ואז במקרה שכזה, אין השתק פלוגתא.
במילים פשוטות מסביר עו"ד דוד סער, היות וביה"ד אינו כפוף באופן מוחלט לדיני הראיות וסדרי הדין ויש בידו הסמכות להיות גמיש בעניינים אלה, הרי שאם התקבלה הכרעה על בסיס גמישות זו, לא ניתן יהיה לטעון טענת השתק פלוגתא בהתדיינות הנוספת המקבילה.
כאמור לעיל, ביהמ"ש העליון כבר נדרש לסוגיה זו ברע"א 7218/20 שניתן במהלך חודש 12/2020, עת אישרר את פסיקת בית משפט השלום והמחוזי, שקבעו כי בנסיבות המתוארות במאמר הנ"ל, אכן יש מקום להפעיל את דוקטרינת 'השתק הפלוגתא'.
למסקנת האמור, חשוב מאוד לשכור שירותי עורך דין המיומן והבקיא בסדרי הדין בבית הדין האזורי לעבודה, גם בתביעות שלכאורה נראות פשוטות מול המוסד לביטוח לאומי, שהרי הכרעת בית הדין האזורי, עשויה להיות מכרעת גם להליכים מקבילים שנפתחים ע"י אותו תובע בבית משפט השלום.
משרדו של עו"ד דוד סער עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים בעיקר לדיני ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין, דיני עבודה ודיני משפחה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג גם בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני ממונות וכן בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי ומס הכנסה. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך.
דוד סער, עו"ד