במקרים בהם נגרם נזק כלשהו לאדם, בין אם מדובר בעניין שברפואה ובין אם מדובר בעניין שאינו ברפואה, ואותו אדם מגיש תביעה לבית המשפט לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו, אזי עליו לצרף חוות דעת מומחה בתחום המומחיות שבגינו טוען הוא לנזק. כך למשל, במקרים של נזקי גוף, קובעת תקנה 127 לתקנות סדר הדין כך:
"רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971 (להלן — חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
באותה מידה, רשאי הנתבע לצרף חוות דעת נגדית מטעמו, ולרוב חוות דעת זו קובעת את ההיפך המוחלט מחוות דעתו של התובע.
חשוב להדגיש כי בתביעות בגין נזקי גוף שנגרמו עקב תאונת דרכים, במקרים בהם טרם נקבעה נכות כלשהי לפני הגשת התביעה, לא ניתן לצרף חוות דעת רפואיות, וקיימות תקנות ספציפיות – תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אשר קובעות כי על הנפגע לצרף לכתב תביעתו בקשה למינוי מומחים רפואיים, ובית המשפט יבחן האם יש מקום למנות מומחים רפואיים אם לאוו.
תקנות סדר הדין קובעות, כי במידה ואחד מהצדדים מעוניין לחקור מומח ה שהגיש חוות דעת, עליו להודיע על כך מבעוד מועד לבית המשפט ולצדדים האחרים, וכך נקבע בתקנה 130א:
"130א. ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או בתוך שבעה ימים מקבלת חוות הדעת, לפי המאוחר.
באשר לפסיקת שכר טרחה והוצאות המומחה נקבע בתקנה 131 כך:
"131.(א) בית המשפט רשאי לקבוע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם, ובכפוף לאמור בתקנה 187(ב) – להטילם על בעלי הדין או על חלק מהם ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם.
(ב) בית המשפט או הרשם רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או לאחד מהם, להפקיד סכומי כסף שייראו לבית המשפט או לרשם, לכיסוי שכרו והוצאותיו של מומחה או לשלמם למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי ישא בשכר ובהוצאות אלה; לא נענה בעל דין להוראה לפי תקנת משנה זו, רשאי בית המשפט או הרשם למחוק את כתבי טענותיו או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר עד שיקיים את ההוראה כאמור".
צד המעוניין לחקור את המומחה מטעם בית המשפט או מטעם הצד שכנגד, עליו להודיע לבית המשפט ולבעל הדין שכנגד על רצונו לחקור את נותן חוות הדעת ולבקש את התייצבותו למועד דיון ההוכחות, שאם לא ייעשה כן, ייחשב כמי שוויתר על החקירה, ובית המשפט יכול לקבל את האמור בחוות דעת המומחה ויראה בהמנעותו זו של בעל הדין מלחקור את המומחה, משום אימוץ האמור בחוות הדעת מצד אותו בעל דין.
דוד סער, עו"ד
