חקירה סמויה מטעם לשכת עורכי הדין?

מאת: עו"ד דוד סער

לאחר קבלת הממצאים, שהתאימו לחשד וועדת האתיקה, הורשע עורך הדין בעבירה הנ"ל, תוך שהושת עליו קנס בשיעור 5,000 ₪ והשעיה על תנאי למשך 3 חודשים.

עורך הדין הגיש ערעור על פסק דין זה בפני בית הדין הארצי המשמעתי של לשכת עורכי הדין, שם טען כי אין לוועדת האתיקה סמכות לשלוח חוקר פרטי לעקוב אחר חבר לשכה ולכן יש לפסול ממצאיו. ביה"ד הארצי דחה את טענת עורך הדין וקבע כי מעשי ועדת האתיקה, בדין נעשו.

עורך הדין ערער על החלטה זו בפני ביהמ"ש המחוזי בירושלים (עמל"ע 56780-09-17), במסגרת הערעור חזר על טיעוניו בבית הדין הארצי. ביהמ"ש המחוזי הפך את החלטת הארצי וקבע כי על מנת שוועדות האתיקה יוכלו לבצע חקירה סמויה, הכוללת בילוש והתחקות אחר עורך דין שלא בידיעתו, באופן שעלול לפגוע בזכות היסוד לפרטיות, נדרש הסמכה מפורשת בחוק הלשכה ואין זה המצב כיום.

כן דחה ביהמ"ש המחוזי את טענת וועדת האתיקה, לפיה השימוש בחוקרים פרטיים הינו פרקטיקה מקובלת בעולם המשפט, תוך שנימק שהיעזרות שכזו בחוקרים פרטיים טרם נבחנה בערכאות, ומעשי וועדת האתיקה הינה הפרה חמורה של כללי החקירה, תוך פגיעה משמעותית בזכות יסוד של המערער.

כן נזף ביהמ"ש בוועדת האתיקה של הלשכה, ואמר שעל ועדת האתיקה היה לפנות מראש לעורך הדין, ולהורות לו להימנע מקיום הכנס או להנחותו בהתאם ובכך ממילא נמנעת הייתה העבירה מראש.