לא ניתן לקיים הליך משפטי ללא שהתובע ישלם אגרת בית משפט עם הגשת תביעתו לבית המשפט. סכומי האגרות משתנים בהתאם לסוגי התביעות ולערכאות בהן יידונו. כלומר: הליך שיידון בבימ"ש שלום תהיה אגרתו שונה מהליך בבימ"ש מחוזי או עליון וכן בין הערכאות. כמו כן, בתביעה בגין נזק גוף תשולם אגרה שונה מתביעה כספית גרידא, או אגרה בגין תביעת סעד הצהרתי תהיה שונה מאגרה בגין פתיחת תיק הוצאה לפועל וכן הלאה. למעשה, סכומי האגרות בעניינים השונים ובערכאות השונות מעוגנות בתקנות בתי המשפט (אגרות) – 2007. כך יוצא שהאגרה נקבעת עפ"י הסעד המבוקש והערכאה בו התביעה מוגשת, כאמור. נשאלת השאלה מה קורה כאשר בתביעה אחת נתבעים מס' סעדים לדוגמא: בתביעת נזק גוף הוסיף התובע דרישה לפצותו בפיצוי עונשי בשל התנהלותה הלא נאותה של הנתבעת.
האם במקרה כזה תהיה האגרה כאגרת נזק גוף או יש להתייחס גם לסעד של הפיצוי העונשי כסעד לתשלום כספי גרידא, שעליו יש לשלם אגרה של תביעה כספית?
עניין זה נדון בתיק רע"א 7644/09 תרכובות ברום בע"מ ואח' נגד פרופ' שאול לדני ואח' בבימ"ש העליון, ושם נקבע כי פיצוי עונשי הנתבע בתביעת נזק גוף הינו סעד כספי לכל דבר ועניין ולפיכך יש לשלם עליו אגרה בהתאם. יצויין כי יתכנו הפרשים לא מבוטלים בין האגרות, שכן בנזק גוף המוגש בערכאת השלום יש לשלם בתחילה 652 ₪ בלבד ועם התקדמות ההליך לשלב ההוכחות 652 ₪ נוספים . בערכאות מחוזי התשלום יהיה 1,110 ₪ בתחילה והשלמת סכום זהה לפני הוכחות (ראה פרט 34-35 לתוספת לתקנות האגרות). כמובן שאין זאת האגרה המלאה ובתום ההליך, המפסיד ישלם את האגרה עד לסכומים 6,261 ₪ בשלום ול- 39,132 ₪ במחוזי. לעומת זאת, בתביעת סעד כספי יש לשלם בתחילה 1.25% מהסכום הנתבע וטרם ההוכחות 1.25% נוספים מהסכום.
יוצא איפוא, שתביעת פיצוי עונשי בסדר גודל של מאות אלפי שקלים תחויב אגרה של אלפי שקלים כבר בתחילה, מה שלא נדרש בתביעת נזק גוף, יהיה גובהה אשר יהיה. בעניין מס' סעדים באותה תביעה יובהר כי תקנה 2 (ב) לתקנות האגרות קובעת כי על התובע לשלם אגרה בגין סעד אחד בלבד מבין הסעדים הנתבעים על ידו, לפי הסכום הגבוה ואין צורך לשלם על כל סעד בנפרד.
דוד סער, עו"ד
