בפסק דינו של בית המשפט העליון (ניתן ביום 31.03.15), בשבתו כערכאת ערעור, נקבע כי כאשר בית המשפט מחליט שרישום פרוטוקול הדיון יעשה באמצעות הקלטת הדיון (ולא על ידי הקלדה ממוחשבת), מערכת בתי המשפט נדרשת לשאת בעלויות ההקלטה עד לסיום ההליך.
בתום ההליך ועל פי תוצאותיו יטיל בית המשפט את ההוצאות על מי מבעלי הדין, וכן יקבע את דרך גבייתן.
במקרה דנן מדובר בערעור על החלטות בית המשפט המחוזי, בהן נקבע כי במסגרת הליך נזיקין שהגישו המבקשים כנגד המשיבים, על המבקשים לזמן חברת הקלטה לדיון ההוכחות הקרוב, חלף ניהול הפרוטוקול בהקלדה באמצעות מחשב ועל כן הם גם אלו שיישאו בהוצאות ההקלטה.
בית המשפט העליון קבע כי סעיף 68א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק") קובע חובת ניהול פרוטוקול בבית המשפט. בעבר הוסדר אופן ניהול פרוטוקול הדיון באמצעות תקנה 174 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אך סעיף זה בוטל בחודש דצמבר 2008 ומאז אין הוראת חוק המסדירה את אופן ניהול הפרוטוקול. ברוב ההליכים המשפטיים יושב/ת קלדני/ת מטעם מערכת בתי המשפט ומקליד/ה באופן ממוחשב את פרוטוקול הדיון.
עוד קבע ביהמ"ש העליון כי, לעיתים, ישנה הצדקה כי הפרוטוקול יוקלט באמצעות חברות חיצוניות שמתמללות את הדיונים ומעבירות את התמלילים לבית המשפט ולצדדים. ביהמ"ש העליון אף הדגיש כי סעיף 68ב לחוק קובע הסדר ספציפי לעניין הקלטת הדיון על פי בקשת בעל דין, אולם במקרה זה ההקלטה לא תחשב לפרוטוקול הדיון [סעיף 68ב(ג) לחוק], והיא נעשית על חשבון המבקש.
מדבריו של בית המשפט העליון ניתן להבין כי כאשר מדובר במקרה מורכב, מסובך מבחינה עובדתית ומשפטית, וכאשר מתקיימים דיונים רבים ניתן להשתמש בחריג היוצא מן הכלל בדרך של הקלטת הדיונים, חלף הקלדתם במחשב.
במקרה כזה עולה השאלה: האם ניתן לחייב מראש את אחד מבעלי הדין לשאת בהוצאות ההקלטה. ביהמ"ש העליון קובע כי במקרה בו בית המשפט הוא זה שיוזם את הסדרת פרוטוקול הדיון באמצעות הקלטת הדיון, על מערכת בתי המשפט לשאת בעלויות ההקלטה לאורך הדיון. ההחלטה מיהו בעל הדין שעליו יוטל לשאת בהוצאות, אם בכלל, תינתן בתום הדיון ובמסגרת ההוראה הכללית הנוגעת להטלת הוצאות משפט (ראו תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי).
רע"א 8532/14 מחמד דחלאן ואח' נ' עזבון המנוחה מרים חנה אמיתי ז"ל ואח' (פורסם בנבו, 31.03.2015)
