זכותו של תובע בנזיקין לפרטיות, כשניתן צו לגילוי מסמכים – חלק א'

מאת:

בהליך תביעה בנזיקין מתבקשים, כדבר שבשגרה, צווים לגילוי מסמכים, לרבות מסמכים רפואיים. מאמר זה יעסוק בשאלה האם תובע שטוען שנגרם לו נזק רפואי יכול לסרב למסור מסמך רפואי בעניינו, בנסיבות שבהן חשיפת המסמך תפגע פגיעה קשה בפרטיותו?

שאלה זו נדונה ברעא 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין ( ניתן ביום: 13.10.09 2009).

באותה פרשה הגישה מירב לוין כנגד ידיעות אחרונות תביעה בגין לשון הרע. לטענתה, מדור הרכילות של העיתון תיאר אותה כ"מטורפת וסהרורית". ידיעות אחרונות ביקשה מידע אודות מצבה הרפואי בכדי לבסס את טענת "אמת דיברתי". לוין סירבה לחשוף מידע זה בטענה כי יש בכך פגיעה שלא לצורך בפרטיותה.

בית המשפט ציין כי הפסיקה שפירשה את הליכי גילוי מסמכים המוסדרים בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קבעה שני מבחנים לגילוי:

א. מידת הרלוונטיות של המידע המבוקש, העולה מלשון תקנה 120(ב) לתקנות, הקובעת כי "בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות…".

ב. מידת ההכבדה שיש במתן הצו על הצד ממנו נדרש הגילוי.

נפסק כי בין פרמטרים אלו יש יחס גומלין, היינו, ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר כן נקפיד בבחינת רלוונטיות הגילוי ולהיפך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ ([פורסם בנבו], 22.11.2007); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 201-200 (מהדורה עשירית, 2009)).

המבחנים שגובשו בפסיקה משקפים מן העבר האחד את התפיסה העקרונית המשתקפת בכללים אלו והיא החתירה לגילוי האמת והשאיפה כי ההליך המשפטי יתקיים כהליך ראוי וככל האפשר ב"קלפים גלויים", כמו גם זכותו של נתבע להתגונן כראוי נגד תביעה משפטית המוגשת נגדו (רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 102 (2000)), ומן העבר השני, זכותו של צד לדיון שלא תיגרם לו פגיעה יתרה עקב עצם קיום ההליך המשפטי: במסגרת זו יש לבחון את זכותו של התובע לפרטיות.

דוד סער,עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן