מאמר זה יעסוק בשאלהף עד היכן ניתן למתוח את החובה החלה על תובע לחשוף את צפונות ליבו לנתבע וכיצד בית המשפט מיישם את מבחן ההכבדה על התובע, אשר מכיל בתוכו את הזכות לפרטיות?
ברע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין ( ניתן ביום: 13.10.09), נפסק כי מקום בו מתבקש צו לגילוי מסמכים שיש בו משום פגיעה בפרטיות התובע, יקום צורך לאזן בין זכות הנתבע להתגונן לבין זכות התובע לפרטיות, וכי בית המשפט יפעיל הן את מבחן הרלוונטיות של המידע להגנה, והן את מבחן "מידת ההכבדה על התובע" – אשר מכיל בתוכו את זכות התובע לפרטיות. כיצד נתפרש מבחן זה?
באשר למבחן ההכבדה נפסק כי תובע לא יוכל לטעון לפרטיותו כטענת הגנה, אולם עולה השאלה עד היכן ניתן למתוח את אותה חובה החלה על בעל דין, שהינו התובע במשפט, לחשוף את צפונות חייו לידי הנתבע:
"המידע אשר חשיפתו מבוקשת על ידי המשיבים הינו מידע רפואי הנוגע לאשפוזה של המבקשת על רקע מצבה הנפשי. מידע ממין זה הינו מן הרגישים ביותר שיש לאדם ואין חולק כי חשיפתו, ולו בגדר המשפט, יש בה כדי לפגוע ממשית בזכותו לפרטיות. משכך, עצם החיוב לחשוף מידע זה יש בו משום הכבדה של ממש על בעל הדין, אף כאשר המדובר בתובע. כשם שציין בית המשפט המחוזי, בענין שבפנינו מצטרף למערך שיקולים זה, גם הרצון שלא להרתיע יתר על המידה תובעים בכוח מלהגיש תביעה על פי חוק איסור לשון הרע".
באשר למבחן הרלוונטיות נפסק כי לא נדרש שרלוונטיות המסמכים או המידע תהא ודאית, וכי בדיקתו של בית המשפט הינה רק של הפוטנציאל הגלום במסמכים ובמידע זה לסייע להגנתם של הנתבעים. עוד נפסק כי בית המשפט יבחן באם יש בידי הנתבע ראיות אחרות להוכיח טענותיו, אך ורק מקום בו עסקינן בדרישה לגילוי מסמכים הפוגעים בצד ג'.
בית המשפט מציין כי:
"שעה שדוחקים אנו את רגליה של הזכות לפרטיות, ובמיוחד כאשר מדובר במידע רגיש המצוי בלב ליבה של זכות זו, עלינו לפסוע בזהירות מירבית ותוך הבטחת מירב האמצעים כדי לוודא שהחשיפה אכן ראויה היא ומתבצעת למטרות לשמן הורינו עליה".
בנסיבות אלו, החלטת בית המשפט המחוזי שהינה מחד, אין לחשוף את תיקה הרפואי המלא של התובעת, אך מאידך, ניתן לחשוף מידע רפואי אך לשאלות הנוגעות לאירועי אותו יום ספציפי ולתוצאות הבדיקות שעברה התובעת יום או יומיים לאחר אותם אירועים, וכי החומר יועבר ראשית לעיונו של בית המשפט, מאזנת בין השיקולים השונים.
בית המשפט העליון התיר פתח לתובעת להגיש בקשות נוספות, ככל שתחוש כי זכותה לפרטיות תיפגע במסגרת ההליך, מחד, ומאידך, אפשר לנתבעים לבקש מחדש גילוי מסמכים בנסיבות שבהן יחושו כי הגילוי הנוכחי אין די בו.
פסק הדין מהווה דוגמא לאיזון שנוקט בית המשפט בין זכות התובע לזכות הנתבע, תוך שסדרי הדין נכפפים לזכויות היסוד של הצדדים: הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות וזכות הגישה לערכאות.
דוד סער, עו"ד
