בחיי היומיום אנו יוצרים התקשרויות בתחומים רבים באמצעות חוזה התקשרות- בין אם מדובר בחוזה עבודה בין מעביד לעובד, בין אם מדובר בחוזה התקשרות בין עורך דין ללקוח, בין אם מדובר בחוזה בין חברת ביטוח לבין מבוטח ועוד כיו"ב.
פעמים רבות מתעוררים חילוקי דעות באשר לפרשנות החוזה. בתי המשפט קבעו מס' הלכות חשובות בנושא, כדלקמן:
הלכת "אפרופים" – פרשנות החוזה נמדדת על פי אומד דעתם של הצדדים. קרי: למה הצדדים התכוונו, כאשר השופט ברק מפרש את החוזה הוא לעולם מתייחס לתכלית האובייקטיבית אשר טומנת בחובה הגיון מסחרי ועיקרון של תום הלב.
בענייננו:
פס"ד אלי בלום נ' אנגלו סכסון, מדובר בחוזה של זכיין אנגלו סכסון, כאשר החוזה אינו מוגבל בזמן. הזכיין, בלום, רוצה למכור הזיכיון באותם תנאים בהם קנה את הזיכיון.
אנגלו סכסון מתנגדת ומודיעה על ביטול החוזה.
לאנגלו סכסון שתי טענות: א. אי שיתוף פעולה של הזכיין וחובות בגין הזיכיון. ב. מאחר והחוזה לא מוגבל בזמן, חזקה היא שכל אחד מהצדדים יכול לבטל בהודעה לצד השני בזמן סביר מראש.
בלום מתנגד ומודיע כי על פי החוזה אנגלו סכסון יכולים לבטל החוזה רק בתנאים מאוד מסויימים, לדוגמא: פשיטת רגל וכו'.
השאלה המשפטית :
מתי מתרחשת הפרת חוזה ?
קביעת בית המשפט העליון
בימ"ש מחוזי קובע כי אכן ישנה הפרה של בלום, הואיל ועצם אובדן האמון בין הצדדים הוא כשלעצמו מהווה עילה להפרה.
בעליון – השופט דנציגר הופך את פס"ד, לדבריו הצדדים התייחסו מפורשות לנסיבות בהם אפשר לבטל החוזה, לפיכך אין אנגלו סכסון יכולים לבטל החוזה ללא התקיימות תנאים אלו. לדבריו, זהו ניסיון של אנגלו סכסון לשפר את תנאי החוזה.
על פי כב' השופט דנציגר, כאשר לשון החוזה ברורה יש לתת לה משקל מכריע.
גישה זו הנותנת עדיפות לחוזה, הינה גישה חדשה בבית המשפט העליון, עד כה שלטה גישת השופט ברק כפי שבאה לידי ביטוי ב"הלכת אפרופים". יוצא אפוא שאילו כב' השופט דנציגר היה צריך להחליט לפי נסיבות הכריתה, היה הוא מגיע לאותו מקום, וכך גם לפי עיקרון תום הלב. לכן, פס"ד אלי בלום מדגים ויכוח ברטוריקה כיצד לנמק פרשנות חוזה.
דוד סער, עו"ד
