29.4.2011מאמר זה יעסוק בשאלה מהם הקריטריונים לקביעת ההבחנה בין עדויות בלתי אמינות לבין עדויות מהימנות ואמיתות במשפט?ישנם מקרים מעטים שבהם אנשים מרמים את חברות הביטוח, ומנסים "להלביש" נזק שנגרם להם על תאונת דרכים שלא הייתה או מכשול ברחוב. אותם אנשים מעטים מכתימים את כל השאר – ניזוקים אמיתיים אשר עקב נפילה או תאונה, השתנו חייהם מקצה לקצה. כיצד יבחן בית המשפט מי דובר אמת ומי לא? שאלה זו נדונה בתא (עכו) 2307/99 לוי אנה נ' עיריית קרית ביאליק (ניתן ביום: 19.10.03).
באותה פרשה נפלה קשישה שהלכה עם בתה וחתנה במדרכה בערב ליל הסדר. הנתבעים – עירית קריית ביאליק, טענו כי האישה חלתה עוד קודם לכן ונכדיה חיפשו בכל העיר מכשול "להפיל" עליו את התאונה. בית המשפט קבע כי המעלה טענת תרמית כנגד בעל דינו, עליו להוכיחה בראיות מוגברות, ואלו כלל לא הובאו.
סעיף 53 לפקודת הראיות קובע כי "ערכה של עדות שבעל פה ומהימנותם של עדים הם עניין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשפט".
נפסק כי "מטבע הדברים, עדות נבחנת לא רק על סמך מילים בודדות וחצי משפטים, אלא כמכלול שלם של הדברים הנאמרים בבית המשפט". בין היתר מתרשם בית המשפט מ:
א. טיב העדות – קוהרנטית או מקוטעת.
ב. השוואה חיצונית לדברי העד עם דברים שאמר במקום אחר או עם דברים שאמרו עדים אחרים.
ג. השוואה פנימית – העמדת דברי העד במבחן של היגיון שכל ישר וניסיון החיים.
ד. בדיקת השלכה אפשרית של אופיו של העד ונגיעתו לעניין על נאמנות דבריו.
בית המשפט מצא את עדות התובעים אמינה עליו, ואין בסתירות קלות בתוך עדות זו כדי לפגוע באמינותם:
"היה תמוה בעיני, לו כל שלושת התובעים בעת חקירתם הנגדית, היו אומרים בדיוק את אותם דברים, אז ניתן היה לקבוע, כי אמנם תיאמו ביניהם עדויות. דווקא העובדה שהם כביכול סתרו זה את זה או לא זכרו בדיוק מי הלך קודם, מי הלך אח"כ, מי הלך בצד מחזקת את המהימנות שהנני מייחסת לעדויותיהם. תאונה היא אירוע המתרחש כהרף עין ובלתי צפוי. מוגזם ביותר לדרוש מהאנשים לזכור בפרטי פרטים את מקומו של כל אחד מהם, רגע לפני התאונה".
טענת העירייה כי הנכדים לא העידו, אינה יכולה לעמוד כאשר הנכדים נכחו באולם בית המשפט, ולו ביקשה העירייה, יכולה הייתה להעידם, וזאת מכוח תקנה 178 לתקסד"א, הקובעת כי בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין, להזמין עד לעדות.
גרסת התובעים ולפיה התובעת נפלה במדרכה עקב התקלות במוט, נתקבלה במלואה. לתובעת נפסקו בסופו של יום פיצויים בסך של 490,000 ₪.
דוד סער, עו"ד
