העילות לביטול פסק דין בהעדר הגנה, מעוגנות בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד– 1984, הקובעת כי: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."
על פי ההלכה הפסוקה, הזכות לביטול פסק דין, הינה מכוח זכות גישה חוקתית לכל אדם לפנות לערכאות השיפוטיות, אשר היא אחת מזכויות היסוד המנויות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב– 1992.
בתא"ק 46732-07-16 בנק הפועלים בע"מ נ' פלוני , ניתן פסק דין בהעדר הגנה, ביום 06.10.16, עקב אי הגשת בקשת רשות להתגונן במועד מטעם הנתבע. וביום, 7.10.16, הוגשה בקשה לביטול פס"ד בהעדר הגנה (להלן: "הבקשה").
לעניין זה, נקבע כי יש להבחין בין אם פסק הדין ניתן בהעדר הגנה משום נפילת פגם בהחלטה, אזי הביטול יהא מתוך חובת הצדק, לבין אם פסק הדין ניתן בהעדר פגם בהחלטה.
ביטול פסק דין מחובת הצדק–
בפסיקה נקבע כי, במידה והמבקש מצביע על פגם בהליך מתן פסק הדין, הפגם– מהווה את העילה לביטול פסק הדין ולבית המשפט אין שיקול דעת לגופו של עניין, בית משפט חייב לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. בד"כ, הפגם הינו משום העדר המצאה כדין למבקש הבקשה. אך במקרה דנן, אין חולק כי ההמצאה הייתה כדין, ולכן, לא ניתן לבטל את פסק הדין מכח חובת הצדק.
ביטול פסק הדין מכח שיקול דעת בית המשפט–
כאשר לא נפל פגם בהחלטה, שונים הם פני הדברים והמבקש נתון בחסדו של בית המשפט אשר יעלה בפניו שתי שאלות:
-
מהי הסיבה אשר גרמה לכך שמבקש הבקשה, לא הגיש את הגנתו או לא התייצב לדיון?
-
מה סיכויי ההצלחה של המבקש במידה ותבוטל ההחלטה ותינתן לו ההזדמנות להתגונן?
במקרה דנן, נפסק כי נראה שהסיבה לאי הגשת ההגנה הינה משום טעות בחישוב הימים תוך תקופת החגים ולא מתוך זלזול בהליכי המשפט. כמו כן, הבקשה הוגשה יום לאחר נתינת פסק הדין.
כמו כן, נפסק כי, בבירור סיכויי ההצלחה, המבחן הינו "הגנה אפשרית, ולאו דווקא איתנה ובטוחה", המוטלת על המבקש בפני ביהמ"ש.
במקרה זה, המבקש טען את טענות ההגנה בתמצית בתצהירו, והמשיבה בחרה שלא לחקור ולא להגיש תצהיר נגדי, זאת, על אף טענותיו החמורות של המבקש. לפיכך, קבע ביהמ"ש, כי די בטענה שהייתה פניה למשיב לצורך קבלת מסמכים והמבקש נענה בסירוב, בכדי לקבל את הבקשה וליתן למבקש רשות להתגונן.
דוד סער, עו"ד
