המבחן והתנאים להגשת תביעה בבית משפט לעומת בבית הדין לעבודה

מאת:

1. סעיף 51 לחוק בתי המשפט {נוסח משולב} – התשמ"ד 1984, קובע כי תביעות שווי בהן נכלל גם תביעות בנזקי גוף הנן בסמכות בית המשפט השלום ) עד 2.5 מליון ש"ח):"תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין". 2. חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969, קובע בסעיף 24 הסדר שלילי ולפיו בית הדין לעבודה אינו דן בתביעות נזיקיות למעט מספר חריגים אשר אינם מתקיימים בענייננו, כמפורט להלן: לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (ההדגשות של הח.מ)(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי- קבלתו;(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;3. ע"א 2618/03 פי.או.אס נ' נחום (פורסם בנבו) ( להלן: "פרשת פי.או. אס") נדונה, בין היתר, השאלה מהו היחס בין סמכויות בית הדין לעבודה ובין בתי המשפט."על-פי סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, הסמכות בענינים אזרחיים מוקנית, ככלל, לבתי המשפט האזרחיים; הענקת סמכות ייחודית לדון בענין פלוני לבית דין אחר, שוללת את סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון באותו ענין, ועל כן חייבת להיעשות באופן מפורש…סמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה בענינים מסוימים מחד וסמכותם הכללית והשיורית של בתי המשפט האזרחים – המעוגנת בעקרון שלטון החוק – מאידך, מגבשות איזון כדלקמן: ענינים שבסמכות הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה יידונו אך ורק בבית הדין לעבודה, אך לא יידונו בבית הדין לעבודה אלא עניינים אלה. זהו המפתח לחלוקת הסמכויות בין בתי המשפט האזרחיים לבין בית הדין האזורי לעבודה.כך, לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, מוסמך בית הדין האזורי לדון בתביעה בין עובד למעביד – אך לא בכל תביעה ביניהם, אלא רק תביעה שעילתה ביחסי עובד מעביד ושעילתה אינה בפקודת הנזיקין (ראו גולדברג בע' 23; דב"ע נא/3-166 שמעונוב נ' מהנטן רשת מסעדות בע"מ, פד"ע כג 488); סעיף 24(א)(1ב) לחוק בכל זאת מסמיך את בית הדין בענין תובענה שעילתה במספר סעיפים של פקודת הנזיקין, ובלבד שמדובר בעילה שבקשר לסכסוך עבודה (לעתים, מן הסתם, צד שלישי, שאינו העובד או המעביד, יהיה צד לתביעה בגין גרם הפרת חוזה – ראה גולדברג, בע' 31; דב"ע נא/3-156 סימס נ' יוחננוף, פד"ע כד 199; הוצאת ספרים יבנה בע"מ). ..כאמור, במקרים רבים סמכותו של בית-הדין האזורי לעבודה נקבעת על-פי ה"עילה". מה פירוש "עילה"? מדובר במונח משפטי שמשמעותו משתנה בהתאם להקשר שבו הוא משמש (ראו: נ' זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי (להלן – זלצמן [46]), בעמ' 47; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (להלן – גורן [47]), בעמ' 82). משמעות המילה לעניין סדר דין אזרחי הינה "מכלול העובדות… המולידות את זכות התובע לקבלת הסעד…" (ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (להלן – זוסמן [48]), בעמ' 133). "עילה ביחסי עובד מעביד" לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה פורשה כך שמשמעה מכלול עובדות המולידות זכות הנובעת מן היחסים בין עובד למעביד או זכות שמקורה במשפט העבודה (ראו פרשת ארגמן טורס בע"מ [5], בפיסקה 10). יודגש כי מדובר בזכויות (או חובות) שמקורן בדיני עבודה וביחסי עבודה ולא במקור הסכסוך (הרי סכסוך בין עובד למעביד יכול להוביל אף להקמתן של זכויות לפי דין אחר – ועל כך בהמשך הדברים). בהיבט זה דומה הדיבור "עילה" לפי סעיף 24(א)(1) לחוק לזה שבתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ושונה הוא מהדיבור "עילה" בהקשר של בית-המשפט לענייני משפחה…לעומת "עילה" במובן חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, "עילה ביחסי עובד מעביד" לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה אינה עניין של מקור הסכסוך, אלא עניין של זכויות או חובות בדיני העבודה.."4. הלכה ידועה היא כי מבחן הסעד הינו המבחן הקובע לעניין קביעת הסמכות העניינית. ראה בעניין זה, ע"א 2846/03 אלדמן נ' ארליך (פורסם בנבו), כמפורט להלן:"המבחן המקובל לעניין קביעת הסמכות העניינית בתחום האזרחי בכל הנוגע לבתי-המשפט שחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט) עוסק בהם, הינו מבחן הסעד (ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי (להלן – עניין רפאלי [2]); ע"א 472/83 אריאלי נ' אריאלי [3], בעמ' 208; רע"א 483/88 מפעלים פטרוכימיים בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס והבלו [4], בעמ' 815; ע"א 4796/95 אלעוברה נ' אלעוברה (להלן – פרשת אלעוברה [5]); ע"א 8130/01 מחאג'נה נ' אגבאריה (להלן – עניין מחאג'נה [6])). משאומץ מבחן הסעד לעניין הסמכות העניינית, נדחה בעת ובעונה אחת מבחן אחר שהוצע והוא מהות הסכסוך (עניין רפאלי [2]; ראו דעת המיעוט של השופט עציוני)…מדוע הוחלט להעדיף את מבחן הסעד על פני מבחן מהות הסכסוך (או העילה)? מבחן הסעד הינו מבחן פשוט יחסית. על-פיו נדרשים אנו לבחון את כתב-הטענות שהגיש התובע (או המבקש) עם פתיחתו של ההליך. הא ותו לא. על-פי הסעד הנקוב שם נדע אם ההליך הוגש לבית-המשפט המוסמך, או שמא הייתה חובה להגישו לבית-משפט אחר. אין צורך כלל להידרש לטענותיו של הנתבע (או של המשיב) בכתב-הטענות שהגיש הוא בתגובה. במילים אחרות, קביעת הסמכות נעשית על-פי האמור בכתב-התביעה, ואין בטענותיו של הנתבע כדי לשנות במקרה רגיל. מכך אף נובע שקביעת הסמכות אינה מצריכה שמיעת ראיות (אלא במקרה מסוים, כאשר קביעת הסמכות תלויה בנתון עובדתי כלשהו, למשל שווי הנושא, וכאשר קיימת מחלוקת בנקודה זו: ראו: פרשת אלעוברה [5], בעמ' 675-674; ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [29], בעמ' 92). זאת ועוד, ככל שיוקדם השלב שבו מוכרעת שאלת הסמכות, על היבטיה השונים, יתרום הדבר לתפקוד יעיל יותר של מערכת השיפוט ולחיסכון במשאבים של כל הגורמים המעורבים, כולל בעלי-הדין. המבחן של מהות הסכסוך, אילו אומץ, היה דורש, לפחות בחלק מהמקרים, לבחון ולבדוק את כתב-הטענות הנגדי שהוגש. כך עלול להיפתח פתח למחלוקת נוספת בין בעלי-הדין מעבר לזו שלגופם של דברים. בעת ההגדרה של תיחום סמכויותיהם של בתי-משפט יש לשאוף לכללים פשוטים וברורים ככל האפשר על-מנת לצמצם את ההתדיינות בסוגיות של פרוזדור בדרך לטרקלין, היינו הסכסוך גופו. כמובן, יהא בלתי ריאלי לצפות שיהיה ניתן למצוא נוסחה או מבחן שימנעו באופן מוחלט ויכוחים ומחלוקות לגבי זהותו של בית-המשפט המוסמך. מכל מקום, ברור כי מנקודת מבט זו יש עדיפות למבחן הסעד על פני מבחן מהות הסכסוך."5. רע"א 2996/06 ישראל שלום נ' מע"צ (פורסם בנבו):"ההכרעה בסופו של יום כמדיניות שיפוטית, היא לראות את הצעד הנוכחי במקומו ובזמנו, ועניינו העברת חזקה. לענין זה מסייע לנו מבחן הסעד, שהוא "פשוט יחסית. על פיו נדרשים אנו לבחון את כתב הטענות שהגיש התובע (או המבקש) עם פתיחתו של ההליך, הא ותו לא. על פי הסעד הנקוב שם נדע האם ההליך הוגש לבית המשפט המוסמך…" (ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך (טרם פורסם) (השופט גרוניס)."6. רע"א 483/88 מפעלים פטרוכימיים בע"מ נ' מ"י (פורסם בנבו):"וכידוע, לא קיבל בית-משפט זה, לעניין הסמכות העניינית, את מבחן זהות השאלה שבמחלוקת וקבע, שהמבחן היחיד, הקובע לעניין זה, הוא מבחן הסעד". דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן