הבאת ראיות חדשות בהליך ערעור

מאת:

המקרה נדון בפס"ד של העליון ע"א 443/09 על פס"ד של המחוזי בחיפה ת.א 272/07 והמקרה שהיה כך היה: דובר על תביעת של אדם אשר נפגע בתאונת דרכים. אותו אדם פנה למוסד לביטוח לאומי ובמקביל תבע את חברת הביטוח. בפס"ד של ביהמ"ש המחוזי התבססו בתחשיב הנזק על קביעת אחוזי הנכות הזמנית של המוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע 90% נכות כללית זמנית, כאשר מתוכה 20% נכות אשר אין לה קשר לתאונה. כמו כן, קבע המוסד לביטוח לאומי דרגת אי כושר זמנית בשיעור של 75%. לאור האמור- פסק ביהמ"ש כי הניכוי מן הפיצויים של תגמולי המוסד יעמוד על סך של 70 מתוך 90 חלקים – סך של 77% מתגמולי הנכות הכללית. הקביעה של ביהמ"ש התבססה על ההנחה כי הנכות הכללית תהפוך לנכות קבועה.

אולם, בתוך תקופת הערעור לה היה זכאי המערער (= התובע), נודע לו כי דרגת הכושר שלו הקבועה תעמוד בגובה 60% נכות בלבד. מסמך זה מהווה ראייה חדשה!

המערער פנה לביהמ"ש בבקשה להתרת הבאתה של ראייה נוספת וטען כי הניכוי שנפסק לו על סמך דרגת אי כושר של 75% צריך להיות מתוקן בהתאם לשינוי ועל כן מגיע למערער תוספת כספית (סך של 238,671 ₪).

המשיבה מנגד טענה כי:

א- אין לפתוח פס"ד על סמך שינוי מאוחר- שאם לא כן- אין להתדיינות סוף.

ב- הפסדי השכר לעתיד כפי שפסק ביהמ"ש קמא, אף הם ע"פ הנכות הגבוהה אשר נקבעה למערער- ולפיכך יש להפחית את סכום הפיצוי בגין הפסדי שכר לעתיד.

ג- ב"כ המערער לא ביקש לעכב את מתן פס"ד עד לקביעת דרגה יציבה של אי כושר.

ד- ב"כ המשיבה טען כי הורדה למערער דרגת אי כושר היות והוצעה לו עבודה והוא מסרב להשתקם.

לדברי המשיבה- פס"ד הוא מועד "החיתוך" לכל דבר ועניין וע"כ אין לקבל את הראיה החדשה.

ביהמ"ש קבע:

יש להידרש לראיה החדשה היות ואין עליה מחלוקת לגופה וכיוון שבהתעלמות עליה יהיה בכדי לפגום משורת הצדק.

כידוע, מאפשרת תקנה 457 לתקסד"א תשמ"ד- 1984 לקבל ראיות :"אם ביהמ"ש של הערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פס"ד, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד".

ביהמ"ש התבסס אף על פס"ד בע"א 579/89 טויטו נ' כמאל פ"ד מז(2):

"בתביעות לפיצויים בגין נזקי גוף… עוסק ביהמ"ש, בין היתר, בקביעות ובערכות של נזקים אשר יתרחשו בעתיד כאשר אין אפשרות בוודאות לקבוע את הנתונים אשר על פיהם מחושבים הפיצויים…כאשר כבר ברור בעת מתן פס"ד שהתסריט הנוגע לכל אלה עלול להיות שונה ממה שניתן לקבוע במועד מתן פס"ד. אם בכל מקרה שכזה היה מתיר ביהמ"ש להביא ראיות חדשות, לא היה סוף להתדיינות, ובפרט ששינוי כאמור מצדיק לא אחת הבאת ראיות לסתור את אותן ראיות חדשות ועל ידי כך יפתח הדיון מחדש…זה הכלל. אך לכלל זה יש חריג, והוא שבית המשפט של הערעור יטה להתיר הבאת ראיות נוספות בערערו במשפטי נזיקין, מקום שמתברר כי כל הבסיס שעל יסודו נערך חשבון הפיצויים בערכאה ראשונה התערער, בלשונו של השופט בייסקי…"שינוי נסיבות קיצוני", שינוי בלתי צפוי אשר משמיט את הקרקע מתחת לחישוב הפיצויים כפי שנערך בערכאה הראשונה…".

במקרה דנן, פסק ביהמ"ש כי גם אם לא התקיים "שינוי נסיבות קיצוני", הרי שיש מקום לקבל את הראייה, היות וטרם תמו הליכי הערעור ויש להתחשב בנסיבות הספציפיות שקודם נקבעה לו דרגה זמנית שונה מדרגת הנכות הקבועה אשר יש לו כיום. יחד עם זאת, יש להתחשב בהפסדי שכר לעתיד אשר אף הם נגזרו מגובה הנכות הזמנית.

לסיכומם של דברים:

ביהמ"ש קיבל את הראיה החדשה ותיקן את תחשיב הנזק (הפחית את שיעור הניכוי וכן את שיעור ראש הנזק: הפסד שכר לעתיד- המערער יצא עם תוספת לפיצוי אשר נפסק לו!).

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן