לפי סעיף 22 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א – 1981, על המבוטח להודיע לחברת הביטוח על קרות מקרה הביטוח, מיד לאחר שזה נודע לו. לא אחת, דוחות חברות ביטוח או מפחיתות את החבות, במקרים של תביעות מבוטחים שהוגשו באיחור, בטענה כי חובה הייתה על המבוטח לפנות לחברת הביטוח מיד כשנודע לו על קרות מקרה הביטוח, דבר אשר לא נעשה על ידו והדבר הכשיל את בירור החבות על ידן.
סעיף 24 לחוק, הוא הסעיף הדן בתוצאות אי קיום החובה של המבוטח להודיע לחברת הביטוח על קרות מקרה הביטוח ולפיו במקרה בו לא קוימה חובת ההודעה במועד וקיומה היה מאפשר למבטח לבטל את חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קוימה החובה. כלומר, על מנת שחברת ביטוח תפחית או תשלול את החבות, היא נדרשת להוכיח, ראשית, שאם היה המבוטח משתף פעולה כנדרש ומודיע לחברת הביטוח על מקרה הביטוח מיידית, חברת הביטוח הייתה חבה בתגמולי ביטוח נמוכים יותר או הייתה פטורה לחלוטין מלשלם את תגמולי הביטוח ושנית, עליה להוכיח את שיעור תגמולי הביטוח שהיו נחסכים ממנה אם המבוטח היה משתף פעולה בזמן אמת. זאת ועוד, קובע הסעיף כי האפשרות להפחתת החבות, לא תחול בכל אחת מאלה: (1) החובה לא קוימה או קוימה באיחור מסיבות מוצדקות. (2) אי קיומה או איחורה לא מנע מן המבטח את בירור חבותו ולא הכביד על הבירור". לאור האמור, המסקנה היא, כי גם אם נדחתה או הופחתה תביעתך לקבלת תגמולי ביטוח, על ידי חברת הביטוח בטענת שיהוי, אל תתייאש ועמוד על זכויותיך בין כותלי בית המשפט!!! לשם כך, מומלץ להיוועץ עם עורך דין בקיא, המתמחה בדיני ביטוח.
דוד סער, עו"ד
