9.3.2011
מאמר זה יעסוק בשאלה לאיזה בית משפט יש את הסמכות לדון בתביעות להוצאות רפואיות לנפגעי תאונות דרכים. שאלה זו נדונה בבית המשפט המחוזי בת.א. 53903-08/10 פלוני נ' אלמוני.
התובעת נפגעה ביום 5.10.09 בתאונת דרכים. התובעת הגישה תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה עקב התאונה, נגד כלל חברה לביטוח בע"מ, המבטחת של הרכב בו נסעה ונגד קופת חולים מאוחדת, בה היא מבוטחת בביטוח בריאות. בין היתר נטען בתביעה כי על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשמ"ד- 1984 ומכוח חוק התייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010) תשס"ט- 2009 על קופת חולים לשאת בתשלומי הטיפולים הרפואיים להם היא זקוקה בעקבות פגיעתה. קופת חולים הגישה בקשה לדחות את התביעה נגדה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית כאשר לטענתה לבית הדין לעבודה הסמכות הייחודית לדון בתביעה ממין תביעת התובעת.
התובעת טענה כי לבימ"ש המחוזי הסמכות לדון בכל רכיבי התביעה, ולכל הפחות סמכות שבגררא – זאת לאור חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 הקובע סמכות ייחודית בתביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים וחוק הבריאות, הקובע לבית הדין סמכות ייחודית בכל תובענה "למעט תביעת נזיקין".
ב"כ התובעים הפנה לפסק דינו של ביה"ד הארצי לעבודה בס"ע 7955-06-10 לוי נ. בי"ח לוינשטיין (מיום 15.6.10) שקבע כי "על נפגע להגיש תביעתו נגד קופת חולים לטיפול הניתן במסגרת חוק הבריאות לבית המשפט המוסמך לדון בתביעת הנזיקין". כן הפנה לפסק דינה של כבוד השופטת טאובר בת"א 1180/07 בן לולו נ. שירביט (ניתן ביום 4.10.10) שקבעה כי "טיפולים אשר אין לגביהם מחלוקת אם הם נכללים בסל הבריאות, האחריות למימונם חלה על קופת חולים ולא על המבטחת".
קופת חולים טענה כי תביעת התובעת נגדה אינה מבוססת על תביעה נזיקית (שהרי קופת חולים אינה המזיק) אלא על טיפולים רפואיים המגיעים לה לטענתה, מכוח חוק הבריאות וכי סמכות ביהמ"ש נקבעת לפיה הסעד ולא על פי עילת התביעה – ולפיכך התביעה הינה בסמכות ייחודית של ביה"ד לעבודה, מכוח סעיף 54(ב) לחוק הבריאות. קופת חולים טענה כי חוק ההסדרים לא שינה את המצב שהיה קיים ערב החוק אלא רק שינה את מנגנון מימון הטיפולים – שאין לו נגיעה למבוטחים.
בית המשפט דן בטענות וקיבל את התביעה בקובעו כי אין מקום לפצל את תביעות נפגע תאונת דרכים, במיוחד ככל שהן נוגעות להוצאות טיפול רפואי בין ערכאות שונות, כאשר פועל יוצא מפיצול שכזה עלול להביא לתוצאה אבסורדית ובלתי אפשרית לפיה הוצאות מסוימות לא יכוסו כלל ולא ינתן לנפגע הטיפול לו הוא נדרש (זאת במידה ובימ"ש האזרחי יקבע בתביעת הנזיקין של הנפגע כי מדובר בטיפול רפואי שעל קופת החולים לשאת בו בעוד שביה"ד לעבודה יקבע כי אינו כלול בסל הבריאות וקופת החולים אינה חייבת לשאת בו).
עסקינן בחוק "התייעלות" ואין ספק כי לא זו היתה כוונתו לפגוע בנפגע אלא להיפך, מטרתו ליעל ההליכים ולחסוך בדיונים. ביהמ"ש נדרש להכריע בחובת המבטחת, כפועל יוצא ובאופן שיורי מחובות קופת החולים – ונדרשת הכרעה אחידה בסוגיה זו, לבל יצא הנפגע מקופח. לפיכך, נקבע כי בימ"ש זה מוסמך לדון בתביעה, אף כנגד קופת החולים.
נפגעת בתאונת דרכים? דיווח תאונות דרכים
דוד סער, עו"ד
