במקרה בו אחד מהצדדים חושש עקב החלטות ביניים ו/או כתוצאה מיחס נוקשה או מפלה ו/או כתוצאה מאמרותיו של השופט שדן בתיק המרמזות על דעה חלוטה בנוגע להליך, רשאי מי מהצדדים אשר חש באחת מהסיטואציות הנ"ל, להגיש בקשה לפסלות שופט, לפי סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט[נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"), הקובע כי את הבקשה לפסלות, מגישים לאותו שופט אותו מבקשים לפסול.
במקרה בו התנהלו הליכים בין הצדדים בבית המשפט לשכירות בתל אביב, הגישו המערערות בקשה לפסלות שופט לפי סעיף 77א לחוק, מספר ימים לאחר דיון ההוכחות, בטענה כי טרם שמיעת הראיות, הביעה השופטת את דעתה באופן שהיה ניתן להבין כי העמדה בנוגע לתביעה ברורה וחלוטה, ולכן קיים אצלן חשש שהמשפט לא יהיה משפט צדק.
השופטת שדנה בתביעה דחתה את הבקשה לפסלות וציינה כי כבר בראשית התביעה, הסבה את תשומת ליבן שהתצהירים אותם הגישו נמצאו חסרי ביסוס, ו"שיקפה בפני התובעות את הקשיים הניצבים בפניהן", תוך מתן המלצה לחזור מהתביעה ללא פסיקת הוצאות משפטיות. משסירבו התובעות להצעת הפשרה, אפשר בית הדין לתובעות בשלב הסיכומים לשפר את טיעוני התביעה לאחר מיקוד הבעיות בתביעה, ומכאן הערעור דנא.
בית המשפט העליון קבע כי ניסיונו של בית הדין להביא את בעלי הדין לידי הסכם פשרה שיוביל לסיום ההליך, לא אומר שבית הדין קבע את דעתו, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו, מאחר ולעיתים ניהול הליך יעיל מצריך ולפעמים אף מחייב את הבעת דעתו של השופט, שצריכה להיאמר בזהירות ומתינות.
כמו כן, בית המשפט העליון הדגיש כי תפקידו של בית המשפט הוא להחזיק במושכות ניהול ההליך, ולעיתים אף לפעול בדרכים יצירתיות לצורך סיומו, גם בשלבים מוקדמים של ההליך, ללא צורך בשמיעת ראיות, תוך רצון להגיע לתוצאה צודקת וראויה.
לאור האמור, נקבע כי גם אם היו באמרותיה של השופטת אמרות "לא מוצלחות", אין מדובר בחשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים המצריך עילת פסלות.
ע"א 3068/17 (ביהמ"ש העליון) מ.ע.ג.ן. יעוץ וניהול נכסים בע"מ ואח' נ' הרצל בבג'ני ואח'.
דוד סער, עו"ד.
