שאלונים מקדמיים הם חלק מכל הליך משפטי. לפי תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 השאלונים נועדו "לפשט ולקצר את ההליך ולקדם דיון יעיל בתובענה". מה מותר ומה אסור בשאלונים? האם ישנם כללים מיוחדים לעניין בית המשפט לענייני משפחה? האם גבר אשר מתדיין עם גרושתו בעניין מזונות ילדים רשאי להציג לה שאלות רבות ומכבידות? שאלה זו הועלתה בתמ"ש (ת"א) 21743-06-10 פלוני נ' אלמונית (ניתן ביום 19.10.10).
באותו עניין הגיש הגרוש שאלון בן 65 שאלות ובהן שאלות כגון "את מתבקשת לציין בתצהיר ובפירוט מלא ומדויק את כל הגבולות וכן את הכללים בבית המחייבים את הילדים "… או "מהו סדר היום המדויק של הילדים", שאלות לגבי בן-זוגה החדש של האישה וכן שאלה "האם ידוע לך שלתת תצהיר שקרי זו עבירה פלילית?". חלקן של השאלות נוסחו בשפה בלתי-הולמת.
כב' השופטת תמר סנונית פורר ציינה את ההלכה הפסוקה בע"א 2271/90 ולפיה "הליכי גילוי מוקדם נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעלי דין על עניים שניתן להשיג הודיות לגביהם..",וכן כי "הליכי גילוי מוקדם נועדו ליצור שוויון בין בעלי הדין ולהעמידם, עד כמה שהדבר אפשרי, בעמדה התחלתית ובנקודת זינוק פחות או יותר שווה. על השאלות להיות רלוונטיות ולא להכביד יתר על המידה" (בש"א (ת"א) 9431/07).
בסופו של דבר, נפסק במקרה דנן כי "בחינת השאלון באופן כללי מותירה תחושה כי המבקש חפץ להעמיס על המשיבה נטל בלתי מידתי של השבה לשאלון שאין לו קשר עם העניין הנדון ולא יסייעו לביתה שמפט לנהל דיון ענייני ולפשט אותו" וכי מטרתו של המבקש הינה "לקיים חקירה נגדית בשאלון", ועל כן הבקשה להשיב על השאלון נדחתה.
דוד סער, עו"ד
