חוות דעת ז – זכויות יורשים
מאת: עו"ד דוד סער
31-01-2011
הנדון: חוות דעת בנושא זכויות יורשים*
1. התבקשתי לבחון את האפשרויות העומדות לפניך מבחינה משפטית, כפי שהן עולות מהמסמכים אותם הבאת לעיוני.
הרקע
2. מר ישראלי ואשתו הם היורשים של המנוח מר אברהם ז"ל (להלן: "המנוח"). המנוח נפטר ב- 13.9.2002 וצו קיום צוואה ניתן ביום 3.4.2003.
3. המנוח הותיר גם התחייבות, לפיה מאחר ומר ישראלי טיפל בו במסירות לאחר כניסת אשתו, לבית האבות, הוא יקבל תשלום עבור
העזרה מתוך העזבון.
העתק הצוואה, צו קיום הצוואה וההתחייבות, מצ"ב כנספח א' לחוות הדעת.
4. למנוח היו זכויות בשתי דירות, מחצית מדירה בפתח תקווה ומחצית מדירה בראשון לציון. הזכויות בדירות אלה התחלקו בין המנוח
ובין בת זוגו, המנוחה ( ויורשיה האחים לוי).
5. למנוחה הייתה גם כן צוואה.
6. חלקם של האחים לוי בדירה בראשון לציון, מכוח צוואת המנוחה הועבר על שמם ביום 28.1.2002.
7. יורשיה של המנוחה הם כאמור האחים לוי.
הליכים משפטיים
8. בין מר ישראלי ובין האחים לוי התקיימו הליכים משפטיים ענפים, לאורך השנים, כפי שיפורט:
א. תביעה משנת 2003 של האחים לוי כנגד המנוח, מר ישראלי ושוכרת הדירה, לפינוי הדירה ולתשלום חלקם בשכר הדירה, מכוח היותם בעלי מחצית
מהזכויות בדירה.
בתביעה טענו התובעים כי הדירה הושכרה אולם חלקם בשכר הדירה לא הועבר אליהם.
הנתבעים, ביחד ולחוד, חויבו לשלם לתובעים 36,091 ₪ (27,202 ₪ עבור שכירות, 1,754 ₪ עבור אגרת בימ"ש ו- 7,135 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין).
החיוב היה עבור חלקם של האחים לוי בשכר הדירה בדירה בפתח תקווה, החל מ- 12/2000 ועד 4/2003.
העתק כתב התביעה ופסק הדין מצ"ב כנספח ב' לחוות הדעת.
ב. תביעה משנת 2004 של האחים לוי כנגד מר ישראלי ואח'. עניינה של תביעה זו הוא בכספים שהועברו מחשבונם המשותף של המנוחה
והמנוח, לפני מותה, לחשבונו של המנוח ("הכספים המשותפים"), ובחלקם של התובעים בשכר הדירה שהתקבל מהשכרת שתי הדירות.
מפסק הדין עולה כי התובעים הם היורשים של המנוחה, מכוח צוואה. בחודש דצמבר המנוחה אושפזה, ומאז ועד מותה הייתה מחוסרת הכרה, או מחוסרת יכולת תפקודית. לאחר מותה הגישו התובעים בקשה לקיום צו צוואה, והמנוח, הבעל, התנגד. לאחר כשנתיים וחצי חזר בו מהתנגדותו והצוואה קוימה בחודש אוקטובר 1999. בשנת 2004 גילו התובעים כי כספים שהופקדו בחשבון משותף של המנוחים, הועבר לחשבונו של המנוח.
בפסק דין מנומק קבעה השופטת, על סמך חוות דעת מומחה, שהחל ממועד אשפוזה המנוחה סבלה מהפרעה שלא אפשרה לה לתת הוראות או להסכים לביצוע פעולה כלשהי. השופטת שללה טענת התיישנות, הן בגלל מצבה של המנוחה לפני מותה, והן מאחר והיא קיבלה את טענת ההונאה. לגופו של עניין, השופטת קבעה כי העובדה שנפתח חשבון משותף, מצביעה על כוונת שיתוף, וכי ההסכם שנערך בין הבנק למנוחים, עניינו הסדרת יחסי בנק לקוח, ואין בו כדי לקבוע זכויות השותפים, בינם לבין עצמם. השופטת קיבלה את טענות התובעים, כי העברת הכספים לפני מותה של המנוחה נעשתה על מנת שלא יעברו ליורשיה החוקיים, שהמנוח אינו נמנה עליהם. הנתבעים לא הציגו הסבר משלהם למעשים אלו.
בית המשפט פסק ביום 15.5.06, שעל בני הזוג ישראלי להשיב את הכספים ליורשי המנוחה מנכסי העיזבון, סך של 172,508 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 25.12.96 ועד ליום התשלום בפועל. בני הזוג חויבו באופן אישי בהוצאות.
בעניין הדירות – הצדדים הגיעו להסכמה, שניתן לה תוקף של פסק דין:
i. פירוק השיתוף במקרקעין.
ii. קיום התחשבנות בעניין שכר הדירה.
iii. הוסכם גם שעל מנת למנוע את הליכי ההוצל"פ בתיק שבסעיף קטן א', יקוזזו כספים מתוך סך הכספים שיתקבלו ממכירת הדירות.
הצדדים לא הגיעו להסכמות בהתחשבנות בעניין שכר הדירה, ולכן ניתן פסק דין ביום 23.8.2006. בגין דמי שכירות בדירה בפתח תקווה, בין החודשים 4/2003 ועד 8/2006, מר ישראלי ישלם לתובעים סך השווה בש"ח ל- 9,600 $ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בקיזוז הסכום שנקבע בפסק הדין של המפקח. בגין דמי שכירות בדירה בראשון לציון, החל מחודש 10/2002 ועד לחודש 8/2006 בני הזוג ישראלי ישלמו לאחים לוי סך השווה בש"ח ל- 7,710 $, בקיזוז 3,440 ₪. כל הסכומים נושאים ריבית והצמדה.
העתק כתב התביעה המתוקן, פסק הדין שניתן בהסכמה, פסק הדין מיום 23.8.06 ופסק הדין מיום 15.5.06 מצ"ב כנספח ג' לחוות הדעת.
ג. בשנת 2004 הגישו האחים לוי נגד מר ישראלי בקשה לפירוק השיתוף. הבקשה נדחתה. הוגשה בקשת רשות ערעור, בבמסגרתה הצדדים הגיעו
להסכמה שניתנה לה תוקף של החלטה.
על פי המוסכם הדירה בפתח תקווה תימכר לאחים לוי על ידי קיזוז הסכומים המגיעים להם על פי כל פסקי הדין שניתנו כנגד בני הזוג ישראלי. בעניין הדירה בראשון לציון הוסכם שהיא תימכר בכפוף לתוצאות הערעור שהוגש על ידי מר ישראלי המופיע בסעיף קטן ד' בחלק זה. באופן שאם הערעור יתקבל, הזכויות לרכישת מחצית הדירה תהיינה לבני הזוג ישראלי, והתשלום יהיה על ידי קיזוז חלקו של מר ישראלי בעסקת המכר של הדירה בפתח תקווה.
במידה והערעור לא יתקבל, אז תקום הזכות לאחים לוי לרכוש את זכויות בני הזוג ישראלי בדירה, באופן שהתשלום יקוזז מחלקם של בני הזוג ישראלי בדירה.
העתק הבקשה, ההחלטה בה, הערעור וההסכמה, מצ"ב כנספח ד' לחוות הדעת.
ד. ערעור שהוגש על ידי מר ישראלי על פסק הדין מיום 15.5.06.
מסקירת המסמכים עולה שהערעור הוגש בבית המשפט המחוזי בתל – אביב, והועבר לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז.
בשיחת טלפון עם מר ישראלי, היה ניסיון לברר האם אכן כך היו הדברים, וההליך שנפתח בתל – אביב הועבר לפתח תקווה. מר ישראלי אינו בטוח. מבחינת המסמכים נראה כי אכן מדובר באותו הליך.
אלו נימוקי הערעור: (א) בית המשפט שגה כאשר קבע שלא חלה התיישנות התביעה; (ב) בית המשפט שגה כאשר הסתמך על חוות הדעת של קוריצקי; (ג) בית המשפט שגה כאשר קבע החלטות בעניינים שלא היוו פלוגתא בכתבי הטענות – הן התביעה והן ההגנה לא דנו בחלוקה העניינית של המנוחים את הכספים בחשבון הבנק; (ד) בית המשפט שגה כאשר העביר את נטל הראיה למערערים.
המערערים לא עמדו על הערעור, והוא נדחה, מבלי שנדון לגופו של עניין, ולא ניתן צו להוצאות.
העתק כתב הערעור מצ"ב כנספח ה' לחוות הדעת.
ה. תביעה משנת 2007 שהוגשה על ידי מר ישראלי כנגד עיזבון המנוח. עניינה של תביעה זו בתשלום בסך של 676,000 ₪ בגין הטיפול במנוח, בהתאם להתחייבות של המנוח. בפסק דין חלקי מיום 2.1.2008 קבע בית המשפט כי אין עילת תביעה כנגד האחים לוי, בעניין התחייבויות המנוח, והתביעה נגדם נמחקה.
מר ישראלי הגיש בקשה למתן פסק דין כנגד עיזבון המנוח. בית המשפט קבע כי בני הזוג ישראלי הם יורשי העיזבון, וככל שמר ישראלי מעוניין להמשיך בתביעה נגד העיזבון, עליו לצרף את הגב' ישראלי כנתבעת.
הגב' ישראלי אכן צורפה, וניתן פסק דין נגדה, על סך של 676,000 ₪.
העתק כתב התביעה ופסק הדין מצ"ב כנספח ו' לחוות הדעת.
ו. תביעה משנת 2008אשר הוגשה על ידי מר ישראלי נגד המנוחה, אשת המנוח ואח'. זוהי תביעה כספית שעילתה היא פיצוי מר ישראלי בשווי חלקו בדמי
השכירות בגין השכרת הדירה בפתח תקווה, החל ממרץ 2004 ועד מאי 2008.
בתביעה נטען כי למרות הפצרות חוזרות ונשנות של מר ישראלי, הנתבעים לא פעלו להשכרת הדירה לאחר פינויה של השוכרת, ובכך גרמו לנזק כבד. לא רק שלא התקבל שכר דירה, אלא שעל התובע והנתבעים נפל נטל תשלום הוצאות. מר ישראלי טען גם שהתמורה בגין מכירת הדירה בפתח תקווה לא שולמה לו, ולכן הוא זכאי לחלקו בשכר הדירה.
בית המשפט קיבל את טענות ההגנה, לפיהן התביעה נדחית לתקופה שבין מרץ 2004 ועד אוגוסט 2006, בעקבות מעשה בית דין בפסק דין מיום 23.8.06, ולגבי התקופה מיוני 2007 ועד מאי 2008, שכן הנתבעים רכשו את הזכויות בדירה.
בית המשפט דן רק לגבי התקופה שבין ספטמבר 2006 ועד מאי 2007, וקבע שבחלק מהתקופה לא שולמה שכירות, ואין לבוא בטענות נגד הנתבעים, ובחלק מהתקופה לא היה טעם בהשכרת הדירה, מאחר והיה ניסיון למכור אותה.
התביעה כולה נדחתה, ומר ישראלי חויב ב- 6,000 ₪ הוצאות.
כתב התביעה, בקשה לסילוק על הסף ופסק הדין מצ"ב כנספח ז' לחוות הדעת.
ז. בקשה למינוי מנהל עיזבון, לעיזבון המנוח. מעמדם כיום של העיזבון ושל מנהל העיזבון אינו ידוע.
העתק הבקשה וכתב המינוי מצ"ב כנספח ח' לחוות הדעת.
ח. להלן טבלה שמסכמת את התביעות בעניין שכר דירה:
הליכים בהוצאה לפועל
9. על פי דו"ח שהודפס ביום 8.11.10, למר ישראלי קיימים שני תיקים בהוצאה לפועל, בהם הוא חייב כספים.
העתק דו"ח שהודפס ביום 8.11.10, המפרט את התיקים בהם מר ישראלי חייב כספים, מצ"ב כנספח ט' לחוות הדעת.
10. בפועל, לאחר סריקת מסמכים מר ישראלי, קיימים תיקים נוספים, כפי שיפורט להלן:
א. בקשה לביצוע פסק דין מיום 15.5.06 ו- 23.8.06 בעניין התביעה שהוגשה בשנת 2004.
העתק מסמכים בעניין הליך זה, מצ"ב כנספח י' לחוות הדעת.
ב. בקשות לביצוע פסק דין בעניין התביעה שהוגשה בשנת 2003.
התנהל הליך בבקשה בטענת פרעתי שהגיש מר ישראלי. רשם ההוצאה לפועל קבע כי כל צד יגיש ריכוז חשבונות מטעמו.
מההחלטה שניתנה ביום 26.7.09, עולה כי רק האחים לוי, הזוכים, הגישו ריכוז חשבונות, בעוד מר ישראלי לא הגיש.
בהחלטתו, קבע הרשם כי:
"יוצא, איפוא, כי הסכם הפשרה נועד לשם מכירת זכויות החייבים בדירות לשם כיסוי חובותיהם לחייבים"
על החלטת הרשם הגישו הזוכים ערעור, בטענות הבאות:
i. כב' הרשם טעה כאשר קבע שהצדדים להסכם הפשרה בבר"ע הם רק המערערים והמשיבים ולא העיזבון.
ii. כב' הרשם טעה בטענת שאילו היה מקום להקטין את החוב מהעזבון היו הצדדים טורחים לפרט זאת בהסכם הפשרה בבר"ע, וכי משלא
עשו כן אין הוא בן חורין לקרוא לתוכו את מה שאין בו.
iii. כב' הרשם טעה כאשר קבע שאין מקום להקטין את חובות המשיבים מהעזבון.
iv. בערעור בית המשפט התבקש להורות על ביטול החלק מהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל שכותרתו "הקטנות החוב".
בהליך זה ניתן פסק דין בהסכמה, כך שהערעור יתקבל, באופן שהקיזוז ייעשה מחובות העיזבון (החובות של עיזבון המנוח בגין הכספים המשותפים – ד.ס.) תחילה, ואח"כ מחובות החייבים אישית. המערערים יפצלו את תיק ההוצאה לפועל הגדול לשניים, כנגד חובות העיזבון ותיק לגבי חובות אישיים. ניתנה רשות הגשת טענת פרעתי נוספת, במידת הצורך.
העתק המסמכים הנוגעים להליך זה, מצ"ב כנספח י"א לחוות הדעת.
ג. בקשה לביצוע פסק דין, כנגד עזבון המנוח, כפי שפורט בסעיף ב', אשר הגיש מר ישראלי כנגד גב' ישראלי.
העתק המסמכים הנוגעים להליך זה, מצ"ב כנספח י"ב לחוות הדעת.
11. קיים הליך בו מר ישראלי הוא הזוכה, והחייבת היא הגב' ישראלי. ניתן עיקול לטובת מר ישראלי על הדירה בראשון לציון.
במסמכים שנמסרו לידי לא הייתה ההחלטה, אולם מאחר והדירה נמכרה, ככל הנראה שהעיקול הוסר. התמורה בגין המכירה קוזזה על חשבון חובות עיזבון המנוח.
העתק מסמכים הנוגעים להליך זה, ולמכירת הדירה, מצ"ב כנספח י"ג לחוות הדעת.
טענות מר ישראלי
12. פסק הדין שניתן נגדו ביום 13.5.04, בגין התביעה משנת 2003, ניתן ללא ידיעתו וללא הופעתו.
13. את הדירה בראשון לציון העבירו האחים לוי על שמם ללא ידיעתו, ב"טריקים".
14. בשנים 2003 – 2004 האחים לוי לקחו את הכסף שקיבלו כשכר דירה, ובחוסר תום לב גם תבעו את מר ישראלי על חצי משכר הדירה.
15. בשנת 2006 נקבע בדיון בבית המשפט המחוזי, שהדירה בפתח תקווה "הולכת" לאחים לוי, והדירה בראשון לציון "הולכת" למר ישראלי. היורשים
התחייבו להעביר למר ישראלי 40,000 $ עבור חלקו בדירה בפתח תקווה, אך לא עשו כן.
16. מר ישראלי ביקש שהכסף שנפסק לטובתו יועבר אליו בהתאם להסכם. לטענת מר ישראלי, הוא חייב להם 100,000 ₪ והם חייבים לו 400,000 ₪,
ומיתרה זו יש לקזז את החוב.
17. מר ישראלי מבקש לבטל את הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו, ולפתוח בהליכי הוצאה לפועל כנגד האחים לוי.
18. נקודה אחרונה אותה העלה מר ישראלי, היא בקשתו לדעת מהי נפקות פסק הדין שניתן נגד אשתו, גב' ישראלי?
דיון ומסקנות
19. העובדות כפי שהן עולות מהמסמכים שמסר מר ישראלי, שונה מהמציאות אותה תיאר בשיחה בעל פה.
20. מסקירת המסמכים אותם הביא הלקוח, מר ישראלי, נראה שטענותיו המשפטיות כבר מוצו. כך לדוגמא, הטענה כאילו עיזבון המנוח חייב לו כסף כבר
הוכרה, וניתן פסק דין כנגד הגב' ישראלי. אולם לא היתה בכך תועלת ממשית, ונראה שאין בכך גם כל תועלת להמשך ניהול התיק.
21. טענה כאילו האחים לוי חייבים כסף עבור התחייבות המנוח נשללה על ידי בית המשפט.
22. טענה לחוב של האחים לוי בגין שכר דירה נשללה גם כן.
23. בהסכם הפשרה שהתקיים במסגרת הבר"ע, הוסכם כי מחצית מהדירה בפתח תקווה תימכר לאחים לוי, בתמורה לקיזוז חובות מר ישראלי. ובעניין
הדירה בראשון לציון, נקבע כי הזכויות בדירה ימכרו בהתאם לתוצאות הערעור שהוגש, כך שאם הערעור יתקבל, בני הזוג ישראלי יוכלו לרכוש את
מחצית הדירה של האחים לוי, על ידי קיזוז חובות. ואם הערעור ידחה, הרי שהאחים לוי יהיו זכאים לרכוש את מחצית הדירה של ה"ה ישראלי, בתמורה
לקיזוז חובות.
ככל הנראה הערעור נדחה (קשה היה לאמת נתון זה עם מר ישראלי, הוא לא זוכר בדיוק מפאת הזמן וסיבוך ההליכים). לכן, כמוסכם, הזכויות נמכרו לאחים לוי, בתמורה לקיזוז.
דרכי פעולה אפשריות
24. הזכויות בגין שכר דירה בדירות מוצו.
25. הדירות נמכרו לאחים לוי בתמורה לקיזוז בחובות, כפי שהצדדים סיכמו. רשם ההוצאה לפועל סבר שהקיזוז צריך להיות מחובם של בני הזוג ישראלי,
אולם החלטתו נהפכה בערעור שהוגש על ידי הזוכים. בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים נקבע שהחוב יקוזז תחילה מעיזבונו של המנוח.
26. מומלץ לברר את סוגיית הערעור, ככל שאכן הערעור נדחה, הרי שכל המתואר לעיל נכון. אחרת, למר ישראלי קמו הזכויות ברכישת הדירה בראשון
לציון, ואז הוא יהיה זכאי לרווחים ממכירת הדירה, בקיזוז הוצאות הרכישה, ושיפוץ, ככל שהיו.
במצב הדברים, כפי שהתרחשו, האחים לוי קיזזו 138,600 ₪ בגין חלקם של בני הזוג ישראלי. אחר כך הדירה נמכרה ביום 22.11.2009 בסכום של 675,000 ₪ (על פי נתונים המפורסמים באתר מס הכנסה).
במידה ומר ישראלי היה זכאי לרכוש את הדירה, הרי שהוא יהיה זכאי להשבת רווחיהם של האחים לוי ממכירת הדירה.
27. ניתן לתבוע את השוכרת בגין תשלום שכר הדירה, כפי שנפסק בתביעה משנת 2003, מאחר ופסק הדין ניתן כנגד עיזבון המנוח, מר ישראלי, ושוכרת
הדירה, ביחד ולחוד. מהמסמכים שצורפו נראה שלא נעשו פעולות נגד השוכרת. לטובת התובעים נפסקו 36,091 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין. כלומר
במידה והשוכרת תשיב שליש, מדובר בסך של 12,030 ₪ נכון למועד פסק הדין.
בכבוד רב,
* הנתונים והשמות המופיעים בחוות הדעת שונו מטעמי חיסיון.
