חוות דעת ד – בחינת הצעת פשרה מטעם בית משפט

מאת: עו"ד דוד סער

16-12-2009

הנדון: בחינת הצעת פשרה מטעם בית משפט

נתבקשתי על ידכם לבחון את סבירות הצעת הפשרה שניתנה על ידי בית משפט בתאריך 28/07/09.

תשובתי הנה בהסתמך על העובדות, הנתונים והמסמכים, כפי שנמסרו לי על ידך ועל הבנתי את הדין הקיים והפסיקה.

ויובהר, כי לא ניתן לחזות, כיצד יפסקו, בסופו של יום, הערכאות המשפטיות, אם וכאשר תחליטו למצות את ההליך המשפטי עד סופו ולקבל פסק דין.

א. העובדות הצריכות לעניין:

התובע הנו קטין – יליד 01/01/1986.

בתאריך 10/09/00 אירע לתובע תאונה עת נתלה על שער כדורגל, אשר לא היה מקובע ומעוגן לקרקע.

התובע היה מאושפז בבית חולים "בלינסון", עם חבלת ראש קשה במשך 8 ימים ולאחר מכן טופל בבית חולים "שניידר" וקופת חולים "כללית". מומחים מטעם התובע קבעו לו נכות משוקללת בשיעור 47.5%, לפי הפירוט כדלקמן: נכות נוירולוגית בשיעור 25% נכות א.א.ג בשיעור 30%

מומחים מטעם הנתבעת קבעו לתובע נכות משוקללת בשיעור 16%, לפי הפירוט כדלקמן: נכות נוירולוגית בשיעור 10% נכות א.א.ג בשיעור 7%

מומחים מטעם בית משפט קבעו לתובע נכות משוקללת בשיעור 17%, לפי הפירוט כדלקמן: נכות נוירולוגית בשיעור 7.5% נכות א.א.ג בשיעור 10%

יובהר כי התובע סבל בעברו מבעיות קשב וריכוז וללא כל קשר לתאונה.

הצעת הפשרה שניתנה על ידי בית משפט עומדת על סך של 351,350 ₪, ברוטו.

ב. המצב המשפטי והחלתו למקרה הקונקרטי

אחריות :

אחריות בעלים ותופסי מקרקעין למתקנים ומבנים בבית הספר ובשטחו, נקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין.

בת.א (ת"א) 1501/01 מוסבאח עבד אל קדר נגד מדינת ישראל, שניתן על ידי בית משפט המחוזילפני מספר חודשים, בתאריך 04/06/09 והמצ"ב, במקרה דומה, בו קרס שער כדורגל על תלמיד במהלך שיעור ספורט, נקבעה אחריות המורה והעירייה, אשר היו אחראים על התקנת מתקני הספורט במוסד, תחזוקם באופן שוטף והפיקוח על בטיחותם.

לאור, נסיבות קרות אירוע התאונה והעובדה כי אין חולק שהשער לא היה מקובע לקרקע, חוות דעתו של המהנדס ועדויות התלמידים והמדריך במשטרה ובאם אלו לא יסתרו, הסיכון כי תדחה התביעה בכלל ולא תקבל פיצוי כלל, הנו קטן וסביר כי בית משפט יקבע את אחריות הנתבעים בתיק ויחייבם בפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע.

הפיצויים:

בהערכת נזק וקביעת שיעור הפיצוי ישנו חוסר וודאות ואין בה דיוק מדעי, שכן היא מעוגנת, על פי רוב, בהערכת סיכויים, שהנה הערכה קשה ומבוססת בעיקר על הנתונים הספציפיים של התיק וההלכה הקיימת ולא ניתן לחזות מהו שיעור הפיצוי שייפסק בסופו של יום על ידי בית משפט, באם יתנהל ההליך במלואו.

א. הפסדי השתכרות

אחת הדרכים המקובלות לחישוב הפסדי ההשתכרות, גוזרת את הפיצוי משני מדדים: גובה ההשתכרות של הנפגע אלמלא התאונה ושיעור הפגיעה ביכולת ההשתכרות בעקבות התאונה באחוזים. במקרה של קטין או צעיר שטרם השתלב בשוק העבודה וטרם גיבש לעצמו את דרכו המקצועית, הרי שמטבע הדברים, בנסיבות אלה, בית המשפט חסר נתונים אינדיבידואליים בנוגע לכושר השתכרות הנפגע בפועל ולפיכך, נקבעה "הנחת העבודה", לפיה, ככלל, חישוב הפיצויים בגין הפסדי השתכרות נפגע, כאמור, יעשה על בסיס השכר הממוצע במשק. יתרה מזאת, כאשר מדובר בנפגע שהינו קטין או צעיר שטרם השתלב בשוק העבודה וטרם גיבש לעצמו את דרכו המקצועית, אימצו בתי המשפט את דרך החישוב האקטוארית של מכפלת אחוז הנכות הרפואית בשכר הממוצע במשק, בהינתן "הנחת עבודה", לפיה הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את הנכות התפקודית, קרי את שיעור הפגיעה בכושר השתכרות הנפגע.

כמובן שבית משפט רשאי לסטות מ"הנחות עבודה" אלו, אך במקרים מסוימים וקיצוניים בלבד.

בענייננו, התובע נפגע בתאונה בהיותו קטין ובטרם השתלב בשוק העבודה באופן עצמאי ורכש לעצמו 'היסטוריה תעסוקתית' ולפיכך, הנני מעריך כי בית משפט יערוך את חישוב הפיצוי המגיע לו בגין הפסדי השתכרות בדרך חישוב אקטוארית של מכפלת הנכות הרפואית בשכר הממוצע במשק וזאת עד גיל 67, לאור הוראות סעיף 4 לחוק גיל פרישה, תשס"ד-2004.

במקרה דנן, נקבעו לתובע 17% נכות רפואית צמיתה על ידי מומחים שמונו מטעם בית משפט בתחום הא.א.ג והנוירולוגיה.

אומנם, ניתן לשאול את המומחים שאלות הבהרה ולחקור אותם על חוות דעתם, בעיקר לאור העובדה שהנכות שנקבעה על ידי המומחה בתחום הנוירולוגיה נמוכה מהנכויות שנקבעו על ידי שני מומחים מטעם הנתבעת 2 וכן לאור העובדה שהמומחה בתחום א.א.ג, התעלם מבדיקות אובייקטיביות שנעשו לתובע והמעידות על פגיעה ווסטיבולרית ולא קבע כל נכות צמיתה בגין כך ואולם הלכה היא, כי בית המשפט יאמץ חוות דעת מומחה מטעמו, אלא אם כן ישנה סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן וברגיל, לא יטה בית המשפט לסטות מחוות דעת מומחה, בהעדר נימוקים כבדי משקל ולפיכך הסיכוי לערער את חוות הדעת ולשנותן, אינו גדול ולפיכך וסביר, כי בית משפט יקבע את נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בשיעור 17% בלבד.

השכר הממוצע במשק היום, כפי שפורסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הינו 8,414 ₪.

לפיכך שיעור הפיצוי לפי המפורט לעיל, בגין ראש נזק זה לעתיד, נכון למועד זה, שהנו מועד החישוב, עומד על סך של כ- 300,000 ₪.

בנוגע להפסדי ההשתכרות בעבר, קרי מתאריך 17/01/07 מועד שחרורו של התובע מצה"ל ועד למועד זה, שהנו מועד החישוב, משך 35 חודשים, הנני מעריך כי בית משפט יחשב את שיעור הפיצוי בדרך של מכפלת אחוז הנכות בשכר המינימום העומד כיום על 3,850 ₪ ובסך הכול סך של כ- 25,000 ₪.

יובהר כי סכום הפיצוי בגין הפסדי השתכרות, נתון לשינוי והכול בהתאם למועד החישוב.

ב. כאב וסבל

את שיעור הפיצוי בגין כאב וסבל, קובע בית המשפט על יסוד הכאב והסבל של הנפגע וזאת בהתחשב בכל נסיבות העניין, לרבות מהות וחומרת הפגיעה, הנכות הרפואית, תקופת האשפוז והטיפולים הנדרשים, גיל הנפגע ועל פי אמות המידה שנקבעו לעניין זה בהלכה הפסוקה.

בת.א (ת"א) 1501/01 מוסבאח עבד אל קדר נגד מדינת ישראל שניתן על ידי בית משפט המחוזי בתאריך 04/06/09 , במקרה דומה, בו קרס שער כדורגל על תלמיד במהלך שיעור ספורט, נפסקו לתובע 40,000 ₪ בלבד בגין כאב וסבל, כאשר שם נקבעה נכות רפואית של 47.5% ו-43 ימי אשפוז.

כן, סקרתי את הפסיקה העדכנית בשנה האחרונה, בבית משפט השלום, במקרים בהם נפגעו קטינים ולהלן מספר פסקי דין:

בת.א (נצ) 6368/04 מוזבלט מוהנד נגד מועצה מקומית מגאר, שניתן בתאריך 26/11/09, במקרה בו נפגע קטין עת החליק על ערימת אבנים, נפסקו לתובע 50,000 ₪ בגין כאב וסבל, כאשר שם נקבעה נכות רפואית של 10% ו- 4 ימי אשפוז.

בת.א (חי) 9041/06 שובל ליעד נגד עיריית קריית אתא, שניתן בתאריך 25/08/09, במקרה בו נפגע קטין עת טיפס על שער בבית הספר, נפסקו לתובע 101,000 ₪ בגין כאב וסבל, כאשר שם נקבעה נכות רפואית של 19% ו- 17 ימי אשפוז.

בת.א (ים) 12777/04 בן חיים תורגמן נגד יעקב צדיק, שניתן בתאריך 20/08/09, במקרה בו קטין נפל מגג מסחרי, נפסקו לתובע 250,000 ₪ בגין כאב וסבל, כאשר שם נקבעה נכות רפואית של 30% ו- 5 ימי אשפוז.

בת.א (ת"א) 29807/05 קובה וולטר אריאל נגד רון והדר דנינו בע"מ, שניתן בתאריך 19/04/09, במקרה בו קטין נפגע מהתמוטטות קיר, נפסקו לתובע 65,000 ₪, כאשר שם נקבעה נכות רפואית של 14.5% וללא ימי אשפוז.

לאור כל נסיבות המקרה דנן, לרבות מהות וחומרת הפגיעה, הנכות הרפואית, תקופת האשפוז, גיל הנפגע והפסיקה הקיימת, הנני מעריך כי סכום הפיצוי הסביר המגיע לתובע בגין ראש נזק זה עומד על כ – 80,000 ₪. ג. הוצאות רפואיות וניידות לעבר ולעתיד

נפגע יהא זכאי לפיצויים בגין הוצאות רפואיות, מעבר לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 וכן הוצאות ניידות שהוציא לאחר הפגיעה וככל שמדובר בהוצאות שהוציא הנפגע עד למועד פסק הדין, בבחינת נזק מיוחד, הרי שזה טעון פירוט והוכחה וככל שמדובר בהוצאות לעתיד, בית המשפט יבחן את סוג הפגיעות ואת חוות הדעת ויתרשם האם סביר כי יהיו הוצאות נסיעה וניידות בעתיד.

לאור נסיבות המקרה דנן, הנני סבור כי סכום הפיצוי שיפסק לתובע בגין ראש נזק זה לעבר ולעתיד ובהיעדר ראיות, יהא בדרך גלובאלית ולהערכתי הסכום הסביר עומד על סך של כ – 20,000 ₪.

ד. עזרת צד ג' לעבר ולעתיד

נפגע יהא זכאי לפיצוי בגין עזרת צד ג' וככל שמדובר בהוצאות שהוציא עד למועד פסק הדין, בבחינת נזק מיוחד, הרי גם זה טעון פירוט והוכחה וככל שמדובר בהוצאות לעתיד , בית המשפט יבחן את סוג הפגיעות ואת חוות הדעת ויתרשם האם סביר כי יהיו הוצאות בגין עזרת צד ג' בעתיד.

הלכה פסוקה היא, כי כאשר בן משפחה מטפל בנפגע, ומשקיע "מאמץ יוצא דופן וחריג", מעבר למקובל בין בני משפחה, יהיה זכאי הנפגע לפיצוי בגין אותה עזרה, גם אם אין הוא משלם עבורה לאותו בן משפחה, המסייע לנפגע.

לאור נסיבות המקרה דנן, הנני סבור כי סכום הפיצוי שיפסק לתובע בגין ראש נזק זה לעבר ולעתיד ובהיעדר ראיות, יהא בדרך גלובאלית ולהערכתי הסכום הסביר עומד על סך של כ – 30,000 ₪.

יובהר, כי שיעור הפיצוי בגין ראשי הנזק, כפי המפורט לעיל, הוא בהתאם לחוות דעתי והערכתי בלבד ואין לדעת כיצד יפסקו, בסופו של יום, הערכאות המשפטיות, אם וכאשר תחליטו למצות את ההליך המשפטי עד סופו ולקבל פסק דין וסכום הפיצוי שיפסק בסופו של דבר, יכול ויהיה נמוך או גבוה יותר.

ג. לסיכום:

בעת הערכת שיעור הפיצוי, על מנת לבחון האם לקבלת הצעת פשרה אם לאו, יש לקחת בחשבון את מלוא הסיכויים והסיכונים בתיק, לרבות אחריות הנתבעים, אשם תורם, הנכות הרפואית והתפקודית, התמשכות ההליכים ואף זהות השופט היושב בתיק.

לדידי נראה, על בסיס העובדות והמסמכים שנמסרו לידי והפסיקה הקיימת ולאור המפורט לעיל, כי הצעת בית משפט הנה סבירה לחלוטין והנני ממליץ לקבלה. בכבוד רב,

דוד סער, עו"ד