משרד עורך דין

תאונה ברכב צבאי - תאונות דרכים בזמן שירות

להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה
משרד עורכי דין - פרטי התקשרות

באופן רגיל, חייל בשירות צבאי או כל משרת בתפקיד בטחוני אחר לרבות שוטרים, אם נפגעו בתאונת דרכים יכולים הם לתבוע את משרד הבטחון-מדינת ישראל עפ"י חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב), תשכ"ט 1959. לכלל זה יש חריגים ויוצאים מן הכלל שכדאי לתת עליהם את הדעת.

ראשית, יש לעשות הבחנה בין תאונה שארעה ברכב צבאי לבין תאונה שארעה ברכב אזרחי. נפגע מרכב צבאי, זכות התביעה מוקנית לו אך ורק עפ"י חוק הנכים, ואילו אם נפגע חייל ע"י רכב אזרחי יוכל הוא לבחור בין תביעה ממשרד הבטחון עפ"י חוק הנכים לבין התביעה אזרחית לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כנגד חברת הביטוח כשאר האזרחים. 

יש לדעת כי נסיעה מהבסיס הביתה ומהבית לבסיס, מקיים את התנאי ההכרחי הקבוע בחוק (סע' 1 (א) לחוק) האומר:

"רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו".

סעיף חוק זה ממצה היטב את הנדרש במקרה של תאונה, על מנת שפגיעתו של החייל תוכר ע"י משרד הבטחון.

שאלה אחרת וחשובה היא: מה עדיף, האם לתבוע עפ"י חוק הנכים (משרד הבטחון) או עפ"י חוק הפיצויים (תביעה אזרחית רגילה)?

התשובה לכך מורכבת ותלויית נסיבות וסיבות רבות, אך באופן כללי ניתן לומר שיש עדיפות לתבוע עפ"י חוק הנכים היות וגלומים בו זכויות והטבות נוספות שאין בתביעה הקיימת מול חברת הביטוח. כך למשל:  חייל התובע את משרד הבטחון ולא חברת ביטוח, יהנה מעזרה רפואית נרחבת ומתמשכת, שיקום, אפשרויות הגדלת תגמולים עקב החמרה במצבו ועוד. זכויות אלו הן משמעותיות ואין להקל בהן ראש.  

עקב מורכבות החוקים והתקנות בעניינים אלו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין בטרם יפנה החייל להגשת תביעה.

דוד סער, עו"ד

מאמרים נוספים בנושא:

הכרה בתאונת דרכים שאירעה בעת יציאת חייל לחופשה

השאלה עליה נסב המקרה שלפנינו, היא האם החלתו של סעיף 2א לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), על תאונה בה נספה חייל, מותנית בכך, שנסיעתו של החייל ממחנהו אל יעד חופשתו הייתה רצופה ובלתי מקוטעת?

 

יצא מהבסיס כדי לאכול ונפגע בתאונת דרכים

סיפור המעשה כפי שהיה הינו כדלקמן: המערער תפקד כשוטר מג"ב בשירות קבע. בתאריך הרלוונטי סיים הוא משמרת בת שמונה שעות, במהלכה יצא לסיור בג'יפ במזרח ירושלים, כשבשעה 22:30 חזר לבסיס לצורך מנוחה. עפ"י המתוכנן היה המערער אמור להתחיל את המשמרת הבאה למחרת בשעה 05:15. לאחר שהתברר לו כי בשל תקלה אין ביחידה ארוחת לילה הלך לישון. מפאת הרעב שהציק למערער, התקשה להירדם, ובסמוך לשעה 01:45 יצא כשהוא רכוב על אופנוע ולבוש מדים, לסעוד במסעדה הנמצאת סמוך לבסיס. כארבעים וחמש דקות לאחר מכן, בדרכו חזרה לבסיס, היה מעורב בתאונת דרכים ונחבל בכף רגלו השמאלית.  קצין התגמולים דחה בקשתו לזכות בתגמולים והועדה דחתה את ערעורו.

 

שאלת הקשר הסיבתי בתאונת דרכים בזמן השירות

המדובר בחייל משוחרר אשר בתקופת שירותו ועקב שירותו בצה"ל, נחבל בראשו בשלוש תאונות, שהאחרונה מהן, תאונת דרכים, הייתה החמורה בין שלושתן. מאז התאונות סבל החייל מכאבי ראש תמידיים, כשלטענתו נובעים הם מהתאונות הנ"ל. לאור זאת פנה החייל בתביעה לקצין התגמולים להכיר בו כנכה כמשמעותו בהוראות חוק הנכים. המערער הועמד בפני ועדה רפואית, אך זו קבעה כי מאחר שכל הבדיקות שנעשו למערער לא הראו כל סימנים אובייקטיביים שהיה בהם כדי להכיר את סיבת כאבי הראש, וכן כי המדובר בעיקר בתלונות סובייקטיביות שיש להסביר על יסוד אישיותו הבלתי-בשלה והבלתי-יציבה של המערער, מצב שהוא קונסטיטוציונלי ואינו נגרם וגם אינו מחמיר בגלל מאורעות חיצוניים - לפיכך נדחתה תביעתו לקבלת תגמולים.

 
לראש העמוד ↑