משרד עורך דין

שכר עבודה והלנה

להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה
משרד עורכי דין - פרטי התקשרות


אילו רכיבים ניתן לנכות משכרם של עובדים?

סעיף 25 לחוק הגנת שכר קובע רשימה סגורה של רכיבים, הניתנים לניכוי משכרו של העובד כגון: סכום שחובה לנכותו על פי חיקוק, תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, דמי חבר באירגון עובדים, דמי טיפול מקצועי אירגוני, סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק.

 


ניכוי עלות נזק שנגרם לרכוש המעביד:


מדובר במצבים שבהם גורם העובד נזק לרכוש המעביד (אבדן, השחתה, נזק מבני). חוק הגנת השכר, המהווה חקיקת מגן, איננו מאפשר ניכויים מסוג זה בקלות. על מנת שניתן יהיה לנכות עלותו של הנזק משכרו של העובד, עליו להיות מוכר כחוב של העובד כלפי מעבידו; והחוב חייב להיות קצוב, מוכח ואינו שנוי במחלוקת. כמו כן, נדרשת הסכמת העובד בכתב כי מדובר בחוב שלו כלפי המעביד. כאשר לא מתקיימים התנאים האמורים, חל איסור לנכות עלות הנזק משכרו של העובד. המעביד חייב להוכיח בוודאות מוחלטת את עצם קרות הנזק, את ערכו ואת הקשר בין העובד לקרות הנזק, או לחילופין, לקבל את הסכמת העובד בכתב לניכוי כאמור. אפילו אם הביע העובד הסכמתו בכתב לניכוי האמור, חל איסור על ניכוי של יותר מרבע שכר העבודה לחודש, ניכוי של סכומים גדולים יותר יעשה בתשלומים.


אפשרות להטיל קנס על עובד


פסק דין בעניינו של עובד בחברת שמירה (עב 4629/07 אוסטרובסקי אלכסנדר נ' שפע ביטחון בינלאומי (1993) בע"מ), לו עשו ניכויים מהשכר של "קנסות משמעת" שהוטלו עליו על כך שהגיע לא מגולח לעבודה, לא לבש מדים ייצוגיים וקנסות בגין איחורים לעבודה. יש לציין כי גם במקרה דנא, היה העובד חתום על הסכם העסקה אישי, שקבע את זכות המעביד לנכות את הקנסות מהשכר.
בית הדין קבע כי סעיף 25 לחוק הגנת שכר מאפשר לנכות סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק בלבד.
על המעביד להוכיח כי הקנסות הוטלו בהתאם להסכם קיבוצי. אם אין הסכם קיבוצי בענף העבודה, הקובע מנגנון של קנסות בגין הפרות משמעת, חל איסור על המעביד לעשות ניכוי מהשכר.


בהתייחס לטענה כי התובע הסכים להטלת הקנסות או לקיזוזים משכרו בהסכם העבודה, בית הדין קבע כי אין תוקף לויתורו של עובד על זכות המגיעה לו מכוח החוק. לפיכך, אין תוקף להסכמת העובד בהסכם עבודה אישי להטלת קנסות, ככל שהוראות הסכם העבודה האישי סותרות את הוראות סעיף 25(א)(4) לחוק הגנת השכר.

 

טענה נוספת אותה העלתה הנתבעת היא כי הניכוי נעשה בהתאם להוראת סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, הקובע כי ניתן לנכות משכר העובד:


"חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה 
על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה"

בית הדין דחה את  הטענה וקבע כי מלשונו של הסעיף, ברור כי הכוונה היא לחוב כספי של העובד, ולא ניתן לראות בהסכמה לקיזוזים וניכויים מהשכר בגין עבירות משמעת ואיחורים משום "חוב".


כאמור לעיל, בעניין ניכויים ו/או קיזוזים מהשכר בגין עבירות משמעת עוסק במפורש סעיף 25(א)(4) לחוק הגנת השכר. זאת ועוד.  בהתאם לפסיקה, "חוב" על פי סעיף זה וכן על פי סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר הוא "סכום קצוב ומוכח, ובלתי שנוי במחלוקת".

 

בית הדין קבע כי יש הגיון רב בקביעת סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958. כאשר מדובר בהטלת קנס על פי הוראות הסכם קיבוצי, מדובר במקום עבודה מאורגן, בו מיוצג העובד על ידי נציגות העובדים, אשר בדרך כלל גם שותפה להליכי המשמעת בהם מוטל הקנס על העובד, ובכל מקרה יכולה להגן עליו מפני מעשים שרירותיים של המעביד.  לא כך הם פני הדברים, כאשר מדובר במקום עבודה בלתי מאורגן, כאשר העובד אינו נהנה מהגנת נציגות העובדים, ועליו להתמודד מול המעביד לבדו. אין לאפשר מצב בו המעביד יהיה גם ה"תובע" בגין ביצוע הפרת המשמעת, גם "השופט" אם העובד ביצע את הפרת המשמעת המיוחסת לו, וגם "המוציא לפועל" את העונש, על ידי ניכוי השכר, ומעבר לכל – הנהנה במישרין מהטלת הקנס על העובד. המעביד מצוי בניגוד אינטרסים מובנה, כיוון שככל שיגדיל את שיעור הקנסות שיוטלו על עובדיו, על פי החלטתו שלו, הוא יחסוך בעלויות השכר. מצב דברים זה ביקש המחוקק למנוע, ולכן הגביל את האפשרות לנכות קנסות משמעת מהשכר, והתיר זאת רק במקרה שהקנס מוטל בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק.

לסיכום:

נזקים לרכוש המעסיק: המעסיק יכול לנכות את ערכם משכר העובד, אולם רק לאחר שקיבל הסכמה בכתב מהעובד לניכוי או הוכיח בוודאות מוחלטת את הנזק, את ערכו ואת הקשר הסיבתי בין העובד לגרימת הנזק.
קנסות משמעת: החוק קובע כי ניתן לנכות קנסות משמעת רק במקום בו קיים הסכם קיבוצי המתיר זאת. חתימת העובד על הסכם עבודה, המתיר למעביד לנכות קנסות מהשכר, לא תעזור במקרה זה למעביד, שכן הוראות חוק הגנת שכר הן קוגנטיות והעובד אינו יכול לוותר עליהן.

 

דוד סער, עו"ד

מאמרים נוספים בנושא:

אי פירוט רכיבי השכר בתלוש העבודה מהווה עבירה פלילית

בית הדין לעבודה חייב את המעסיק לנהל פנקס שכר שיכלול את מס' ימי המחלה שנוצלו ואת יתרתם, וכן הורה למעסיק להעביר לעובדים תלוש שכר מפורט.

 

תיקון חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)

20.11.2011

 

ביום 11.8.11 פורסם תיקון לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשע"א-2011. כידוע בהתאם לחוק, מעסיק חייב למסור לעובד, תוך 30 ימים מתחילת העסקתו, הודעה בכתב ובה פירוט תנאי העבודה העיקריים של העובד וכן הודעה על שינויים בתנאי העבודה.

 

פיצויי הלנת שכר אף בפשיטת רגל של מעסיק

3.8.2011


שאלה שהובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי בת"א הייתה, מה דין פיצויי הלנת שכר שנפסקו לעובדת על ידי בית הדין לעבודה לאחר שהמעביד שחויב לשאת בהם, נקלע להליכי פשיטת רגל?

 

הלכת אסרף

15.7.2011


בפסק דין של ביה"ד הארצי לעבודה בערעור ע"ע 39/99 אסרף יהושע נ' מדינת ישראל נדון המקרה הבא: מר יהושע אסרף (להלן: "אסרף") שירת במשטרת ישראל (להלן: "המשטרה") כרופא בדרגת רב פקד, אולם עקב טעות, שולמה לו משכורת, במשך 10 שנים, בדרגת סגן ניצב (דרגה גבוהה יותר וכמובן משכורת גבוהה יותר). לאחר כ- 10 שנים התגלתה הטעות. המשטרה בקשה לנכות משכרו את כל סכום הטעות, את מה ששולם לו ביתר במשך 10 שנים ולשלם לו מעתה והלאה לפי דרגתו האמיתית והנמוכה יותר, דרגת רב פקד.

 

ניכוי הוצאות שכר בגין עובדים זרים בלתי חוקיים


בחוזר אשר פורסם ביום 26/4/2010 הודיע רשות המיסים, כי לא תתיר ניכוי הוצאות שכר בגין עובדים זרים שלא כדין.

 

סכומים שניתן לנכות משכרו של עובד זר

תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-2000, קובעות את השיעורים המקסימאליים שיכול מעביד, המעסיק עובד זר, לנכות ממשכורתו בעד שיכונו בדירת מגורים, וכן בעד הוצאות נלוות כגון חשמל, מים וגז.

 

מהו השכר עליו יחושבו פיצויי הלנה?

בפס"ד  ע"ע   731/07 ( עמאד אבראהים ואח' נ' מועצה מקומית מע'אר, שניתן ביום 22.6.08) נקבע, כי פיצויי ההלנה ישולמו בגין שכר נטו אשר מגיע לעובד, ולא על רכיבים אחרים, שאינם בגדר "שכר עבודה", כגון: החזרי הוצאות או זכויות נלוות. בית הדין הבהיר כי אין הכוונה במונח "נטו" כשכר הברוטו לאחר ניכוי המס בלבד,אלא בשכר עבודה שאינו כולל את הנלוות לו.
 

מתי מעביד יכול לכלול תשר כחלק משכר העבודה?

 

רבים מאיתנו עבדו בעבר או עובדים כיום בתחום המסעדנות- כמלצרים, ברמנים וכיו"ב. ישנן שיטות תשלום שונות ומשונות בקרב בעלי המסעדות והפאבים, אך ברובן המכריע, השכר המשולם לעובד הוא שכר מינימום. השלמת השכר מגיעה בדמות התשר- ה'טיפים' שמשאירים הלקוחות ולרוב נכנסים היישר לכיסם של העובדים מבלי לעבור דרך קופת העסק.

 

 

האם ניתן לכפות על עובד טביעת אצבע בשעון נוכחות?


השימוש באמצעי זיהוי ביומטריים למקומות העבודה הוא כלי ניהול יעיל עבור המעסיק, לצורכי נוכחות ושכר והוא אינו ניתן למניפולציה. אך מאידך, הדבר עלול לפגוע קשות בפרטיות העובד ולגרום לתחושת אי נוחות וחדירה מוגזמת לפרטיותו, החשש שהמאגר לא יאובטח כראוי או יועבר לאחרים, שימוש לרעה בנתונים אלה לרבות ואף בעיקר בסיום ההעסקה, שימוש לרעה בנתונים פיזיולוגיים של העובד העשויים לגלות מידע בדבר מוצאו של העובד, מצב בריאותו וכיוצ"ב ואף להביא לאפלייתו.

 

הזכות לשכר שווה לעובד ועובדת המבצעים את אותה עבודה


 

במקרה זה מדובר בעובדת אשר הועסקה כסוכנת נסיעות בחברת תיירות, העובדת גילתה כי הסוכן החדש שהתקבל לעבודה משתכר כ- 1000 ₪ יותר ממנה. האם העובדת זכאית להשוואת שכרה לשכרו של העובד?

 

עובד בעל מוגבלות נפשית אינו זכאי לתשלום שכר מינימום כעובד מן המניין


בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו של מוגבל נפשית, בפסק דין בעניין יעקב רוט נ' רם מבנים בע"מ, אשר תבע מהחברה בה עבד תשלום כל זכויותיו כעובד מן המניין. נקבע כי בהיותה של ההתקשרות בין הצדדים למטרת שיקום בלבד, אין להכיר ביחסי עובד –מעביד בין הצדדים, ולפיכך אין הוא זכאי לתשלום זכויות סוציאליות בגין דמי הבראה, פדיון חופשה ופיצויי פיטורים.

 

 

היום הקובע לתשלום משכורת


חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 מסדיר את נושא תשלום משכורות לעובד מאת מעבידו.

סעיף 9 לחוק הגנת השכר קובע כי המועד לתשלום שכר חודשי הוא כדלקמן:

"שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם; בשכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש".

 

חובת מעסיק לתת תלושי שכר מפורטים לעובד

לאחרונה נתקלים אנו במקרים בה מעסיקים רבים אינם מעבירים לעובדיהם את תלושי השכר שלהם. במקרים אחרים בהם העובדים זוכים לקבל את תלוש השכר,  "רב הסתום על המפורש", ולא ניתן להבין ממנו מהן זכויותיו של העובד.
 

אחריות חברת הביטוח כלפי עובד במקרה של פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, קובע כי שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם, ויראו אותו כשכר מולן, אם לא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה.

 
לראש העמוד ↑