משרד עורך דין

ערעורים לבית המשפט

להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה
משרד עורכי דין - פרטי התקשרות

על החלטת קצין התגמולים ניתן לערער בפני ועדת ערעור תוך 30 יום מיום קבלת החלטת קצין התגמולים. הועדה רשאית להאריך את מועד הערעור לתקופה נוספת של מקסימום 30 יום נוספים.

ועדת הערעור תהיה מורכבת משלושה חברים. ליושב ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי, שופט בית משפט שלום, או שופט בית הדין לעבודה. לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.

על החלטת ועדת הערעור ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי בעניין משפטי בלבד תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

 

על החלטת ועדה רפואית ניתן לערער לועדה רפואית עליונה תוך 45 יום מיום קבלת ההודעה על ההחלטה, אך ורק בעניינים הנתונים לסמכותה בלבד ולא בעניינים הנתונים לסמכותו של קצין התגמולים. הממונה על הועדה הרפואית העליונה רשאי מטעמים מיוחדים שירשמו להאריך ב-60 יום את המועד להגשת הערעור.

על החלטת ועדה רפואית עליונה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בעניין משפטי בלבד תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

 

יש לשים לב כי קביעה רפואית עובדתית, אינה בבחינת "עניין משפטי", ואינה יכולה לבסס ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט לא יתערב בשאלות של מהימנות שהינן עובדתיות ולא משפטיות. יחד עם זאת, אין מדובר בכלל גורף, ובית המשפט יכול להתערב בממצאי המהימנות שנקבעו בועדת הערעורים, במקרים בהם ממצאי המהימנות נקבעו על פי שיקולים בלתי סבירים או תוך התעלמות מגורמים שהיה מקום לייחס להם משקל.

 

בית המשפט המחוזי ידון בערעור במותב של שלושה שופטים, והוא רשאי לאשר את החלטת הועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.

 

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער ברשות לבית המשפט העליון. יש לזכור כי מדובר בערעור שני, ובית המשפט העליון ידון בו רק אם הערעור מעלה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית.

 

יש לשים לב כי תקופת ההתיישנות לתביעה לפי חוק הנכים הנה בתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי.

 

 

משרדנו בעל ניסיון רב בטיפול בתביעות מול משרד הביטחון. עורכי הדין במשרדנו מלווים את הלקוח החל ממילוי התביעה להכרה כנכה, ייצוג בוועדות הרפואיות של משרד הביטחון וכלה בהגשת ערעורים לבית המשפט המחוזי.

במידה והנך מעוניין, תוכל לפנות עוד היום למשרדנו ונדאג לתאם לך פגישת ייעוץ!

מאמרים נוספים בנושא:

זכאות לתגמולים ממשרד הבטחון למתנדב במשמר האזרחי


בית המשפט העליון ברע"א 252/09 רונית אונגר נ' קצין התגמולים, קיבל בקשת רשות ערעור שהגישה אלמנתו של מתנדב במשמר האזרחי, על דחיית ערעורה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שלא להכיר בה כבעלת זכויות על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950.

 

תקדים: נכי צה"ל בחו"ל זכאים לרכב

בית המשפט העליון קבע  בעע"מ 4515/08 כי נכי צה"ל המתגוררים בחו"ל זכאים להטבת רכב, ואין להתנותה במגורים בארץ במשך 180 יום בשנה. ההחלטה ניתנה בערעור של המדינה על החלטת בית משפט המחוזי בתל אביב שלא לשלול מנכה צה"ל, יוסי נאמן, המתגורר רוב ימות השנה בחו"ל, את הטבת הרכב לה זכאים נכי צה"ל. עתירתו של נאמן לבית המשפט באה בעקבות הוראה משנת 2003 בחוק הנכים לפיה נכה צה"ל זכאי לסיוע ברכב רק אם הוא מתגורר בארץ מעל 180 יום בשנה.
כאמור בית המשפט העליון קבע כי יש לבטל מטעמי אפלייה את ההתנייה של שהייה מעל 180 יום בארץ לצורך קבלת הסיוע. השופטים אדמונד לוי, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן כתבו כי "עם פציעתו של הנכה במהלך שירותו הצבאי נכרתה בינו לבין המדינה שבעבורה נלחם, ובינו לבין העם שעליו הגן, מעין 'ברית' הקושרת אותו בקשרי דמים למדינה ולקולקטיב, שאינם מתנתקים אך מחמת העדפתו של הנכה, בחלוף שנים, להתגורר במקום אחר. העדפה מאוחרת זו חסרת רלוונטיות לטעמים שבעטים הוחלט להעניק לנכה את הזכויות וההטבות שלהן הוא זכאי ואין להשתמש בה כמקור להבחנה ולהוצאתו של הנכה אל מחוץ ל'קבוצת השוויון'.

זיקה קנויה בשל קורבנו
בית המשפט ממשיך וקובע כי "זיקתו של נכה צה"ל למדינה מוסיפה לעמוד גם אם עבר להתגורר במקום אחר, ועל כל פנים אם הוא שוהה בישראל פחות מ-180 ימים בשנה", כתבו השופטים, "באשר היא נקנית לו מעצם הקורבן שהקריב למענה בפציעתו."
השופטים הדגישו כי אין מדובר ב"מתנה" המגדילה את ממונם של הנכים אלא הטבה זו נועדה בין היתר "לפצות את הניזוק על נזק שנגרם לו ועל הפגיעה ביכולתו לעשות 'פעולה רגילה בין גופנית או שכלית'...משכך, 'קנה' הנכה את זכותו לפיצוי בעצם פציעתו תוך כדי הגנה על המדינה, וראוי לו כי נזקו יירפא וישיבו למצבו הקודם בכל מקום שבו יבחר להיות."
השופטים פסקו כי "הגבלת ההטבה בדבר סיוע בקבלת רכב רפואי רק לנכים המתגוררים בישראל מעל 180 ימים בשנה מהווה, איפוא, אפליה המחייבת תיקון."

דוד סער, עו"ד

 
לראש העמוד ↑