משרד עורך דין

תביעות גזזת - החוק והמחלה

להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה
משרד עורכי דין - פרטי התקשרות

כל מי שעבר טיפולים נגד מחלת הגזזת ועומד בתנאי החוק, חייב לבדוק אם הנו זכאי לפיצוי מהמדינה.

מהי מחלת הגזזת?

הגזזת הנה מחלת עור פטרייתית הנגרמת על ידי דרמטופיטים (פטריות שגורמות למחלות עור אצל בני אדם). המחלה מופיעה על העור, על הקרקפת, על השיער ולעתים גם בציפורניים. התסמין העיקרי של המחלה הוא הופעת כתמים אדומים דמויי טבעת הגורמים לעקצוצים. הכתמים הם לעתים קשקשיים.

מחלת הגזזת מדבקת מאוד, ומועברת על ידי מגע ישיר של גוף החולה עם גופו של אדם בריא. הטיפול במחלה הוא טיפול תרופתי של תרופות נוגדות פטריות.

הרקע למחלת הגזזת

בסוף שנות הארבעים החל מבצע הקרנות ממלכתי ביוזמת משרד הבריאות וחיל הרפואה של צה"ל בעקבות התפרצותה של מגיפת הגזזת, בעיקר בקרב ילדים עד גיל 15 שעלו ממדינות צפון אפריקה וחיו בצפיפות ובתנאי היגיינה קשים ביותר. ההקרנות היו רדיואקטיביות בראשיהם של הילדים, בתקופה בה לא הייתה מודעות מבחינה רפואית לסכנות הטמונות בביצוע ההקרנות. כחלק מהטיפול במגיפה גילחו את שיער ראשם של הילדים, תלשו בשעווה חמה את שרידיו וחיסלו את שורשיו בהקרנות רנטגן. כעבור זמן התברר, כי ההקרנות אלו לא רק שחלקן היו מיותרות לא שגרו לנזקים בריאותיים בלתי הפיכים. הטיפול גרם לרבים לצלקות נפשיות קשות, צלקות גדולות ומכוערות בעור הקרקפת ובמקומות אחרים בגוף, עקרות, נשירת שיניים, התקרחות ואף גרוע מכך- הטיפול גרם לסוגים שונים של סרטן.

חוק לפיצוי נפגעי גזזת

בעקבות הטיפולים שבוצעו אז בחולי גזזת וכתוצאה מהם, מתגלות כיום תופעות לוואי קשות הגורמות לנכות קשה ולעיתים גם למוות של אזרחים שטיפול בהם בוצע לפני עשרות שנים. בעקבות הקשר הסיבתי בין אותם טיפולים ובין הנזקים רפואיים שנתגלו בקרב אותם אזרחים, נכנס לתוקפו בשנת 1995 החוק לפיצוי נפגעי גזזת. על פי החוק, זכאים לתשלום מי שנפגעו מטיפול בהקרנות נגד גזזת (או שאיריהם), שנעשו בתקופה מ- 1.1.46 עד 31.12.60 על ידי המדינה, הסוכנות היהודית, קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי או הסתדרות מדיצינית הדסה, או מי מטעמם, בין אם ניתנו בישראל ובין אם ניתנו מחוץ לישראל כחלק מההכנות לעליה לישראל.

מי ייחשב לנפגע גזזת?


לנפגע גזזת ייחשב מי שועדת מומחים קבעה שניתן לו טיפול בהקרנה וועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים קבעה שלקה במחלה והוא נמצא בישראל.

רשימת המחלות אשר מזכות בפיצויים על פי חוק נפגעי הגזזת כוללות:

המחלות כדלקמן כהגדרתן ב- I.C.D.9 :

כל שאת ממאירה ראשונית באזור הראש והצוואר-

גידולי מוח כגון

  • גליומה (Glioma) ו/או גליומות (Gliomas)
  • מדולובלסטומה Medulloblastoma
  • לימפומה של מערכת העצבים המרכזית
  • גידולים באזור בלוטת האצטרובל
  • מנינגיומה Meningioma
  • נוירומה אקוסטית Acoustic Neuroma
  • המנגיובלסטומה
  • Nerve Sheath Tumor

גידולי בלוטת התריס כגון

  • גידול פפילרי (Papillary)
  • גידול פוליקולרי (Follicular)
  • גידול מדולרי (Medullary)
  • גידול אנאפלסטי (Anaplastic)

גידולי עור באזור הראש והצוואר כגון

  • מלנומה (Malignant Melanona),
  • קרצינומה של תאי הבסיס (Basal cell carcinoma),
  • קרצינומה של תאי הקשקש (Squamous cell carcinoma).

גידולים נוספים כגון

  • גידולי גולגולת.
  • גידולים בבלוטות הרוק.
  • גידולי מוח שפירים.

סרטן הדם (Leukemia)

חוסר שיעור ו/או התקרחות ו/או קרחות באזורי הצטלקות בעור הקרקפת.


בנוסף למפורט בחוק, תתכן נכות גם אם קיים ליקוי שאינו מפורט בחוק, אך נובע כתוצאה מאחת המחלות המנויות בחוק כגון: נכות נפשית ועוד.

מכוח החוק הותקנו 2 תקנות כדלקמן:

  1. תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (הגשת תביעה, הכרה בנפגע, קביעת דרגת נכות, הרכבת ועדות וסדרי עבודתן), תשנ"ה-1995, המסדירות את הפרוצדורה להגשת התביעה לפי טופס 1 או 2 שבתוספת לתקנות.
  2. תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קצבה ומענק), תשנ"ה-1995, המסדירות את נושא הפיצוי כפיצוי חד פעמי או כקצבה חודשית.

כיצד מגישים תביעות גזזת לקבל פיצוי?

תביעת גזזת לקבלת הפיצויים יש להגיש למשרד הבריאות באמצעות הטופס להגשת תביעה לנפגעי גזזת אשר אחראי על הטיפול בכל נושא ההכרה בזכאות והועדות הרפואיות ובידיו מצויות כל רשימות השמות של מי שקיבלו בזמנו את הטיפולים למניעת גזזת.

התביעה עוברת לבדיקה והחלטה של ועדת מומחים המורכבת משופט ושני רופאים בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים לעניין העומד לדיון, אשר תבחן את טענותיו של התובע ותחקור את פרטי תביעתו תוך שאילת שאלות רבות אודות ההקרנות והטיפולים הספציפיים שקיבל נגד מחלת הגזזת עם עלייתו לישראל. רק אם הועדה תתרשם שאכן עבר התובע טיפול למניעת גזזת בשנים הרלוונטיות הכולל טיפול בהקרנה, תועבר ההחלטה לועדה רפואית המורכבת משלושה רופאים בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים לעניין. במידה וועדת המומחים קבעה כי לתובע לא ניתן טיפול בהקרנה, תדחה תביעתו. על ועדת המומחים ניתן להגיש ערעור בפני בית הדין לעבודה.

הועדה הרפואית

הועדה הרפואית תיקבע האם התובע חלה באחת מהמחלות המנויות בתוספת לחוק ואת נכותו של התובע בהתאם למצבו הרפואי. על החלטת הועדה הרפואית ניתן להגיש ערר תוך 60 יום בפני ועדה רפואית לעררים המורכבת אף היא משלושה רופאים, ועל החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתן לערער בשאלה משפטית בלבד גם בפני בית הדין לעבודה.

חשוב לדעת! בשנים האחרונות החמירו ועדות המומחים את הדרישות להוכחת הקשר הישיר בין מחלת התובע לבין ההקרנות שקיבל. כיום הם מבקשים להביא מסמכים ועדים שיוכיחו שקיבלו הקרנות. הבעיה, שלאף אחד אין מסמכים, והעדים היחידים הם ההורים שברוב המקרים אינם בחיים.

גם הועדות הרפואיות אינן ממהרות לקבוע אחוזי נכות בנדיבות ובהתחשבות, והרושם המתקבל הוא שמשרד האוצר מפעיל לחצים גדולים בעניין זה.

המסקנה המתבקשת היא, שכל מי שעבר טיפולים נגד מחלת הגזזת ועומד בתנאי החוק, חייב לבדוק אם הנו זכאי לפיצוי מהמדינה. מומלץ מאוד לפנות לעורך דין מנוסה שמכיר את ההתנהלות המשפטית בתחון הגזזת, שכן ייצוג ע"י עורך דין מעלה את סיכויי הצלחת התביעה באופן משמעותי.

לעזרה בהגשת תביעה לחצו כאן.

סכומי הפיצוי לנפגעי גזזת:

 

5%-39% נכות מענק חד פעמי בסך של כ-1,200 ₪ עבור כל 1% נכות שנקבעה לו.
40% נכות ומעלה מענק חד פעמי בסכום של 50 אלף ₪ שקל אם הוועדה קבעה בין 40 ל-74 אחוזי נכות וסכום של 100 אלף ₪ אם אחוזי הנכות הם 75% או יותר. בנוסף למענק החד פעמי יקבל הנפגע גם קצבה חודשית בסכומים הנעים בין כ-700 ₪ ועד כ-1,700 ₪ למשך כל חייהם. הערה: 40% נכות ומעלה מוענקים לרוב לאלה הסובלים מגידול סרטני במח או מגידולים מרובים


החמרת מצב נפגעי גזזת


נפגע אשר הגיש תביעה לפיצוי על פי החוק למניעת גזזת, נבדק ונכותו נקבעה, רשאי להגיש תביעה להחמרת מצב ולהיבדק שוב ע"י ועדה רפואית חדשה, אשר תקבע את נכותו העדכנית, במידה וחלה בחמרה במצבו הרפואי, וזאת אם חלפו לפחות 6 חודשים מהמועד שבו נקבעו אחוזי הנכות של הנפגע. במידה ותקבע נכות גבוהה יותר מזו שנקבע לו בעבר, ישולם לתובע פיצוי כספי נוסף, וזאת בהתאם להפרשים שבין הפיצוי שכבר קיבל בעבר ע"פ נכותו הקודמת, ובין הפיצוי המגיע לו בעקבות הנכות החדשה שנקבעה לו בעקבות ההחמרה במצבו הרפואי.

מקבץ פסיקה בנושא נפגעי גזזת:

 

  • ת"א (י-ם) 8019/06 גבריאל פישר נ' מדינת ישראל משרד הבריאות- חוק הגזזת נחקק בשנת 1994, והוא נועד לפצות לפנים משורת הדין אותם אנשים אשר טופלו בעבר, במועדים שנקבעו בחוק, לפי קביעה של ועדת מומחים, בהקרנות נגד מחלת הגזזת, וחלו במחלה מאֵלו המנויות בתוספת לחוק הגזזת; זאת מבלי שיידָרשו להוכיח קשר סיבתי בין ההקרנות לבין המחלה (ראו: ה"ח 2263 תשנ"ד 405; בג"ץ 625/06 העמותה לקידום ענייני מוקרני גזזת נ' בית הדין הארצי לעבודה (ניתן ביום 2.8.07)). מחד גיסא, כאמור שם, קיבלה המדינה בחוק הגזזת אחריות על נזקי ההקרנות לפנים משורת הדין; מאידך גיסא, שיעורו של הפיצוי הכספי על-פי חוק הגזזת נמוך ביחס לשיעור הפיצוי הפוטנציאלי בתביעת נזיקין, וכמו כן בתביעה על-פי חוק הגזזת יש משום מיצוי העילה, ואין ניתן לתבוע עוד מכוחו של חוק אחר, בהתאם להוראת סעיף 11 לחוק.

בפסיקה קיימים מס' פסקי דין דומים לעניין פרשנות סעיף 11 לחוק הגזזת, כאשר הקו המנחה הוא ע"פ פסק הדין שלעיל (למשל: ת"א (חי') 852/98 בוארון יעקב נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות ; ת"א (י-ם) 2023/00 שרל עמר נ' הסוכנות היהודית לא"י- מדינת ישראל-משרד הבריאות וכו').


  • פסיקה נוספת נוגעת לעניין דחיית התובענה כיוון שלא הוכח שהתובע קיבל הקרנות. כך למשל, התקבל ערעור (ע"א (י-ם) 5337/04 סימה ראובן נ' מדינת ישראל ) בו המערערת, ילידת 1954, טענה בכתב התביעה שאותו הגישה בבית-משפט השלום בירושלים, כי כאשר הייתה בת כשנה קיבלה הקרנות נגד מחלת הגזזת וכתוצאה מהן לקתה בשני גידולים בראש מסוג מנינגיומה. לטענתה, המשיבה התרשלה במתן ההקרנות ובטיפולה בכל נושא ההקרנות בשנים שלאחר מכן, באשר לקיום מעקב והתרעות, משנודעו לה הסיכונים שיכולים לנבוע מההקרנות. בית-משפט קמא דחה את התובענה, בנימוק המרכזי שלא הוכח כי המערערת קיבלה הקרנות. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי אכן המערערת קיבלה הקרנות בגיל שנה.

 


  • פסיקה אחרת נוגעת להגשת ערעור על החלטת ועדת המומחים לפי חוק הגזזת תוך קביעה שאין תשתית ראייתית לכך שהמערער קיבל טיפול בהקרנה נגד גזזת. כך למשל נפסק בעב (נצ') 2301/07 דיאנא כסאברה נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות, שם נתקבל הערעור ונפסק, בין היתר, כי אם הועדה אינה משתכנעת כי החומר הרפואי מלמד על טיפול בהקרנה, עליה לנמק את קביעתה.
לראש העמוד ↑