משרד עורך דין

נכות נפגעי עבודה

להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה
משרד עורכי דין - פרטי התקשרות

פגיעה בעבודה

ביטוח נפגעי עבודה נועד לפצות מבוטחים שנפגעו בעבודה על אובדן שכר או הכנסה, ועל הנזק שנגרם להם עקב הפגיעה בעבודה.

מהי פגיעה בעבודה?

פגיעה בעבודה המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995 כ"תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע".

תאונה שאירעה למבוטח השכיר תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו; או תאונה שאירעה למבוטח העצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.

על מנת שתאונה תיחשב ל"תאונת עבודה", צריכים להתמלא שני תנאים מצטברים:

  1. התאונה ארעה במהלך שעות עבודתו של הנפגע.
  2. התאונה ארעה עקב תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע.

מחלת מקצוע - מהי?

מחלה שחלה בה המבוטח השכיר עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו; או מחלה שחלה בה המבוטח העצמאי עקב עיסוק במשלח ידו.

המחלה תוכר כמחלת מקצוע, אם הנפגע יוכיח כי קיים קשר בין התנאי בהם נדרש לעבוד ובין המחלה ממנה הוא סובל. בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, קיימת רשימה של מחלות אשר מוכרות כמחלות מקצוע. עם זאת, ישנן מחלות רבות שאינן מופיעות ברשימה זו, אך הן הוכרו על ידי בתי הדין לעבודה ובתי המשפט השונים כמחלות מקצוע, כגון ירידה בשמיעה וטנטון כתוצאה מחשיפה לרעש במקום העבודה ברמות שונות.

סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי מונה נסיבות נוספות בהן תיחשב תאונה שאירעה למבוטח ל"תאונת עבודה":

  1. התאונה אירעה בדרכו תוך כדי נסיעתו או הליכתו מביתו (או ממקום שבו הוא לן) אל מקום עבודתו, או ממקום עבודתו לביתו, או ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר ועקב נסיעתו או הליכתו.  מכאן, שגם תאונת דרכים שאירעה למבוטח בדרכו מהבית לעבודה או מהעבודה לבית תיחשב כ"תאונת עבודה", אלא אם הפסיק המבוטח את דרכו המקובלת הפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעבידו, והמבוטח העצמאי- שלא לשם עיסוקו במשלח ידו. הפסקה או סטייה של ממש תיחשב למשל: נסיעה בדרך לביצוע סידורים, קניות, איסוף או הורדת בן הזוג וכיו"ב. לעומת זאת, תאונה שאירעה למבוטח בדרכו תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק את דרכו או סטה ממנה כדי לעשות אחד מאלה:
    1. כדי ללוות את ילדו אל גן הילדים, או אל מעון הילדים (או אל מקום אחר  שאושר בתקנות הביטוח הלאומי), וכן כדי להחזירו משם.
    2. כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה בו הוא נוהג להתפלל.
  2. התאונה אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה  ביותר, בזמן שעשה להצלת גוף או רכוש, או למניעת נזק לגוף או לרכוש.
  3. התאונה אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה עקב העבודה ונגרמה  בידי אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, ובלבד שהנפגע  לא היה שותף לגרימת הפגיעה.
  4. התאונה אירעה למבוטח השכיר במקום שהוא או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה,  שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, וכן בדרכו מן העבודה אל אותו  מקום או בחזרה ממנו אל מקום העבודה.
  5. התאונה אירעה למבוטח השכיר במקום בו משתלם שכרו, או תוך כדי ועקב נסיעתו או  הליכתו למקום כאמור ונתקיימו התנאים הקבועים לכך בתקנות.
  6. התאונה אירעה למבוטח השכיר תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים או חבר ועד  מושב עובדים במקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו, או תוך כדי ועקב נסיעתו או הליכתו  לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו, ובלבד שלא חלה הפסקה או סטייה של ממש  מהדרך המקובלת.
  7. התאונה אירעה למבוטח השכיר תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או מביתו אל  מקום בחינה שהוא נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה  ממקום הבחינה אל העבודה או אל ביתו.

מי ייחשב למבוטח בביטוח נפגעי עבודה?

  1. עובד שכיר (חוץ משוטר, סוהר ועובד שירותי הביטחון).
  2. עובד עצמאי אשר מוגדר בסעיף 1 כמי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כשכיר לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע, או שהכנסתו הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מ- 50% מהשכר הממוצע, או שהוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מהסכום כאמור בלוח א'  המופיע  בחוק הביטוח הלאומי. סעיף 77 קובע כי זכאותו של עצמאי לגמלאות נפגעי עבודה תיבדק רק אם בזמן הפגיעה  היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי.
  3. מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר בתקנות הביטוח  הלאומי.
  4. מי שנבחן לפי חוק החניכות או חוק שירות התעסוקה בשעת הבחינה בלבד.
  5. מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
  6. אסיר, עציר או חוסה במעון העובדים בעבודה שאינה מן השירותים הרגילים של מקום  הימצאם.
  7. מי ששכרו נקבע על פי החוק, כגון חבר כנסת.


על מי חלה חובת תשלום דמי הביטוח?

  • עובד שכיר- חובת תשלום דמי הביטוח בעדו מוטלת על המעביד, ואין זכותו לגמלה  נפגעת בשל חוב של המעביד בדמי ביטוח.
  • עובד עצמאי- חובת תשלום דמי הביטוח מוטלת עליו, ואם קיים חוב בדמי הביטוח בחשבונו, רשאי המוסד לביטוח לאומי שלא לשלם לו גמלה או לשלם לו גמלה מופחתת,  תלוי בסכום החוב וזמן פיגור התשלום

סוגי הגמלאות בביטוח נפגעי עבודה

טיפול רפואי- מבוטח שנפגע בעבודה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע, זכאי לטיפול  רפואי חינם לריפוי (לרבות אשפוז, תרופות ומכשירים), להחלמה ולשיקום רפואי  ומקצועי וכן לתשלום הוצאות הנסיעה למקום קבלת הטיפול הרפואי וחזרה ממנו, הכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי.


כיצד יש לפעול לצורך קבלת הטיפול הרפואי?

ראשית, יצוין כי הטיפול הרפואי ממומן על ידי הביטוח הלאומי והוא ניתן למבוטח באמצעות קופות החולים האלה בלבד: שירותי בריאות כללית, קופת חולים מכבי, קופת חולים מאוחדת וקופת חולים לאומית. עזרה ראשונה תינתן למבוטח גם על ידי מגן דוד אדום, בית חולים וכל רופא הקרוב למקום הפגיעה, אולם המשך הטיפול יינתן בקופות החולים.
לצורך קבלת הטיפול הרפואי, כצעד ראשון על הנפגע לדאוג להמצאת הפניה בכתב בטופס מיוחד כאשר המבוטח השכיר יקבל את הטופס בל/250ישירות ממעבידו, והמבוטח העצמאי יקבל את הטופס בל/283 באמצעות קופת החולים או בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום מגוריו.

 

חשוב לדעת! אין השתהות בקבלת טופס בל/250. השתהות עלולה לגרום לעיכוב מצד המעסיק, דבר שישפיע יותר מאוחר על הדיווחים לביטוח הלאומי ולמידת אמינותם.

כצעד שני על הנפגע לסור מייד לרופא, על מנת שזה ירשום לו "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה".  לתעודה זו חשיבות עליונה בבירור פגיעתו של הנפגע והסכמת הביטוח הלאומי להכיר בנפגע כזכאי מכח נפגעי עבודה.

חשוב לדעת! על הנפגע לשים לב היטב היטב מה רושם הרופא  בתעודה.  במקרים בהם הרופא אינו רושם דברים ברורים ביחס לפגיעה, יש לעמוד על כך בתוקף שהדברים יירשמו בדיוק כפי שמוסרם הנפגע.  לכך יש חשיבות מכרעת בהכרה בזכותו של הנפגע יותר מאוחר.

נפגע שהפסיק את עבודתו עקב הפגיעה, יקבל מקופת החולים תעודה רפואית על אי כושרו לעבודה, אותה יש למסור (תעודה מקורית בלבד!) יחד עם התביעה לדמי פגיעה לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום מגורי הנפגע מוקדם ככל האפשר.

דמי פגיעה

דמי פגיעה הנם תשלום המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי למבוטח שנפגע בעבודה כתוצאה מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע, ועקב כך על פי אישור רפואי נקבע כי הוא אינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו הנוכחית ולא בעבודה מתאימה אחרת. תשלום דמי הפגיעה נועד לפצות את נפגע העבודה על אובדן שכר או הכנסה עקב פגיעתו בעבודה, והם  משולמים בעד פרק הזמן שלא עבד הנפגע למעשה בכל עבודה ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר בעד 91 ימים הנמנים ממחרת יום הפגיעה.

בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, כאשר למבוטח השכיר ישלם המעביד את שכר אותו יום. בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה ישולמו דמי פגיעה רק למבוטח שלא היה מסוגל לעבוד 12 ימים לפחות לא כולל יום הפגיעה.

למבוטח השכיר המוסד לביטוח לאומי משלם את מלוא דמי הפגיעה וגובה מהמעסיק את התשלום ששילם למבוטח עבור 12 הימים הראשונים (פרט למעסיק של עובד במשק בית).

למבוטח העצמאי לא ישולמו כלל דמי פגיעה עבור 12 הימים הראשונים.

על פי הרשאה מיוחדת מהמוסד לביטוח לאומי (תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954), המעסיק רשאי לשלם דמי פגיעה לעובדיו במקום או בשם המוסד לביטוח לאומי, אשר לא יפחתו מדמי הפגיעה המגיעים לעובד על פי החוק. כמובן שהמבוטח לא יהיה זכאי במקרה זה גם לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

דמי פגיעה מופחתים

מבוטח שכיר או עצמאי שעל פי אישור רפואי מקופת חולים נקבע כי עקב הפגיעה בעבודה נגרם לו אי-כושר חלקי לעבודה, וצמצם את שעות עבודתו- ישולם לו דמי פגיעה מופחתים בהתאם לאישור הרפואי.

שיעור דמי הפגיעה ליום

דמי פגיעה ליום מחושבים הן למבוטח השכיר והן לעצמאי על פי 75% מהכנסתו החייבת בדמי הביטוח ב-3 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90 ועד למקסימום דמי הפגיעה ליום (נכון לתאריך 01/01/2006 מקסימום דמי הפגיעה ליום עומד על 905 ₪). מסכום זה מנכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

כיצד יש לפעול לצורך קבלת דמי פגיעה?

  1. כצעד ראשון, יש למלא טופס מיוחד שנקרא "תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה והודעה על פגיעה בעבודה", ולשלוח אותו מוקדם ככל שניתן לסניף המוסד  לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים. חשוב מאד לדעת! יש למלא הטופס בזהירות רבה מאד ולקרוא בעיון את דברי  ההסבר שעל גבי טופס התביעה, שכן כל טעות עלולה לעלות ביוקר ולעכב את  הטיפול בתביעה.  המוסד לביטוח לאומי רשאי להשהות את הטיפול בתביעה עד  שיימסרו כל הפרטים וכל המסמכים הרלוונטים, ואף לדחות את התביעה במידה  ולא יימסרו כל הפרטים, לכן מומלץ מאוד למלא את הטופס עם עו"ד מיומן ובעל  ניסיון בנושא הביטוח הלאומי.
  2. בתום מילוי טופס התביעה, ימסור המבוטח השכיר את הטופס למעסיקו אשר  יאשר את נסיבות הפגיעה, יפרט את שכרו של המבוטח בכל אחד מ-3 החודשים  שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק המבוטח את עבודתו עקב הפגיעה, ויחתום  במקום המיועד לכך בטופס. המבוטח העצמאי יצהיר בטופס התביעה על פרק הזמן שלא עבד או צמצם את   היקף עבודתו עקב הפגיעה.
  3. אל טופס התביעה יש לצרף את המסמכים הבאים
    1. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה- תעודה מקורית שניתנה בקופת  חולים או בבית חולים ממשלתי או ציבורי. אם הטיפול הראשוני ניתן  בשירות רפואי פרטי שלא הוסמך לטיפול בנפגעי עבודה, יש לפנות  לקופת החולים בה אתה חבר לשם קבלת התעודה.
    2. מסמכים רפואיים בקשר לפגיעה- דו"ח מגן דוד אדום/ חדר מיון, סיכום  מחלה, בדיקות רפואיות (CT, שמיעה, MRI וכיו"ב).
    3. תעודות המשך מקוריות יש לצרף לתביעה או לשלוח לסניף המוסד  לביטוח לאומי בו הוגשה התביעה.
    4. אם הפגיעה נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים יש לצרף גם דו"ח משטרה,  צילום תעודת ביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח.
    5. במידה והתובע עבד ב-3 החודשים שלפני הפגיעה בכמה מקומות עבודה,  יצרף תלושי שכר מכל המעבידים.
    6. תובע שנעדר מהעבודה ב-3 החודשים שלפני הפגיעה יצרף אישורים על  אבטלה, מילואים, מחלה או סיבה אחרת שגרמה להיעדרותו.
    7. יש לחתום במקומות המסומנים ב-X. יש לשים לב כי תביעה שאינה  חתומה על ידי התובע תוחזר בדואר, והמוסד לביטוח לאומי יראה בה  כאילו לא הוגשה!
    8. טופס ויתור על סודיות רפואית- יש להקפיד לחתום על 4 הספחים  המיועדים לויתור על סודיות רפואית.

מועד הגשת התביעה

את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
יש לשים לב כי שיהוי בהגשת התביעה עלול לפגוע בזכות לגמלה, כולה או חלקה!

תשלום דמי הפגיעה

במידה והמוסד לביטוח לאומי אישר את התביעה, ישולמו דמי הפגיעה לזכות חשבון הבנק של המבוטח. 
במידה ודחה המוסד לביטוח לאומי את התביעה, תישלח אל המבוטח הודעה על הדחייה ועל סיבותיה.

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

על החלטת פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה בתוך 6 חודשים מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי. 

רצוי מאוד להיעזר בעורך דין מנוסה ובעל ידע בנושא הביטוח הלאומי לצורך הטיפול בתביעה לקבלת דמי פגיעה והגשת הערעור לבית הדין האזורי לעבודה במידה ומעוניינים לעשות כן.

גמלת נכות מעבודה

מיהו "נכה עבודה"?

נכה עבודה הנו מבוטח שעקב פגיעה בעבודה או מחלת מקצוע נפגע כושרו לעבוד והוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה.

חשוב לדעת! בעוד שבמשך הזמן בו זכאי הנפגע לדמי פגיעה אסור לו לעבוד, הרי שבזמן קבלת תשלומים בגין נכות זמנית או קבועה, אין מניעה לכך.

התביעה לגמלת נכות תידון רק לאחר שתאושר תביעתו של המבוטח לדמי פגיעה בעבודה.

כיצד יש לפעול לשם הגשת התביעה וטיפולה?

  1. כצעד ראשון, יש למלא טופס מיוחד שנקרא "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה  ולתשלום גמלת נכות מעבודה", ולמסור אותו תוך 12 חודשים ממועד הפגיעה לסניף  המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים. חשוב לדעת! הגשת התביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכות לגמלה, כולה או  חלקה, לכן רצוי להגיש את התביעה סמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה.
  2. לאחר הגשת התביעה, יוזמן המבוטח לוועדה רפואית. המדובר בוועדה המורכבת מרופא  אחד או שני רופאים המומחים בפגיעות מסוג פגיעתו של המבוטח, והם אינם עובדי  המוסד לביטוח לאומי. בועדה יושב גם מזכיר/ה- עובד הביטוח הלאומי, שתפקידו  לרשום את דברי המבוטח ואת פרוטוקול הועדה ודואג על שמירת זכויותיו של המבוטח
  3. על המבוטח להתייצב לפני הועדה הרפואית במועד ובמקום הרשומים בהזמנה, להציג  בפני הועדה את תעודת הזהות שלו ואת כל המסמכים הרפואיים שבידו, כולל בדיקות  וצילומים עדכניים.
  4. לפני בדיקת הועדה יתבקש המבוטח להציג את המגבלות הרפואיות מהן הוא סובל  כתוצאה מהתאונה, כאשר גם עורך דין או נציג אחר מטעם המבוטח רשאי להציג את המגבלות במקומו. הטענות יירשמו בדו"ח הועדה והמבוטח יתבקש לאשרן בחתימתו.
  5. רופאי הועדה יחליטו בהתאם לסוג הפגיעה אם יש צורך לערוך למבוטח בדיקה גופנית.  במהלך הבדיקה יתייחסו הרופאים לבעיות ולמגבלות הרפואיות שציין המבוטח ולפגיעה  שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
  6. בסיום הבדיקה, לאחר שהמבוטח יצא מהחדר, הועדה תסכם את הדיון. הועדה הרפואית תבדוק אם נכותו של המבוטח היא כתוצאה מפגיעתו בעבודה ובאיזו מידה היא תוצאה ממנה, ותקבע את דרגת נכותו מעבודה לפי רשימת  המבחנים הרפואיים לדרגות הנכות שבתקנות הביטוח הלאומי, כאשר ברשימה מופיע  אחוז נכות לצד כל ליקוי רפואי. כמו כן יקבע תאריך תחילת דרגת הנכות, והאם הדרגה לתקופה זמנית או לצמיתות.
  7. אם הועדה הרפואית סבורה כי מצבו של הנכה אינו יציב, היא רשאית לקבוע לו דרגת  נכות זמנית של נכות מעבודה אשר תקבע מקסימום לשנה אחת, כשבתום השנה יוזמן  הנכה לועדה רפואית פעם נוספת על מנת לבחון מחדש את מצבו הרפואי.
  8. הודעה על החלטת הועדה בצירוף העתק דו"ח הועדה ישלח אל המבוטח בדואר. במידה  ונקבעה דרגת נכות, תיק המבוטח יועבר לפקיד התביעות לטיפול בתשלום הקצבה או  המענק.

טיפים לטקטיקה הרצויה בהופעה בפני ועדה רפואית

  • אין להרבות בדיבורים אלא אם כן נשאלתם על ידי הועדה
  • יש להצטייד מראש במסמכים חשובים ובתרופות אותן הנכם נוטלים.
  • יש לבוא מראש עם צילומים ובדיקות הדמיה מעודכנים.
  • הואיל וחברי הועדה מתאימים עניינים שברפואה לתקנות משפטיות, חובה ויש להתאמץ ולהשתדל כמעט בכל מחיר לדאוג לעורך דין מלווה ההמנוסה בתחום הביטוח הלאומי.

במקרים רבים הוכח כי על ידי מסרים בודדים והצגת העובדות אל מול התקנות בצורה נכונה מצד עורך הדין, די בכך כדי להקנות את מרב אחוזי הנכות לנפגע.  יש לזכור שלא מדובר במדע מדויק, ולכן לעורך הדין הבקיא והמנוסה בתקנות הביטוח הלאומי ובעניינים שברפואה, יש משקל מכריע בהשגת הזכויות.


מיהו "נכה נזקק"?

נכה עבודה שהמוסד לביטוח לאומי קבע לו דרגת נכות זמנית הנמוכה מ-100% ועקב הפגיעה בעבודה אין לו סיכוי לעבוד בעבודה כלשהי, וגם אין לו הכנסה מעיסוק כלשהו, יהא זכאי לדרגת נכות זמנית בשיעור 100% למשך 4 חודשים. המוסד לביטוח הלאומי ידון בבקשה, בועדה המורכבת מפקיד שיקום, רופא מוסמך ועובד המוסד שנקבע לכך. סמכות ועדה זו לקבוע למבקש דרגת נכות זמנית של 100%, גם אם נכותו האובייקטיבית אינה ממלאת תנאי זה על פי התקנות. דרגה זו תזכה את הנפגע בקצבה מלאה של 75% משכרו המבוטח למשך תקופה זו. בתום 4 החודשים, רשאי הנפגע להגיש בקשה בשנית להכרה בו כ"נכה נזקק" ורשאי המוסד לביטוח לאומי לאשר לו ארכה נוספת לקבלת זכות זו.

תחילת הזכאות לקצבת נכות

הזכאות לקצבת נכות נקבעת מסיום התקופה שבעדה שולמו למבוטח דמי פגיעה. אם לא שולמו דמי פגיעה, הזכאות תקבע ממחרת יום הפגיעה.

אם מדובר במחלת מקצוע, תתחיל הזכאות מסיום התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה, ואם לא איבד הנפגע את כושרו לעבוד, תתחיל הזכאות מהיום שבו לדעת הועדה נוצרה הנכות עקב מחלת המקצוע.

ערר על החלטת הועדה הרפואית

על החלטת הועדה הרפואית בדבר דרגת הנכות מעבודה ניתן לערור לפני הועדה הרפואית לעררים תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הועדה הרפואית בצירוף נימוקי ערר. את נימוקי הערר ניתן להגיש גם בתוך 60 יום מיום קבלת ההודעה.

מבנה הועדה הרפואית לעררים

הועדה הרפואית לעררים מורכבת משלושה רופאים מומחים שאינם עובדי המוסד לביטוח לאומי. הועדה רשאית לאשר את החלטת הועדה הרפואית הראשונה, לשנותה או לבטלה, ואין זה משנה מי ערער (המוסד לביטוח לאומי או הנפגע עצמו) ואף אם לא נתבקשה הועדה לעשות כן.

ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

החלטת הועדה הרפואית לעררים הנה סופית, ולא ניתן לערער עליה אלא בשאלה משפטית בלבד לפני בית הדין האזורי לעבודה, תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הועדה הרפואית לעררים. מכיוון שמדובר בערעור בשאלה משפטית בלבד, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין הבקיא והמנוסה בביטוח לאומי.

דיון מחודש בדרגת הנכות עקב החמרה במצב הרפואי -החמרת מצב

נכה עבודה בעל דרגת נכות צמיתה (קבועה) שהייתה החמרה במצבו, רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש קביעה מחודשת של דרגת נכותו, ובלבד שעברו 6 חודשים מהקביעה האחרונה של דרגת הנכות (בהסכמת רופא מוסמך של המוסד לביטוח לאומי אפשר לדון בקביעה מחודשת של דרגת הנכות לפני תום 6 החודשים), ויש בידו תעודה רפואית המאשרת את ההחמרה במצבו כתוצאה מהפגיעה בעבודה.

גם רופא מוסמך של המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש בדיקה מחודשת של נכה עבודה בעל דרגות נכות צמיתה אם עברו 6 חודשים מהקביעה האחרונה של דרגת הנכות. אם הנכה לא התייצב לבדיקה המחודשת בלא סיבה מוצדקת, רשאי המוסד לביטוח לאומי להפסיק את תשלום הגמלה עד שיתייצב לבדיקה.

נכה עבודה בעל דרגת נכות צמיתה בשיעור של 20% לפחות, רשאי לבקש הגדלה של דרגת נכותו, אם עקב הפגיעה בעבודה חלה ירידה ניכרת בהכנסותיו. את הבקשה יש להגיש אם חלפו 12 חודשים מהקביעה האחרונה של דרגת הנכות, אך לא יותר מ-60 חודשים.

מתי זכאי הנפגע לקבל קצבת נכות ומתי זכאי לקבל מענק נכות?

קצבת נכות ושיעוריה

  1. נכה עבודה בעל דרגת נכות בשיעור 100% יקבל קצבה חודשית בסכום דמי הפגיעה המגיעים לו ליום כפול 30, כאשר מקסימום קצבת הנכות מעבודה בינואר 2006 –  27,150 ₪ לחודש הן למבוטח השכיר והן למבוטח העצמאי, כאשר קצבת הנכות משתנה בתחילת כל שנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן.
  2. נכה עבודה בעל דרגת נכות בשיעור 20%-99% יקבל קצבה חודשית בשיעור אחוזי דרגת נכותו מסכום הקצבה שהיה מקבל אילו היה בעל דרגת נכות בשיעור 100%. לדוגמה: מי שדרגת נכותו בשיעור 20% יקבל קצבה בסכום רבע הקצבה שהיה מקבל אילו היה בעל דרגת נכות בשיעור 100%.
  3. נכה עבודה בעל דרגת נכות בשיעור 5%-19% והיא דרגת נכות זמנית יקבל אף הוא קצבה חודשית בשיעור אחוזי דרגת נכותו מסכום הקצבה שהיה מקבל אילו היה בעל דרגת נכות בשיעור 100%.

יודגש כי, קצבאות נכות מעבודה חייבות בניכוי דמי ביטוח בריאות, כאשר המבוטחים הבאים פטורים מתשלום זה: אישה נשואה, תושב חוץ, תושב שטחים ואוטונומיה, ילד עד גיל 18, חייל בשירות סדיר, עובד שכיר ועצמאי עד גיל זקנה, מובטל המשלם דמי ביטוח ומקבל פנסיה מוקדמת (פרט לנכה בשיעור 100%).

מענק נכות ושיעוריו

  1. נכה עבודה שדרגת נכותו מ-5% ונמוכה מ-20% והיא דרגת נכות צמיתה יקבל מענק חד פעמי בסכום של קצבה חודשית כפול 43. במידה ולאחר קבלת המענק הוחמר מצבו ונקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 20% ומעלה, יקבל המבוטח קצבה חודשית וסכום המענק העודף ינוכה מן הקצבה.
  2. נכה עבודה שדרגת נכותו נמוכה מ-5% אינו זכאי לכל תשלום.בתאונות עבודה שאירעו מאפריל 2006, נכי עבודה בעלי דרגת נכות הנמוכה מ-9% לא יהיו זכאים לתשלום.

תשלום יותר מקצבה אחת

  1. על פי החוק לא ישלם המוסד לביטוח לאומי לאדם מספר קצבאות בעד פרק זמן אחד  (למעט קצבת ילדים, קצבת לידה, תשלום בעד יילוד שאמו נפטרה, גמלת סיעוד ודמי  קבורה, אותם אפשר לקבל), אולם מקבל קצבת נכות מעבודה יוכל לקבל בו זמנית קצבת  נכות מעבודה בעד פגיעה אחרת, ובלבד שסך כל קצבאות הנכות שלו מעבודה לא יעלה על  הקצבה שהיה מקבל אילו הייתה דרגת נכותו מעבודה בשיעור 100%.
  2. אדם הזכאי ליותר מקצבה אחת מכוח ענפי ביטוח שונים, יבחר באחת הקצבאות. אם  בחר הוא בקצבת נכות מעבודה במקום קצבת זקנה או קצבת שאירים, לא תפחת קצבת  הנכות שלו מעבודה משיעור קצבת הזקנה או השאירים המגיעה לו.

לגבי מבוטח הזכאי לקצבת נכות מעבודה לצמיתות וגם לקצבת זקנה או שאירים, יכול  המוסד לביטוח  לאומי בתנאים מיוחדים, להוון את קצבת הנכות מעבודה, כלומר ישולם  לו מענק חד-פעמי במקום קצבה, ולאחר ההיוון תשולם לו קצבת הזקנה או השאירים לה  הוא זכאי.

יש לשים לב כי המוסד לביטוח לאומי רשאי לקזז מגמלת הנכות מעבודה חוב בדמי ביטוח שחייב המבוטח, מקדמות או מפרעות שקיבל על חשבון הקצבה או על חשבון גמלאות אחרות, סכומים ששולמו לו בטעות או שלא כדין ועוד.

כמו כן, המוסד לביטוח לאומי רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלת נכות מעבודה, אם הפר הנכה ללא הצדק סביר הוראה של רופא מוסמך שנועדה לזרז את החלמתו, להשיב לו את כושרו לעבוד או להפחית את דרגת נכותו.

טיפים

  • חשוב לדעת! הגשת התביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכות לגמלה, כולה או  חלקה, לכן רצוי להגיש את התביעה סמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה.
  • חשוב לדעת! בעוד שבמשך הזמן בו זכאי הנפגע לדמי פגיעה אסור לו לעבוד, הרי שבזמן קבלת תשלומים בגין נכות זמנית או קבועה, אין מניעה לכך.
  • חשוב לדעת! אין השתהות בקבלת טופס בל/250. השתהות עלולה לגרום לעיכוב מצד המעסיק, דבר שישפיע יותר מאוחר על הדיווחים לביטוח הלאומי ולמידת אמינותם.
מאמרים נוספים בנושא:

האם נפילה הנגרמת מריקוד על שולחן באירוע גיבוש מהעבודה יכולה להיחשב לתאונת עבודה?

על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה תחשב ככזאת אם קרתה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של העובד אצל המעביד. יחד עם זאת, לאורך השנים נדונו מקרים רבים המאתגרים את הגדרת הבסיס של תאונת עבודה,

 

האם נפילה במהלך השתלמות מטעם העבודה היא תאונת עבודה?

תחילה יש להדגיש כי השתלמות מטעם העבודה היא חלק מהעבודה, ובהחלט ייתכן מצב בו נפצע עובד במהלך השתלמות, ויש להכיר בו כנפגע תאונת עבודה. יחד עם זאת,...

 

 

האם ויכוח במקום העבודה יכול להפוך לתאונת עבודה?

תאונת עבודה, מעצם הגדרתה היא תאונה המתרחשת במהלך שעות העבודה, או קשורה לעבודה באופן ישיר...

 

 

הכרה במיקרוטראומה כתאונת עבודה בעקבות חשיפה לחומרים כימיים

בשלהי חודש ספטמבר 2014 התבקש ביה"ד הארצי לעבודה לדון בהוכחת קשר סיבתי בין תנאי העבודה של עובד בעבד במפעל מגנזיום ונחשף לחומרים כימיים, לבין מחלת הלוקמיה בה לקה, והאם יש להכיר במחלה כפגיעה בעבודה ע"פ תורת המיקרוטראומה.

 

האם תאונה בדרך לגן של הילד היא "תאונת עבודה"?

24.4.14

 

בפסק דין מעניין של בית הדין הארצי לעבודה,  נדון המקרה הבא: המערערת הינה אם לילד כבן 4. מידי יום, לאחר סיום עבודתה, בשעה 15:30 נוסעת המערערת לגן של בנה, אוספת אותו מהגן וממשיכה לביתה.

 

 

תאונת עבודה מחוץ למקום העבודה הקבוע- האם תחשב כתאונת עבודה?

7.7.14

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), מגדיר תאונת עבודה כדלקמן: " 'תאונת עבודה'- תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

 

 

קצבת נכות מיוחדת בנכות נפגעי עבודה

13.2.2014

מבוטחים רבים אינם מודעים כלל לזכויותיהם בביטוח לאומי ולהטבות שונות שהביטוח הלאומי מעניק למבוטחיו. כך למשל, נכה שנפגע בעבודה ונקבעה לו דרגת נכות גבוהה, במקרים מסוימים עשוי להיות זכאי לקבל קצבה מיוחדת לצורך החזקה אישית (הכוללת ניידות, עזרה הזולת בביצוע פעולות היום יום, שיקום מקצועי) או למענק מיוחד, לכיסוי סידורים חד פעמיים.

 

שיקום מקצועי בנכות נפגעי עבודה

 

רבים מהמבוטחים אינם מודעים לשלל הזכויות שמעניק הביטוח הלאומי. כך למשל, נפגע בעבודה שנקבעה לו נכות יציבה בשיעור 10% לפחות, עשוי להיות זכאי לשיקום מקצועי שמוענק על ידי הביטוח הלאומי.

 

התאבדות עקב חובות, כתאונת עבודה?

בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעורה של אלמנה וקבע כי התאבדותו של בעלה בשל חובות בעסק, בסמוך לאחר שיחה עם שותפו, מהווה תאונת עבודה.

 

זכאות בביטוח לאומי של עובד ישראלי שנפגע בחו"ל

מאמר זה עוסק בסקירה קצרה של החוק והפסיקה, בכל הנוגע לזכויותיהם של מבוטחים שמקום עבודתם בחו"ל והם נפגעו בתאונת עבודה.

 

קצבה מיוחדת

מבוטחים רבים אינם מודעים לזכויותיהם בביטוח לאומי, ולעיתים בענפים שונים קיימות זכויות רבות המגיעות להם והם אינם מודעים לכך כלל. מאמר זה יסקור את הזכאות ל"קצבה מיוחדת" בענף נכות נפגעי עבודה, אשר רבים אינם מודעים לקיומה. קיימים מקרים בהם מבוטח יהיה זכאי בנוסף לקצבת הנכות המשולמת לו מדי חודש, לתוספת שנקראת "קצבה מיוחדת", ולצורך קבלתה עליו לעמוד בתנאים מסוימים.

 

דיווח למס ההכנסה מספיק עבור "גמלה חוסמת" במל"ל

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו של מבוטח עצמאי, וקבע כי הגמלה הקובעת לצורך חישוב הכנסותיו בקבלת גמלת נכות נפגעי עבודה, הנה ההכנסה הגבוהה כפי שדיווח למס הכנסה ושילם מס לפיה.

 

מתח מתמשך ולאחריו "אירוע לב" הוכר כתאונת עבודה

בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעורו של עובד, והכיר באוטם שריר הלב שאירע לו כתאונת עבודה!

 

 

הכרת נפגע עבודה "כעצמאי" על ידי הביטוח הלאומי

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעה של מבוטח כנגד המוסד לביטוח לאומי והכיר בו כ"עצמאי", על אף שנרשם כעצמאי לאחר פגיעתו.

 

 

היוון קצבת נכות מעבודה

היוון קצבת נכות מעבודה עשויה למנוע קבלת קצבאות אחרות מביטוח לאומי כגון הבטחת הכנסה או קצבאות אחרות. בהתאם לכך יש לשקול היטב מהלך שכזה. לקריאה נוספת בנושא ותיאור של פסק דין בנושא האמור, כנסו למאמר.

 

 

 

פתיחת תריס כתאונת עבודה

מתי תאונה בבית תחשב כתאונת עבודה עבור עצמאי שחלק מעבודתו נעשה בין כותלי ביתו? היכנסו למאמר וקראו על ערעור שהצליח.

 

אירוע חריג בעבודה

האם אדם שלקה באירוע מוחי בעבודה יוכר כנפגע עבודה? מובא לפניכם מקרה בו המוסד לביטוח לאומי החליט שלא ובית הדין לעבודה קיבל את ערעור העובד ואף חייב את ביטוח לאומי בהוצאות. לעיון בפרטי המקרה כנסו לכאן.
 

שאלות הבהרה למומחה רפואי מטעם בית הדין

איזה שאלות מפנים למומחה רפואי מטעם בית הדין ואיזה שאלות לא ראוי להפנות למומחה רפואי?
 

תקדים בעניין ליקוי שמיעה כתאונת עבודה בביטוח לאומי

האם קשר סיבתי חלקי מספיק להכרה בפגיעת עבודה? לעיון בפרטי מקרה של ערעור לבית הדין הארצי לעבודה כנסו למאמר.

 

אימתי יכיר בית הדין בתאונה כ"תאונת עבודה"?

מתי יכיר בית המשפט בתאונה בזמן העבודה כתאונת העבודה ומתי לא? מה ההבדל בין קשר סיבתי רפואי לקשר סיבתי משפטי בהקשר של תאונות עבודה? להרחבה בנושא כנסו למאמר.

 

ביטוח לאומי – גמלה למתנדבים

אדם שנפגע במהלך התנדבות יוכל לקבל גמלת נכות בעבודה מביטוח לאומי כפי שזכאים לה עובדים. מה צריך להכין כדי להגיש תביעה לביטוח הלאומי? איזה מסמכים דרושים וכיו"ב. להמשך קריאה כנסו למאמר.

 

 

 

היוון קצבת נכות נפגעי עבודה מביטוח לאומי

היוון קיצבה לנפגעי עבודה, היקפי ההיוון והתנאים לאישור היוון. לעיון בנושאים הללו כנסו למאמר.

 

דמי פגיעה לחייל משוחרר

האם דמי פגיעה יחושבו לחייל משוחרר באופן שונה מלאדם אחר שאינו חייל משוחרר או לחייל קבע שהתשתחרר? לעיון וקריאה היכנסו למאמר
 

האם זכאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע בשיבוב דמי פגיעה בעבודה של עובד זר מהשטחים?

האם זכאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע את האחראים לנזק במקרה של עובד זר מהשטחים שנפגע וקיבל גמלאת מביטוח לאומי? להמשך קריאה כנסו למאמר.

 

אירוע מוחי בעת הרצאה הוכר כפגיעה בעבודה

האם אירוע מוחי במהלך הרצאה ייחשב כתאונת עבודה? חידוד ההבדל בין קשר סיבתי רפואי לקשר סיבתי משפטי. לעיון בפרטי המקרה שהובא בפני בית הדין האזורי לעבודה כנסו למאמר.

 

מינוי מומחה רפואי על ידי בית הדין במקרה של תאונת עבודה

האם בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו כאשר יש ספק בקיומו של אירוע חריג לפני שהתובע לקה בליבו? לעיון בפרטי המקרה והתביעה נגד ביטוח לאומי כנסו לכאן.

 

תגמולים לנפגעי התנדבות מאת המוסד לביטוח לאומי

מה שיתנדב ויפעל להצלת חיים או רכוש של אחרים וייפגע, יוכר ע"י ביטוח לאומי ויהיה זכאי לגמלאות. לקרוא עוד על זכויות מתנדבים ע"פ חוק הביטוח הלאמי כנסו למאמר.

 

 

מינוי מומחה רפואי על ידי בית הדין בתובענות הקשורות לתאונת עבודה

הכללים שמומחה רפואי שממונה ע"י בית הדין לעבודה חייב לקיים ע"מ שחוות דעתו לא תיפסל. לעיון בתפקיד המומחה הרפואי ומה אסור לו, כנסו למאמר.
 

חשוב לדעת בנפגעי עבודה (רשימה ראשונה בסדרה)

כאשר אדם נפגע בעבודה, עומדת בפניו האפשרות להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, על מנת שיוכל להמשיך לקבל הכנסה לצורך מחייתו.

 

ביטוח לאומי – תיקוני חקיקה מ- 1.7.03

מבלי להרגיש, בשקט בשקט, שומט ביטוח לאומי את השטיח מתחת לרגלי זכאים רבים ומקצר את יריעת הזכאות בסעיפים רבים.  כך למשל סעיף 296 לחוק קיבל כיווץ משמעותי ומעתה לא ניתן יותר לתבוע ולקבל מעבר ל- 12 חודשים רטרואקטיבית מיום התביעה, להבדיל מ- 48 חודש לפני התיקון.  

 

גימלת נכה נזקק – אימתי?

המדובר בגימלה המשתלמת על ידי הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה
תקנה 18 א' לתקנות הביטוח הלאומי. (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), קובעת כי במקרה שנפגע אדם ונקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות זמנית ועקב כך אינו משתכר ואין סיכוי סביר שיוכל להשתלב בעבודה כלשהי

 

תאונה בדרך לעבודה – מתי תיחשב כתאונת עבודה?

ידוע לכל כי תאונה שנגרמה לאדם בדרכו לעבודה, מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. קביעה זו הינה מכח סעיפים 80 (1) ו- 83 לחוק הביטוח הלאומי.

 

נפגעת בעבודה – רוץ לקופת חולים ואל תמתין

למרבה הצער, רבים מפסידים את זכויותיהם רק משום שאינם מודעים לחוק הביטוח הלאומי ולעקרונות המנחים את פקידי התביעות ורופאי הוועדות הרפואיות.  האמור במאמר זה הוא חשוב מעין כמוהו ועלול לחרוץ את גורלו של הנפגע בעבודה לשבט או לחסד.

 

האם ניתן לקבל מביטוח לאומי קיצבת נפגעי עבודה יחד עם גמלת זקנה?

רבים מהמקבלים קצבאות נכות אינם מודעים לזכויותיהם בהגיעם לגיל הזכאות בגימלת זיקנה. ישנם כאלה אשר קצבאות הנכות שלהם גבוהות יותר מגימלת הזיקנה וישנם כאלה פחות.

 

 

זכאות לקבלת דמי פגיעה והכרה כפגיעה בעבודה לעובד עצמאי שלא דווח ככזה

בנוגע לתביעות ביטוח לאומי - מבוטח עצמאי שלא דווח למוסד לביטוח לאומי ככזה, כלומר הוא אינו עונה להגדרה הקבועה בחוק, ימצא את עצמו כמי שתביעתו תידחה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה כי הוא אינו מבוטח במחלקת נפגעי עבודה.

 

האם החמרת דיכאון קיים עקב פיטורים תחשב לתאונת עבודה?

סיפור האירוע ע"פ פס"ד בעניין אביבה בן דוד נגד המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 30.12.08:

העובדת, ילידת שנת 1951, עבדה במרכז הפדגוגי "אורט ישראל" משנת 1972. במשך כשנתיים עד למועד האירוע הנטען, הייתה נתונה העובדת במשא ומתן ממושך עם מעסיקהּ באשר לסיום עבודתה באורט, במהלכו הוצעו לה עבודות אחרות להן סירבה.

 

 

 

כיצד תחושב גמלה לנפגע בעבודה שהינו עצמאי על פי חוק הביטוח הלאומי

מהו הכלל לגבי חישוב הגמלה לעצמאי שנפגע בתאונת עבודה?

הכלל נקבע בסעיף 345(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

 

הליך הגשת תביעת נכות מעבודה מביטוח לאומי

עובד המבקש לתבוע את המוסד לביטוח לאומי צריך להודיע למוסד בטופס בל/211 שכותרתו "הודעה על פגיעה בעבודה" על פגיעתו בעבודה.

 

 

מי נחשב "מבוטח" בביטוח לאומי לעניין נכות נפגעי עבודה ?

שאלה ראשונה וחשובה בביטוח נפגעי עבודה בביטוח הלאומי, הינה מיהו מבוטח ?

תשלום דמי ביטוח אינו כשלעצמו מקנה זכות להיות מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

 

אימתי תאונת דרכים שהתרחשה בדרך ליום כיף ו/או בדרך מיום כיף שערך המעסיק תיחשב כתאונת עבודה?

הפסיקה הכירה בתאונת דרכים בה נפגע עובד בדרך מיום כיף לביתו ו/או בדרך מביתו ליום כיף כתאונת עבודה. בעניין זה יפים הם דברים של כבוד הנשיאה ( כתוארה דאז) כבוד השופטת ברק בפסק הדין עב'ל 468/03, תקווה חזן נ' המל"ל, אשר קבעה כי יום נופש נחשב כיום עבודה בזו הלשון:

 

 

האם תאונה שאירעה בתום הפסקת צהריים תיחשב כתאונת עבודה?

סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה – 1995 מונה מקרים נוספים בהם ייחשב אירוע מסוים כתאונת עבודה. סעיף 80(4) לחוק קובע כדלהלן: 

 

זכויות ביטוח לאומי הכרה בפגיעה בעבודה על ידי הביטוח הלאומי

"פגיעה בעבודה" מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.
"תאונת עבודה" – הינה תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו וכן אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

 

תביעה להחמרת מצב בביטוח הלאומי

לכל מקצוע יש את רמת המסוכנות שלו. לפיכך, ועל פי חוק ביטוח לאומי, כל עובד, אשר משולמים בגינו דמי ביטוח , מבוטח מפני פגיעות גוף בגין תאונות עבודה במסגרת המוסד לביטוח לאומי.

 

פגיעת עובדת בעת טיול מחלקתי לא תוכר כתאונת עבודה

פגיעה של עובדת בעת טיול מחלקתי, בשעות אחר הצהריים, לא תיחשב כפעילות נלווית לעבודה ולא הוכרה כפגיעה בעבודה, כנדרש בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995. כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בב"ל אורה בס נגד המוסד לביטוח לאומי.

 

זכאות מבוטח לגמלת "נכה נזקק" מאת המוסד לביטוח לאומי

תקנה 18 א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956, קובעת כי נפגע עבודה, אשר תביעתו הוכרה על ידי הביטוח הלאומי ונקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית ועקב כך אינו משתכר ואין לו סיכוי סביר לעבודה כלשהי, עקב הפגיעה, זכאי לגמלת "נכה נזקק". לשם כך, על הנפגע להגיש תביעה להכרה כנכה נזקק, חתומה על ידו ועל ידי המעביד, לסניף הקרוב למקום מגוריו.

 

דמי פגיעה – נכות מעבודה בביטוח לאומי

המסגרת המשפטית קבועה בסעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי, כמפורט להלן:

(א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.

 

 

 

 

האם סרטן במיתרי הקול של שחקן/זמר תחשב לפגיעה בעבודה?

ב"ל (תל-אביב-יפו) 5958/07 - יוסף ריבלין נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 16.7.09 בפני כב' השופטת יהלום הדס.

התובע, בדרן ושחקן ותיק וידוע, הגיש תביעה להכיר בגידול סרטני במיתרי הקול, כפגיעה בעבודה כמשמעה  בחוק. במהלך השנים השתתף התובע בהופעות והצגות רבות.

 

האם כל פגיעה בטיול מטעם העבודה תחשב לתאונת עבודה ?

עבל 283/09 אורה בס נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום, 23 באוגוסט 2009.

העובדות:

המערערת עובדת בבזק החל משנת 1974, כנציגת שירות וטלפנית במחלקת מוקד שירות במשמרות. ביום הטיול, 10.10.05, עבדה המערערת במשמרת בוקר. האוטובוס אשר הסיע את המטיילים יצא לדרך בשעה 15:30, כלומר-לאחר שעות העבודה.

 

באילו תנאים יוכר אוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה?

על פי הספרות הרפואית המקובלת, אוטם שריר הלב אינו מופיע אצל אדם סתם כך, אלא במקרים בהם מקנן בו מצב מסוים של תחלואה לבבית כזו או אחרת, כגון טרשת עורקים, שיש בה להוות בסיס או רקע לבואו. במקרה זה הופעתו של אוטם שריר הלב צפויה במוקדם או במאוחר. 

 

האם נפגע עבודה יהא זכאי לנכות אורטופדית ונכות נוירולוגית גם יחד?

עובדים רבים אשר נפגעו בעבודתם בצורה זו או אחרת, סובלים מנזקים אורטופדיים אשר לעיתים רבות מתפתחים גם לנזקים ומגבלות בתפקוד העצב, באופן שחשים נימול, הירדמות וכאבים המאובחנים כפגיעות נוירולוגיות.

 

רשלנות המוסד לביטוח לאומי במקרה של אי עדכון מבוטחים בדבר קיצור המועד להגשת תביעה

חובה על המוסד לביטוח לאומי לעדכן מבוטחים שהוכרו כנפגעי תאונות עבודה וטרם הגישו תביעה לקביעת דרגת נכות, בדבר קיצור המועד להגשת תביעה בעקבות תיקון חוק הביטוח הלאומי בתאריך 29/12/02.

 

 

פגיעת מורה בעת השתלמות לא תוכר כתאונת עבודה

פגיעה של מורה במסגרת קורס השתלמות למורים, לא תיחשב כפעילות נלווית לעבודה ולא הוכרה כפגיעה בעבודה, כנדרש בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995. כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בב"ל רינה עאמר נגד המוסד לביטוח לאומי.

 

קרע במניסקוס כתאונת עבודה

קרע במניסקוס הינה פגיעה הנגרמת לאנשים רבים במהלך עבודתם, אולם פניות רבות של הנפגעים למוסד לביטוח לאומי נדחית ואין המוסד לביטוח לאומי ממהר להכיר בנפגעים אלה כנפגעי עבודה.

 

האם נפילתה של עו"ד עצמאית העובדת בביתה במדרגות הבית מהווה פגיעה בעבודה?

בית הדין הארצי דן בסוגייה זו במסגרת הערעור עבל 000652/08 צילה טמיר נגד המוסד לביטוח לאומי ( שניתן ביום 5 יולי 2009) וקבע, כי עורכת דין עצמאית המנהלת משרד בשטח ביתה, ואשר נפלה במדרגות הבית, אינה זכאית להכרה בפציעתה כ-'פגיעה בעבודה'.

 
לראש העמוד ↑