משרד עורך דין

נכה נצרך

להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה
משרד עורכי דין - פרטי התקשרות



חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט- 1959 [נוסח משולב], כולל בתוכו סעיף מיוחד – סעיף 7 לחוק- אשר עוסק בהענקת תגמולים מיוחדים לנכים שמצבם קשה במיוחד.

 

על פי החוק, על מנת שנכה יוגדר כ"נצרך" עליו לעמוד בתנאים הבאים:

 

  1. דרגת נכותו הינה בשיעור 50% לפחות.
  2. הנכה אינו מסוגל להשתכר למחייתו עקב מום גופני או שכלי ואין סיכוי נראה לעין שניתן יהיה לשקמו אי פעם.
  3. אין לו הכנסה מספקת למחייתו.

 

בפסיקה נקבע כי על מנת שנכה יהא זכאי לתגמול כנצרך, עליו להוכיח כי הוא עומד בקריטריונים שנקבעו בתקנות והמכניסים אותו למסגרת של אדם שאיננו משתכר למחייתו. במידה והנכה עומד בתנאי זה, עליו להוכיח שני דברים נוספים: האחד, שהסיבה לכך שאינו מסוגל להשתכר למחייתו היא בגלל מום גופני או שכלי, והשני, שאין סיכוי נראה לעין שאפשר יהיה לשקמו אי פעם.  הווה אומר, שתנאי הזכאות מיוסדים על תשתית עובדתית בעלת שני מרכיבים: המרכיב הכלכלי והמרכיב הרפואי, ויש להוכיח קשר סיבתי בין ה"מום" לבין הנתון "שאינו מסוגל להשתכר למחייתו".

מאמרים נוספים בנושא:

תגמול נצרך או תגמול פרישה מוקדמת?

השאלה שנבחנה במאמר זה, הינה האם הנכה זכאי לתגמול נצרך או לתגמול פרישה מוקדמת?

 

תגמול נכה נצרך, מתי? וממתי?

המדובר בערעור על החלטת קצין התגמולים, לפיה נדחתה תביעת המערער להכרת זכות נכות לפי חוק הנכים  (תגמולים ושיקום). השאלה שהייתה שנויה במחלוקת הינה האם ההכרה בתשלום תגמול "נצרך" למערער, אמורה להתחיל מדצמבר 1987, מועד פגיעתו, או שמא ממועד ההכרה בנכותו (שנת 1991)?

 

הזכות להגשת בקשה חדשה לקבלת "תגמול נצרך"

המדובר ביליד שנת 1947, המוכר ע"י משרד הביטחון כבעל נכות בשיעור של 51% שמקורה בשרותו הצבאי. בגיל 55 יצא המערער לפנסיה. כמו כן ועדות כושר קבעו כי אינו כשיר לצמיתות לכל עבודה מפרנסת. ביום 5.11.03, כחודשיים לאחר קביעת אי כושרו, הגיש המערער בקשה להיות מוכר כ"נכה נצרך" ולקבל פיצויים בהתאם לסעיף 17(א) לחוק הנכים, תגמולים ושיקום. לאחר שלא קיבל תגובה לבקשתו פנה המערער בעל פה לאגף השיקום של משרד הביטחון, ושם נמסר לו בעל פה כי בקשתו נדחתה מאחר וגילו עולה על 50 שנה. לא נמסרה למערער הודעה על דחיית בקשתו וגם לא על זכות הערר שעומדת לו בהתאם לחוק.

 

הכרת משרד הביטחון ביתום נצרך

 

המדובר בנכה צה"ל שנפטר כתוצאה מנכותו המוכרת. לאחר פטירתו של המנוח, פנה בנו, המערער, אל קצין התגמולים בבקשה להכיר בו כיתום אשר אינו עומד ברשות עצמו העונה על הגדרת המונח "בן משפחה" כאמור בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום).

 

 

קיזוז תגמולים לפי חוק הנכים

02/08/2011


בית המשפט העליון דן בשאלה מה קורה במקרה בו נכה זכאי לתגמול מכח סעיף 7(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], ובמקביל זכאי גם לקיצבה מן המוסד לביטוח לאומי, אך האירועים שבגינם הוא זכאי לתגמול ולקצבה האמורים, הם נפרדים, האם רשאי קצין התגמולים להפעיל את סמכותו לניכוי הקצבה מן התגמול?

 
לראש העמוד ↑