משרד עורך דין

מאמרים בנושא ניהול הליך משפטי

להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה
משרד עורכי דין - פרטי התקשרות

מינוי מומחה מטעם בית משפט כשהתובע לא הגיש חוות דעת מטעמו

חובת צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה: בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, ישנה חובה על בעל דין המגיש כתב תביעה לבית משפט והרוצה להוכיח "עניין שברפואה" לביסוס טענותיו

 

 

שכר טירחה בסך שני מיליון שקלים – האם זה עושק?

שכירת עורך דין לצורך ייצוג בתיק משפטי יכולה להתבצע במספר מסלולים של תשלום שכר טרחה:

 

 

מתי ידון בית המשפט המחוזי בערעור בדן יחיד ומתי במותב תלתא?

ככלל, בית המשפט המחוזי ידון כערכאת ערעור ב-3 שופטים, כאשר מדובר בפסק דין שניתן ע"י בית משפט השלום (לרבות פסק דין שניתן ע"י רשם שלום).

 

 

חיוב בהוצאות הקלטה של דיוני הוכחות

בפסק דינו של בית המשפט העליון (ניתן ביום 31.03.15), בשבתו כערכאת ערעור, נקבע כי כאשר בית המשפט מחליט שרישום פרוטוקול הדיון יעשה באמצעות הקלטת הדיון (ולא על ידי הקלדה ממוחשבת), מערכת בתי המשפט נדרשת לשאת בעלויות ההקלטה עד לסיום ההליך.

 

סמכות עניינית בתביעות פנסיית נכות מול קרן פנסיה

 

6.2.2014
ברע"א (חי') 30345-01-12‏ "מיטבית עתודות" חברה לניהול קרנות פנסיה בע"מ (כלל פנסיה וגמל בע"מ) נ' ארז ‏חיים, דן בית המשפט המחוזי, בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט שלום, אשר דן בתביעת פנסיית נכות מול קרן פנסיה, שהגיש עמית אשר נפגע בתאונה ודחה בקשה של קרן הפנסיה לסילוק התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.
 

הנחיות חדשות בעניין בירור ויישוב תביעות בחברת ביטוח

 

21.9.2015
בתאריך 10/09/2015 ניתנה טיוטת הנחיית המפקחת על הביטוח בנוגע לבירור ויישוב תביעות, שמטרתה לוודא הליך הוגן של חברות ביטוח אל מול המבוטחים ולאחר שהתקבלו ונבחנו אינספור תלונות של מבוטחים.
 

הצבת תנאי תשלום הוצאות כמחסום להמשך הליכים – פסולה

 

20.9.2015
בית המשפט העליון קבע כי הצבת תנאי על ידי בית משפט על צד בהליך משפטי, כי אם לא ישולמו הוצאות בית המשפט על ידו, לא יוכל הוא לקבל סעד של ביטול פסק דין, מהווה תנאי פסול ואין לקבלו.
 

בג"צ על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה

 

7.11.2014

 

בית הדין הארצי לעבודה יושב, בין היתר, כמותב בערעור על פסקי דין של בתי האזוריים לעבודה וכן בסכסוכים על פי חוק הסכמים קיבוציים וכו'. קורה שבית הדין הארצי לעבודה נותן פסק דין בערעור שהובא בפניו, והמערער אינו שבע רצון מפסק דין זה. נשאלת השאלה האם מדובר בסוף פסוק, או שניתן להשיג בדרך כלשהי על פסק דין זה?

 

אגרת בית משפט בתביעת ביטוח, שעניינה נזקי גוף

בית משפט העליון קבע כי תביעה לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בגין נזקי גוף הנה תביעה לסכום קצוב, ולפיכך, תשלום האגרה נגזר באחוזים ביחס לסכום התביעה ולא בסכום קבוע כפי שמשתלם במקרה של פיצויים בשל נזקי גוף.

 

חזקה בדבר מסירת דבר דואר והפרת חזקה זו

בית משפט השלום קיבל טענת מבוטח על אי קבלת דבר דואר מחברת הביטוח, וקבע כי חברת הביטוח לא הוכיחה כי אכן שלחה את דבר הדואר למבוטח.

 

מחיקת בקשה אשר נוסחה בנוסח מביש

בית המשפט המחוזי הורה על מחיקה על הסף בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש, כנגד החלטת הרשם בבקשה לפטור מאגרה, בנימוק כי הבקשה נוסחה באופן מביש ולא ראוי.

 

פסילת מומחה מטעם בית משפט

מאמר זה יעסוק בהתייחסות בתי המשפט לבקשה לפסילת או החלפת מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט, על מנת להעריך את מצבו הרפואי של התובע.
 

באילו מקרים לא תינתן רשות לערער על החלטת ביהמ"ש?

כלל ידוע הוא במערכת המשפט הישראלית, כי על "פסק-דין" שניתן ע"י ביהמ"ש, ניתן לערער בזכות, ללא צורך בקבלת רשות לכך. מאידך גיסא, על "החלטה אחרת" של ביהמ"ש, ניתן לערער רק לאחר קבלת רשות ערעור ובקיצור הגשת בר"ע.

 

תשלום אגרה בתביעה לפיצוי נזיקי ולפיצוי עונשי

 

עניינו של ערעור זה הינו בתביעות לפיצויים בגין נזקי גוף וכן פיצויים עונשיים ובתשלום האגרה בגינן (רע"א 7644/09 תרכובות ברום ואח' נ' פרופ' שאל לדני ואח').

 

היקף חובת גילוי מסמכים

 

בית המשפט העליון, בפסק דין מתאריך 15/08/10, רע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני, דן בסוגיית היקף גילוי מסמכים במסגרת הליך אזרחי, במקרה של ראיות חסויות וקבע, כי חיסיון לגבי ראיה מסוימת, אינו מקנה לבעל החיסיון, את החירות להציג את הראיה החסויה במועד הנוח לו, תוך חריגה מסדר הבאת הראיות הרגיל, כפי שהוא קבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

 

סעד הצהרתי

בית משפט השלום בירושלים, בפסק דין שניתן בתאריך 02/10/11, ה"פ 810-08 רנה חג'ג' נגד חטיב ואחרים, דן בתנאים למתן סעד הצהרתי.

 

חקירת מומחה שהגיש חוות דעת מטעם בעל דין

במקרים בהם נגרם נזק כלשהו לאדם, בין אם מדובר בעניין שברפואה ובין אם מדובר בעניין שאינו ברפואה, ואותו אדם מגיש תביעה לבית המשפט לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו, אזי עליו לצרף חוות דעת מומחה בתחום המומחיות שבגינו טוען הוא לנזק. כך למשל, במקרים של נזקי גוף, קובעת תקנה 127 לתקנות סדר הדין כך:

 

פסלות שופט עקב הבעת דעה נחרצת

המדובר בערעור על החלטת שופט בימ"ש השלום שלא לפסול עצמו מלדון בתביעת המשיב נ' המערערים.  המערערים לא התייצבו לישיבת ההוכחות הראשונה שנקבעה בתיק (בשל שביתת הפרקליטים), ביהמ"ש בחן את ראיות המשיב וקבע כי תביעתו הוכחה, ומשכך נתן פס"ד במעמד צד אחד. עם סיום השביתה הגישו המערערים בקשה לביטול פסה"ד וזו נדחתה, בטענה כי גרסת המערערים אינה מתיישבת ואינה הגיונית וכן כי סיכויי ההגנה "קלושים למדי". המערערים ערערו על החלטה זו למחוזי, שם הוחלט להחזיר את התיק לשמיעתו בפני בימ"ש השלום ובפני אותו מותב.

 

סכומי האגרה בבית משפט השלום נכון לשנת 2012

סוג תיק

סכום אגרה ראשונה

נזקי גוף

699

נזקי גוף אחרים

699

נזקי גוף רשלנות רפואית

699

תשלום תכוף

699/פטור אם נפתח תיק קודם

כספית

עד 29,800 ₪ אגרה בסך 372 ₪ (מעבר לסכום זה 1.25%)

פירוק שיתוף

1,676

פינוי וסילוק יד

645

צו עשה קבוע

645

צו מניעה קבוע

645

פס"ד הצהרתי מטלטלין

645

ערעור על החלטת רשם שלום

645

רשות ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל 408
ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל 408

ערעור חוק צ'קים תקנה 10 (הגבלת חשבון)

645 + פקדון

ביטול פסק בורר

645

אישור פסק בורר

פטור

אישור עיקול

פטור - יש לקשור לתיק קיים

שכירות/אישור הסכם פינוי בשכירות

236

פינוי מושכר שלא לפי חוק הגנת הדייר תא"ח (סדר דין מיוחד)

645

סכומי האגרה בבית משפט השלום נכון לשנת 2013

 

ריבית והצמדה בבית הדין לעבודה

 

תביעה בבית הדין לעבודה לתשלום שכר עבודה מורכבת מפרטים קטנים רבים – שעות נוספות, דמי הבראה, קופות גמל, קרן פנסיה, פדיון ימי חופשה ועוד. פיצויי הפיטורין או הלנת השכר המגיעים לעובד מורכבים מרכיבים קטנים רבים נוספים, אשר יחדיו מייצרים את התמונה הגדולה.

 

מסעדה נקנסת בגין העסקת עובדים זרים ומחמיצה את מועד הערעור. מה ניתן לעשות?

מסעדה המעסיקה עובדים זרים נקנסת. הודעת הקנס אינה מגיעה אל מענה, והיא מחמיצה את ההזדמנות לטעון כנגד האמור בה. האם תינתן למסעדה הזדמנות נוספת להשמיע את טענותיה? שאלה זו נדונה בעפא (ארצי) 52388-05-10 רומירון בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, פורסם בנבו (2011) .

 

שיקולים למתן הארכת מועד לערעור בגין קנס מנהלי

 

על חברה מוטל קנס מנהלי מכוח חוק העבירות המנהלית, בגין העסקת עובדים זרים שלא כדין. היא אחרה את המועד. מהם השיקולים להארכת המועד לתשלום הקנס? שאלות אלו נדונו בעפא (ארצי) 52388-05-10 רומירון בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, פורסם בנבו (2011).

 

פסק דין חלוט בהליך פלילי כראיה במשפט אזרחי

סעיף 42א לפקודת הראיות קובע כי הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע הוא בעל דין במשפט האזרחי. לא אחת יטען האדם שהורשע בהליך פלילי כי נגבתה ממנו הודאת שווא, או כי הסכים להסדר טיעון תחת לחץ, או מתוך אי אמונו ביכולתו הנפשית לשאת בהליך פלילי ממושך, ויבקש כי הממצאים מההליך הפלילי לא יחייבו אותו בהליך אזרחי. אימתי ייעתר בית המשפט לבקשתו? שאלה זו נדונה בתא (ת"א) 164043-09 מיכאל צירולניק נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (ניתן ביום: 1.6.10).

 

בתי הדין לעבודה במערכת המשפט

מאמר זה יסביר על סמכויות בתי המשפט ועל יעילותם של עורכי דין דיני עבודה

מערכת המשפט בישראל מורכבת מסוגים שונים של בתי משפט המבדילים בין תובענות המתנהלות בבתי משפט שלום, מחוזי ועליון, כגון סכסוכים כספיים שבין אדם לחברו, תביעות נזיקיות, חוזיות, פליליות ועוד כיו"ב, לבין תביעות שעניינן בדיני עבודה הכוללות סכסוכי עבודה על כל סוגיהם ותביעות מתחום הביטחון הסוציאלי, אשר מתנהלות בבתי הדין לעבודה להם יש סמכות ייחודית לדון בתביעות מסוגים אלו.

 

 

זכותו של תובע בנזיקין לפרטיות, כשניתן צו לגילוי מסמכים – חלק ג'

מאמר זה יעסוק בשאלהף עד היכן ניתן למתוח את החובה החלה על תובע לחשוף את צפונות ליבו לנתבע וכיצד בית המשפט מיישם את מבחן ההכבדה על התובע, אשר מכיל בתוכו את הזכות לפרטיות?

 

 

זכותו של תובע בנזיקין לפרטיות, כשניתן צו לגילוי מסמכים – חלק ב'

בית המשפט קבע ברע"א 8019/06  ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין ( ניתן ביום: 13.10.09 2009), כי בטרם ינתן צו לגילוי מסמכים, תבחן "מידת ההכבדה על צד לדיון" וכי במסגרתה תבחן גם מידת הפגיעה בפרטיותו. כיצד מאזנים בין זכות התובע לפרטיות לבין זכות הנתבע להתגונן כראוי?

 

 

זכותו של תובע בנזיקין לפרטיות, כשניתן צו לגילוי מסמכים – חלק א'

בהליך תביעה בנזיקין מתבקשים, כדבר שבשגרה, צווים לגילוי מסמכים, לרבות מסמכים רפואיים. מאמר זה יעסוק בשאלה האם תובע שטוען שנגרם לו נזק רפואי יכול לסרב למסור מסמך רפואי בעניינו, בנסיבות שבהן חשיפת המסמך תפגע פגיעה קשה בפרטיותו?

 

 

האם שליחת מסרונים מהווה האזנת סתר אסורה?

27.4.2011

 

מאמר זה יעסוק בשאלה האם שליחת מסרונים, שנשמרו ונאגרו בזיכרון מכשיר הטלפון הנייד, הנה בגדר האזנת סתר? מה לגבי צילום מסרונים כאלה והגשתם כראייה בבית משפט?

 

הערכת עדויות בתביעת נזקי גוף – כיצד?

29.4.2011

מאמר זה יעסוק בשאלה מהם הקריטריונים לקביעת ההבחנה בין עדויות בלתי אמינות לבין עדויות מהימנות ואמיתות במשפט?
 

בתביעה נגד קופת חולים בתאונת דרכים, הסמכות היא לביהמ"ש ולא לבית הדין לעבודה

9.3.2011


מאמר זה יעסוק בשאלה לאיזה בית משפט יש את הסמכות לדון בתביעות להוצאות רפואיות  לנפגעי תאונות דרכים. שאלה זו נדונה בבית המשפט המחוזי בת.א. 53903-08/10  פלוני נ' אלמוני.

 

בעקבות חוק חדש – הקץ לזיכויים בעת החזרת מוצר


13.2.2011

 

בשורה משמחת לכל הצרכנים שרכשו מוצר בחנות והחליטו להחזירו לאחר מכן. עד עתה הנוהג היה כי המשיב מוצר, יוכל לקבל זיכוי בלבד.

 

מהי הפרשנות הראויה של פסק דין שקבע ניכוי מלא של תגמולי מל"ל בנזקי גוף

2.1.11


לפנינו ערעור של שירותי בריאות כללית נגד מר וזאנה [ע"א 3922/08, שירותי בריאות כללית נ' אברהם וזאנה]. הערעור הוא על החלטה בה נקבע שקופת החולים גרמה לוזאנה נזקים מעבר לנכויות קודמות שהיו לו. בית המשפט פסק לוזאנה פיצויים וקבע שיש לנכות מהם את כל גימלאות המוסד לביטוח לאומי.

 

 

באיזה בימ"ש לתבוע במקרה של פציעה בחו"ל?

איזה בית משפט הוא המוסמך לדון בפגיעה של אישה מהארץ שנפגעה באתר סקי בצרפת, כאשר בהסכם ההתקשרות לנופש נרשם כי ישנה תניית שיפוט ייחודית לדון בתביעות לבית משפט בצרפת.

 

על מועד גילוי הנזק בתביעות נזיקין – גישת "קצה החוט"

25.5.2011

 

ככלל, תביעה נזיקית מתיישנת כעבור שבע שנים מיום קרות האירוע. לכלל זה מספר חריגים, המאריכים את תקופת ההתיישנות. כך לדוגמא סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], מאפשר לניזוק שגילה את הנזק באיחור להגיש תביעה כשבע שנים מיום גילוי הנזק, ולא יאוחר מעשר שנים לאחר קרות הנזק. הסעיף נועד "להושיט עזרה לתובע באותם מקרים בהם נגרם לו נזק סמוי שסימניו מופיעים רק במרוצת הזמן" (ע"א 74/60 נמר נ' שירותי נמל מאוחדים, פ"ד טו(1) 255).

 

האם ניתן להגיש תביעה עצמאית לקבלת מידע רפואי? חלק ב'

22.5.2011

בהפ (ת"א) 39958-01-10 גאולה קסנטיני נ' נאאל ותד (ניתן ביום: 23.03.10), נדונה בקשת מטופלת לקבלת החומר הרפואי בעניינה, שהוגשה במסגרת המרצת פתיחה, בלא שעמדה ברקע תביעה נזיקית, ובית המשפט דחה את הבקשה, בקובעו כי ניתן להגיש בקשה לקבלת חומר רפואי אך ורק במסגרת תביעה נזיקית. אולם, בעניין אחר ניתן צו למסירת חומר רפואי, הגם שלא עמדה באופק תביעה נזיקית (בש"א (תל אביב) 122827/00  פלוני נ' דוד רדרמן (ניתן ביום: 7.9.2000)).

 

 

האם ניתן להגיש תביעה עצמאית לקבלת מידע רפואי? - חלק א'

22.5.2011


מטופלת במרפאת שיניים הגישה לבית המשפט המרצת פתיחה בבקשה לקבלת מידע רפואי, וזאת בלא שהגישה תביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית. הגם שתקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת כי ניתן להגיש בקשה, בנפרד מתביעה, ובתנאי שתוגש תביעה עיקרית בתוך שבוע, המטופלת ביקשה ארכת זמן ארוכה יותר מכך, ולא התחייבה להגיש תביעה, בטענה כי ביקשה לבדוק את עילות התביעה כנגד רופא השיניים. האם יעתר בית המשפט לבקשתה? שאלה זו נדונה בהפ (ת"א) 39958-01-10 גאולה קסנטיני נ' נאאל ותד (ניתן ביום: 23.03.10).

 

 

ביטול פסק דין שניתן בהסכמה

האם ניתן לבטל פסק דין שניתן בהסכמה? שאלה זו נדונה בבשא (י-ם) 1448/06 עיזבון המנוח דניאל חכיאשוילי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (ניתן ביום: 3.12.06).

 

מה הסיכוי שבית המשפט יפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית?

בעת מעצרה, חשה אישה שלא בטוב, וביקשה מהשוטרים לפנותה באמבולנס לבית החולים. הם עשו זאת באיחור, לטענתה, והיא לקתה בעיוורון. האישה הגישה תביעה נגד המשטרה בגין אי הבאתה לבית החולים בזמן, מה שהוביל לנזקה. עם זאת, היא מבקשת מבית המשפט למנות מומחה רפואי, שכן אין לה אפשרות כלכלית לעשות כן. האם בנסיבות אלו קמה לבית המשפט חובה למנות מומחה רפואי, וזאת בכדי לסייע לתובעת לממש את זכות הגישה שלה לערכאות? שאלה זו נדונה בתא (ב"ש) 5237-06-10 נינט אבקסיס נ' מדינת ישראל משטרת ישראל (ניתן ביום: 3.4.11).
 

יקוב הצדק את הדין – על סמכותו הטבועה של בית המשפט

אדם המגיש תביעה נזיקית מבקש כי יעשה לו צדק. לא פעם, הכללים הנוקשים של בית המשפט מסכלים את עשיית הצדק, ואינם מובנים לתובע, שחפץ לקבל פיצוי מהנתבעים, ואינו מבין את הצורך בנוקשות ובפורמליות. בית המשפט מבין זאת גם, ועל כן קמה לו הסמכות הטבועה שבסעיף 75 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984.

 

 

תיקון כתב תביעה – אימתי? (חלק ב')

תביעה שעניינה השפעה בלתי הוגנת על צוואה, תוך בקשה לחלק מחדש את הרכוש לאחר היוודע התרמית, הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בשנת 2001. לקראת סיום שלב ההוכחות מבינה התובעת, בעקבות מה שנתגלה באותו שלב, כי התרמית מורכבת משחשבה. היא מבקשת לתקן את כתב תביעתה. האם יתיר לה בית המשפט לעשות כן? שאלה זו נדונה בתמש (נצ') 8360/01  ז.א.ר נ' א.ע.ו (ניתן ביום: 1.4.11).
 

בקשה לתיקון כתב תביעה – אימתי? (חלק א')

תובע מבקש לתקן את כתב תביעתו. מהו הדין?

 

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כדלקמן:

 

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין..."

 

זכות הגישה לערכאות מולידה מטבעה נטייה לצמצם את טענת ההתיישנות

בנק מגיש כנגד חברת ספנות תובענה שהולדתה בשטרי מטען. תובענה שכזו מתיישנת בתום 9 חודשים ממועד מסירת המשלוח ו/או מהמועד שבו המשלוח אמור היה להימסר, או לחילופין בחלוף 12 חודשים ממועד המשלוח, ככל שאמנת האג או כללי האג חלים על הצדדים מכוח אותם שטרי מטען. התביעה מוגשת במועד מאוחר יותר. האם יכולה חברת הספנות לבקש סילוק על הסף של התובענה מחמת התיישנות? שאלה זו נדונה בתא (ראשל"צ) 4382/09 אמקס בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (ניתן ביום: 6.3.11).
 

פרוצדורה או צדק מהותי? צדק עדיף

בבירור תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה, הודיע התובע "אלה עדי", ולמחרת היום, בהתחרש המשפט, ובטרם התחיל הנתבע בהבאת ראיותיו, ביקש להעיד עד נוסף, מהנדס מומחה. בית המשפט סירב לתת לו את הרשות המבוקשת. האם בית המשפט היה צריך לאפשר לתובע להעיד עד נוסף, חרף אמירתו "אלא עדי"? שאלה זו נדונה בע"א  189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"מ כ(3) 477 (1966).

 

 

במקרים נדירים ניתן להגיש ראיות לאחר סיום שלב ההוכחות

האם ניתן להגיש לבית המשפט ראיות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות? שאלה זו נדונה ברע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577 (2001). באותה פרשה המבקש תבע את המשיבות בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים. במסגרת ההליך המשפטי מונה מומחה רפואי בתחום אף אוזן גרון שהעיד בבית המשפט ואף נתן הבהרות. לאחר תום שלב ההוכחות, ובטרם ניתן פסק דין, נזקק המבקש לניתוח נוסף והוא ביקש להוסיף כראיה את המסמכים הרפואיים המעידים על השינוי במצבו הבריאותי.

 

הצגת ראיות שלא הוצגו בתצהיר גילוי מסמכים – חלק ב

האם רשאי בית המשפט לאפשר לבעל דין אשר לא ציין מסמכים מסויימים בתצהיר גילוי המסמכים שלו להגיש מסמכים אלו? שאלה זו נדונה ב רעא (ת"א) 26917-09-10 אב-גד מערכות בע"מ נ' ELECTRONIC RCO (ניתן: 6.3.11). בחלק א' של המאמר ציינו כי בית המשפט יאפשר זאת במקרים שבהם אי ציון קיומם של המסמכים בתצהיר הגילוי לא נעשה בכוונת זדון. אולם לא די בכך, כפי שבית המשפט מציין:
 

הצגת ראיות שלא הוצגו בתצהיר גילוי מסמכים – חלק א

מושכלות יסוד הן שיש להקפיד על קיומם של הליכים מקדמיים כסדרם, ולפיכך, בית המשפט מוסמך להטיל סנקציה חמורה על צד שלא מגלה מסמכים בתצהירגילוי המסמכים, בכך שלא יתאפשר בידו להציג את המסמכים כראיה מטעמו בהליך, כפי שנקבע בתקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי.

 

 

התיישנות הזכויות, "שינה" על הזכויות ומה שביניהן

 

חוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 קובע כי תקופת ההתיישנות בכל תובענה "שאינה במקרקעין" הינה 7 שנים, אולם ממתי מתחילה להימנות תקופת ההתיישנות?

 

 

סילוק תביעה עקב התיישנות ייעשה בזהירות רבה

 

מוחמד גנאים, בנם של המערערים, הגיע ביום 19.10.1999 לחדר המיון בבית החולים רמב"ם, כשהוא סובל מכאבים ונפיחות בזרועו. בחדר המיון נערך לו צילום רנטגן, ורופא אבחן, באופן שגוי, שבר בראש עצם הזרוע. מוחמד אושפז להשגחה במחלקת כירורגיה-ילדים. בביקורת שנערכה לאחר כיומיים, התברר כי מוחמד עודנו סובל מכאבים ומחום, ומצבו הידרדר. בבדיקות שערכו גילו זיהום חיידקי חריף ומוגלה בכתפו של מוחמד. רק בשלב זה החל טיפול אינטנסיבי שנמשך כשבועיים, אולם ללא הועיל. מוחמד נפטר, והוא בן ארבע שנים במותו.

 

דו"ח של ועדת חקירה יהא קביל כראיה בבית המשפט

כללי הראיות בבית המשפט הינם נוקשים. כך לדוגמא לא ניתן להביא עדות שמיעה כראיה למעט חריגים מסוימים. אולם, ישנם מקרים של רשלנות רפואית שהינם כה חמורים, עד שמשרד הבריאות יוזם הקמתה של ועדת חקירה, וזאת לצורך הסקת מסקנות. לעיתים נפגעי הרשלנות הרפואית מתקשים לאתר רופא שיסכים להעיד ולהכין חוות דעת בעניינם (בשל חוסר הנכונות של רופאים להעיד אחד כנגד השני), ואז כל שנותר להם הוא לבקש את חשיפת מסקנות ועדת החקירה.

 

גם אם המסמך המקורי אבד, מותר להביא העתק כראיה במשפט

 

לשם הוכחת תוכנו של מסמך, יש להציג בפני בית המשפט את המסמך המקורי, שהינו 'הראיה הטובה ביותר' להוכחת האמור בו (ע"א 118/63 ראש העיר הרצליה נ' פישמן, פ"ד יז(4) 2805 (1963)).

 

התיישנות בדיני הנזיקין לפי חוק ההתיישנות ולפי פקודת הנזיקין


סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 קובע את הכלל לפיו מתחילה תקופת ההתיישנות ביום בו נולדה עילת התובענה. חריג לכלל זה מצוי בסעיף 8 לחוק, הקובע כי "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

 

למי הסמכות העניינית בתביעות נזיקיות בגין אי אכיפת חוק העישון?


בפסק הדין ת"א 62753/07, בעניין גיא אופיר נ' עיריית תל אביב, שניתן ביום 19.2.08 ע"י כבוד השופט קליין, נקבע כי הסמכות העניינית היא לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים וכי בית המשפט לעניינים מנהליים, הוא בית המשפט המוסמך לדון ולברר את "שיקולי המערכת" בכל הנוגע להתנהלות העירייה בנוגע למעשנים במסעדות ובבתי הבילוי בגבולותיה המוניציפאליים בכלל, ואכיפת החוק בבניין העירייה ומשרדיה בפרט.

 

 

האם ניתן להסתמך בהליך אזרחי על הרשעה פלילית שמחק נשיא המדינה?


התשובה לשאלה זו הינה חיובית.
 

התיישנות בדיני נזיקין – לא הכל אבוד

 

סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 קובע תקופת התישנות בת 7 שנים לתביעות אזרחיות.

סעיף 6 לחוק קובע כי ההתיישנות תחל ביום שבו נולדה עילת התובענה, אולם סעיף 8 לחוק קובע כי מקום בו "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

 

 

ביהמ"ש: הליכים מקדמיים לא נועדו לקיים 'חקירה נגדית'


שאלונים מקדמיים הם חלק מכל הליך משפטי. לפי תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 השאלונים נועדו "לפשט ולקצר את ההליך ולקדם דיון יעיל בתובענה". מה מותר ומה אסור בשאלונים? האם ישנם כללים מיוחדים לעניין בית המשפט לענייני משפחה? האם גבר אשר מתדיין עם גרושתו בעניין מזונות ילדים רשאי להציג לה שאלות רבות ומכבידות? שאלה זו הועלתה בתמ"ש (ת"א) 21743-06-10 פלוני נ' אלמונית (ניתן ביום 19.10.10).

 

ביהמ"ש: שאלון בבית משפט לענייני משפחה אינו "מסע דייג"

 

בבית המשפט לענייני משפחה מתנהל בין בני משפחה סכסוך כספי, אשר במסגרתו מוגש כתב הגנה ונטענת טענת קיזוז. האם מותר לטוען טענת קיזוז לבקש בהליכי גילוי מוקדם מידע אשר יבסס בראיות את טענת הקיזוז שלו? שאלה זו הועלתה בתמש (ת"א) 61220-09 פלונים נ' אלמוני (ניתן: 20.10.10).

 

מתי תוצאות בדיקת הפוליגרף מחייבות בבית הדין האזורי לעבודה?

 

על מנת שממצאי בדיקת הפוליגרף ישמשו כראיה בהליך אזרחי, יש צורך בהסכמה מפורשת של הצדדים הן לעריכת הבדיקות והן להגשת תוצאותיהן כראיה.

כבוד השופט אילן איטח מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, חזר על הלכה זו בפסק הדין עב' 6579/06 אהוד שלומי נ' בודה בר תל אביב בע"מ .

 

 

הפרת חוזה- פרשנות חוזה


בחיי היומיום אנו יוצרים התקשרויות בתחומים רבים באמצעות חוזה התקשרות-  בין אם מדובר בחוזה עבודה בין מעביד לעובד, בין אם מדובר בחוזה התקשרות בין עורך דין ללקוח, בין אם מדובר בחוזה בין חברת ביטוח לבין מבוטח ועוד כיו"ב.

 

מסמכים רפואיים שניתן לצרף לכתבי טענות

 

בית המשפט המחוזי בירושלים בחן, האם יצאו התובעים בגין רשלנות רפואית, ידי חובתם, בכך שצירפו לכתב התביעה חוות דעת של רופא שאינו מומחה בתחום, לעניין נכויותיה של התובעת.

 

חובת נוכחות נציגי ציבור בדיונים בבית הדין לעבודה


בפס"ד של ביה"ד הארצי לעבודה, התקבל ערעור המערערות (ארגון המורים והסתדרות המורים (להלן: "המערערות") כנגד מדינת ישראל (להלן: "המשיבה") בתיק עס"ק 28/10.

 

מאימתי מונים תקופת התיישנות?


בפס"ד ת"א 2106/09 פגסוס טרייד סנטר בע"מ נ' עיריית ת"א אשר נדונה בבית המשפט המחוזי בת"א עלתה שאלת ההתיישנות בהקשר הבא: לביהמ"ש הוגשה תביעה בשנת 2009 בעניין תרמית במקרקעין.

 

מאימתי סופרים התיישנות מיום קרות הנזק או מיום היווצרות הסיכון?

 

שאלה זו עלתה בערעור בבית המשפט העליון בפס"ד ע"א 7550/08 מכללת איסט לונדון נ' גיל סתון ואח'. במקרה זה דן ביהמ"ש בעניין בו מכללת איסט לונדון עשתה הסכם עם חברה ישראלית אשר תשמש כנציגתה של המכללה בארץ (להלן: "המערערת"). ההסכם נחתם בשנת 1998 והכיל תניה ולפיה כל צד יוכל בהודעה חד צדדית של 6 חודשים מראש להביא לסיומו של ההסכם.

 

גילוי מסמכים - הליכים מקדמיים בהליך משפטי אזרחי


במהלך הליך אזרחי ניתן לנהל הליכים מקדמיים ועל ידי כך לקבל מידע ולהשיג ראיות שיש בכוחן לנצח במשפט.

 

 

בוררות בדיני עבודה

 

מבוא


עובדים אשר בינם לבין מקום עבודתם התגלע סכסוך והם מאוגדים בהסכם קיבוצי, עלולים למצוא את דרכם חסומה לבית הדין לעבודה על מנת לתבוע את זכויותיהם. הסיבה לכך היא שבהסכם הקיבוצי קיים סעיף אשר מתווה את הדרך לפתרון הסכסוך בכך שהצדדים צריכים למצות תחילה את הופעתם בפני ועדה פריטטית, ואם הדבר לא בא על פתרונו בועדה זו, מחויבים הם לפתור את סכסוכים בפני בורר.  וכידוע, אין ערעור על פסק בורר וביטול פסק כזה הוא משימה בלתי אפשרית. המסקנה היא שכמעט תמיד יהיה עדיף לעובד לפתור את הסכסוך במסגרת בית הדין לעבודה, שם כל האפשרויות פתוחות בפניו. נשאלת השאלה כיצד ניתן להימנע מהליכה בכל מקרה של סכסוך לבוררות. התשובה לכך מובאת במאמר זה בהרחבה ומומלץ לקראו היטב.

 

 

המשמעות הראייתית של אי חקירה בשאלות שבמחלוקת


  1. בדיון משפטי יש מספר סוגי חקירות: חקירה ראשית, חקירה נגדית וחקירה חוזרת. לגבי חקירה ראשית, על פי רוב תצהיר המוגש על ידי מי מהצדדים מחליף חקירה זו.
  2. ההלכה המשפטית הנה כי יש לחקור בכל שאלה של אי הסכמה על מנת לבחון את העובדות ולאפשר לבית המשפט להתרשם מן הצורה בה העד מגן על גרסתו, ויש בכך ליתן משקל לטובת גרסת העד אשר בנקודות המרכזיות בתביעה לא ניתנה לו הזדמנות להגן על גרסתו.
  3. עורך הדין צריך לשים לב ולזכור מהן השאלות השנויות במחלוקת בתיק, שאחרת ייתכן ובית המשפט יזקוף זאת לרעתו.
  4. ראה בעניין זה את דבריו של המלומד י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1699, תשס"ד – 2003:

"החובה לחקור בכל "נקודה – של – אי – הסכמה". היריב חייב במסגרת החקירה שכנגד לחקור את העד במישרין ובמפורש בקשר לכל נושא שיש לגביו מחלוקת: ראשית על מנת לחדד את השנוי במחלוקת ולהעמיד את העד על כך שאין נותנים אמון בדבריו באותה נקודה: שנית – על מנת לאפשר לעד לבחון עמדתו מחד, לחזקה או לסטות ממנה: ושלישית- והוא העיקר – על מנת לאפשר לבית הדין להתרשם מן הצורה שבה העד "מגן" על גרסתו. אשר על כן, כאשר לא מציגים לעד שאלות בחקירה שכנגד בקשר לנושא מסוים, ההנחה היא – בהיעדר הסבר סביר אחר – כי אין חולקים על דברי העד באותו נושא: ואפילו  מוסברת אי ההתייחסות – יש לה משקל לטובת גרסת העד, באשר באותה נקודה לא הייתה לעד הזדמנות ל"הגן" על עמדתו."(ההדגשות שלי ד.ס).

 

דוד סער, עו"ד

 

סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה


עילות שביחסי עובד מעביד שמעלה אחד הצדדים, מקומן להישמע בבית הדין לעבודה, שלו הסמכות הייחודית לדון בטענות מעין אלו.

 

פטור מהפקדת עירבון במסגרת ערעור


בבש"א 1528/06 יוסף וחנה ורנר נגד כונס הנכסים הרשמי, שניתן בבית משפט העליון, דן בית המשפט, במסגרת ערעור עיקרי שהוגש על ידי בני זוג, אשר נדחתה בקשתם להכריז עליהם כפושטי רגל, בערעור על החלטת בית משפט המחוזי, לקבל באופן חלקי בלבד את הבקשה לפטור אותם מעירבון בגין הגשת הערעור העיקרי ולחייבם להפקיד סכום עירבון בסך של 3,000 ₪.

 

התערבות בג"צ בפסיקות בית הדין הארצי לעבודה- אימתי?

בפסק הדין בעניין סלמאן עבדאללה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' נדונה השאלה, אימתי בית משפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, יתערב בפסיקותיו של בית הדין הארצי לעבודה.

 

בקשה למתן צו עיקול מבית המשפט


עיקול הינו סעד זמני אשר נמצא בסמכותו של בית המשפט.

בדרך כלל מטרת הצו הינה לשמר את המצב הקיים בעת הגשת התביעה עד למתן פסק דין ומימושו, אם התובע אכן יזכה בתביעה.

 

השתק עילה- מניעת הגשת תביעה נוספת באותה עילה


מדובר בטענה משפטית אשר קבלתה על ידי בית המשפט מביאה לדחיית התביעה על הסף.

 

ביטול פסק דין מחמת מרמה ועילות נוספות


סופיות הדיון הינו כלל משפטי הידוע לכולי עלמא. לאחר מתן פסק דין ומשעובר המועד להגשת ערעור הופכת החלטת בית המשפט לסופית.

 

חישוב אגרת בימ"ש בתביעת נזק גוף שנתבע בה גם פיצוי עונשי


לא ניתן לקיים הליך משפטי ללא שהתובע ישלם אגרת בית משפט עם הגשת תביעתו לבית המשפט.  סכומי האגרות משתנים בהתאם לסוגי התביעות ולערכאות בהן יידונו.  כלומר: הליך שיידון בבימ"ש שלום תהיה אגרתו שונה מהליך בבימ"ש מחוזי או עליון וכן בין הערכאות.  כמו כן, בתביעה בגין נזק גוף תשולם אגרה שונה מתביעה כספית גרידא, או אגרה בגין תביעת סעד הצהרתי תהיה שונה מאגרה בגין פתיחת תיק הוצאה לפועל וכן הלאה. למעשה, סכומי האגרות בעניינים השונים ובערכאות השונות מעוגנות בתקנות בתי המשפט (אגרות) – 2007.  כך יוצא שהאגרה נקבעת עפ"י הסעד המבוקש והערכאה בו התביעה מוגשת, כאמור.  נשאלת השאלה מה קורה כאשר בתביעה אחת נתבעים מס' סעדים לדוגמא: בתביעת נזק גוף הוסיף התובע דרישה לפצותו בפיצוי עונשי בשל התנהלותה הלא נאותה של הנתבעת.

 

בקשה להחלפת מומחה מטעם בית משפט


בבש"א (ת.א) 21978/08 הראל חברה לביטוח נגד ליאור חיים אריכא, שניתן בתאריך 08/12/08 בבית משפט המחוזי, הוגשה בקשה על ידי חברת הביטוח, להחלפת המומחה שמונה מטעם בית משפט, בטענה, כי הנו נותן מזה שנים רבות חוות דעת, אך ורק לתובעים וכן כי הוא מומחה מטעם תובעים שונים המנהלים וניהלו תביעות נגד חברת הביטוח בתיקים רבים וכן כי הוא נחקר ו/או אמור להיחקר על ידי בא כוחה של חברת הביטוח, לא אחת, בחקירות שהובילו לעימותים שונים.

 

ערעור על פסק דין שניתן בדרך של פשרה


בע"א 2518/08 ציון התשואל ואח' נ' בנימין קוקיה דן בית המשפט המחוזי באפשרות ערעור על פסק דין אשר ניתן ע"י בית משפט השלום בדרך של פשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט. במקרה זה המשיב הינו הבעלים של דירה בה מתגוררים המערערים, שהינם קרובי משפחה של דייר מוגן בנכס, אשר נפטר. המשיב הגיש תביעה לפינוי המערערים מן המושכר ובית משפט השלום נתן פסק דין בדרך של פשרה, לפיו המערערים ימסרו את החזקה בדירה לידי המשיב ובתמורה ישלם להם המשיב פיצויים. לטענת המערערים בית המשפט לחץ עליהם ושכנעם להסכים לפשרה ועל כן יש לתקן את פסק הדין או לחילופין להעניק סעדים אחרים.  המשיב טען כי מדובר בפסק דין בדרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, ולפיכך התערבות של בית המשפט שלערעור בשיקול דעת הערכאה המבררת הוא מצומצם ביותר.

 

הבאת ראיות חדשות בהליך ערעור


המקרה נדון בפס"ד של העליון ע"א 443/09 על פס"ד של המחוזי בחיפה ת.א 272/07 והמקרה שהיה כך היה: דובר על תביעת של אדם אשר נפגע בתאונת דרכים. אותו אדם פנה למוסד לביטוח לאומי ובמקביל תבע את חברת הביטוח. בפס"ד של ביהמ"ש המחוזי התבססו בתחשיב הנזק על קביעת אחוזי הנכות הזמנית של המוסד לביטוח לאומי.

 

המבחן והתנאים להגשת תביעה בבית משפט לעומת בבית הדין לעבודה

1. סעיף 51 לחוק בתי המשפט {נוסח משולב} – התשמ"ד 1984, קובע כי תביעות שווי בהן נכלל גם תביעות בנזקי גוף הנן בסמכות בית המשפט השלום ) עד 2.5 מליון ש"ח):

"תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין".
 

הגשת תיק מוצגים במסגרת ערעור

בע"א 3590/08 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ נגד יצחק פת, שניתן בתאריך 07/04/10 בבית משפט העליון, דן בית המשפט, במסגרת ערעור שהוגש על ידי חברת הביטוח בתביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו למבוטח בעקבות תאונת דרכים, בבקשה של חברת הביטוח להוצאת מסמכים מתוך תיק מוצגים שהגיש המבוטח.

 

דחיית תביעות מבוטחים בשל איחור בהגשת התביעה

 

לפי סעיף 22 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א – 1981, על המבוטח להודיע לחברת הביטוח על קרות מקרה הביטוח, מיד לאחר שזה נודע לו. לא אחת, דוחות חברות ביטוח או מפחיתות את החבות, במקרים של תביעות מבוטחים שהוגשו באיחור, בטענה כי חובה הייתה על המבוטח לפנות לחברת הביטוח מיד כשנודע לו על קרות מקרה הביטוח, דבר אשר לא נעשה על ידו והדבר הכשיל את בירור החבות על ידן.

 

חשיבות צירוף מסמכים בהגשת תביעה או כתב הגנה

תקנה 114א לתקנות סדר הדין קובעת כי מסמך שלא גולה בגילוי המסמכים לא ישמש כראיה מטעם אותו צד. השאלה האם הסעיף חל על אי עמידה בסעיף 75 הקובע כי יש לצרף לכתב טענות כל מסמך עליו מסתמכים – מהי הנפקות של אי צרוף המסמך וצרופו בהמשך ההליך? כמו כן, האם אי צירוף מסמכים מהווה עילה למחיקה על הסף?

 

האם ניתן לבקש מבית המשפט אורכה להגשת כתב הגנה עד להחלטה בבקשה למחיקה על הסף?

במקרים רבים מגיש הנתבע בקשה לסילוק התביעה על הסף ובקשה לדחיית מועד הגשת כתב ההגנה עד למתן החלטה בבקשה. בדרך זו מצליח הנתבע לעכב את ההליך זמן רב, הואיל ולעיתים הבקשות והתגובות להן ארוכות ומורכבות מאוד, ולפיכך לבית המשפט לוקח זמן רב ליתן החלטה ואין התקדמות בתיק.

 

כיצד יש לערוך כתב תביעה?

תקנות סדר הדין והפסיקה של בית המשפט העליון קובעים מספר הלכות חשובות ביותר בכל הנוגע לניסוח כתב טענות- כתב תביעה וכתב הגנה.

תקנה 71 קובעת כי יש לפרט בתביעה רק עובדות מהותיות, ולכן עדיף לא להיכנס לכל פרטי התיק בתביעה, וזאת על מנת לשמור על מרחב תמרון בניהול התיק. לקוחות רבים לא מספרים לעו"ד את כל העובדות, או לעיתים מספרים עובדות מוגזמות או שאינן מדויקות, ואז נוצר מצב בו העובדות שפורטו בכתב התביעה אינן מבוססות דיים. מאידך גיסא, אם כתב הטענות ישמור על עמימות, ניתן יהיה לחשוף את הגרסה המלאה מאוחר יותר, בשלב התצהירים.

 

איסוף ראיות לצורך הוכחת תביעה

אנשים רבים גורסים כי על מנת לנצח בתביעה כל שנדרש הינו להיות צודק.

למצער, מערכת המשפט אינה עובדת לפי כללי הצדק שהרי כל צד טוען כי הצדק עימו. בית המשפט מכריע משפטים על סמך ראיות.

 

חישוב ריבית והצמדה בכתב התביעה

סוגיה חשובה ביותר בניהול הליך הינה בחינת השאלה, האם על התובע לדרוש בכתב התביעה ריבית והצמדה מיום זכאות / היווצרות העילה ועד ליום הגשת התביעה, אם לאו? ובמידה והתובע אינו דורש זאת בכתב תביעתו, האם יכול הוא לדרוש זאת בהמשך ההליך, או שמדובר בסעד כללי שאין צורך לבקשו בכתב טענות? לסוגיה זו ישנה השלכה גם לסכום האגרה שעל התובע לשלם בהתאם לגובה התביעה.

 

"טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור

בית הדין הארצי לעבודה בבש"א 000503/09 שלמה וינר נגד אורן ותומר טרכטמן, דן בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור ובתנאים לכך. במקרה הנדון, הגיש המבקש תביעה כנגד מעבידיו, אשר נדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה. המבקש, אשר לא הגיש ערעור במועד, הגיש מספר ימים לאחר מכן בקשה להארכת מועד להגשת ערעור וטען כי האיחור בהגשת הערעור, נבע ממצבו הרפואי הקשה באותה עת. בית הדין הארצי, התייחס לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), לפיהם, המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, עומד על 30 ימים וסמכות בית הדין להארכת מועד, מתאפשרת אך ורק "מטעמים מיוחדים שירשמו".

 

באילו תנאים ניתן לקבל קלטת כראיה במשפט? הקלטות במשפט

טקטיקה מקובלת במשפט היא להקליט אנשים שונים, במטרה שהדבר יהווה כראיה וסיוע לצד במשפט לצורך הוכחת טענותיו.

 

מהו העיתוי הנכון להתפשר בתביעות נזקי גוף וביטוח?

השאלות מתי כדאי להתפשר? מהו הסכום הנכון שכדאי להתפשר עליו? האם סכום הפשרה המוצע על ידי חברת ביטוח או כל גורם אחר הוא סביר? האם אני יכול לסמוך על עורך הדין שהוא מייעץ לי נכון ולא מאינטרס שלו? ועוד ועוד שאלות בענייני פשרות בתביעות.

 
לראש העמוד ↑