משרד עורך דין

מוצרים פגומים

להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה
משרד עורכי דין - פרטי התקשרות

חוק אחריות יצרנים למוצרים פגומים מדבר על נזקי גוף בלבד ויכול לתבוע בגינם כל מי שניזוק מהמוצר. תחולת החוק חלה רק על מוצרים שיוצרו אחרי כניסת החוק לתוקף (1980).

האם החוק מטיל אחריות מוחלטת?

  1. קיימת דרישה לפגם במוצר. הפגם מתייחס לתכונות המוצר ולא להתנהגות היצרן. כלומר - קביעת האחריות תלויה בתכונותיו הלא טובות של המוצר ולא תלויה בהתנהגות היצרן.
  2. האחריות למוצרים פגומים היא אחריות מוחלטת חמורה, כך שאין צורך להוכיח אשם.
  3. בחוק אחריות יצרנים אין ייחוד עילה ולכן ניתן לתבוע גם מכוח פקודת הנזיקין. חרף יעילותו של חוק זה, בארץ כמעט ולא נעשה שימוש בתביעות בשל חוק זה, המאזן בין הגנה על יצרנים להגנה על צרכנים.
  4. בארה"ב, לאור האחריות החמורה שהוטלה התעורר תהליך של עלייה משמעותית בפרמיות הביטוח, דבר שבאופן עקיף פגע בצרכנים. ולכן צומצמה החמרת האחריות.
  5. בחוק קיימות מספר הגנות , רחבות יש לציין,ליצרן:  הגנות  שבודקות גם את התנהגות המזיק  מחד ואם הניזוק מצוי בעמדה טובה יותר כדי לשקול שיקולי עלות תועלת.

עד לחקיקת חוק זה בשנת 1980, עמדו בפני התובעים שתי אפשרויות תביעה:

  1. תביעה בשל עילה חוזית, בהנחה כי ישנו סוג כלשהו של חוזה בין היצרן לצרכן.
  2. תביעה בשל עילה נזיקית- רשלנות. היה צורך להוכיח את אשמו של היצרן והיה צורך להוכיח מספר תנאים למוצר פגום.

התנאים הנדרשים להוכחת אשמתו של היצרן במקרה של עילה נזיקית – רשלנות:

  • אדם ניזוק עקב מוצר פגום שייצר הנתבע.
  • המוצר היה פגום שעה שיצא מרשות הנתבע
  • הפגם נגרם עקב התרשלות הנתבע: זהו התנאי הקשה יותר להוכחה. והפתרון היה העברת ניטל ההוכחה אל כתפי היצרן, שיוכיח כי לא התרשל, וצריך להוכיח רק את שני היסודות הראשונים.

אם ישנה כניסה לגדר החוק- אחריות חמורה. ולכן ישנה חשיבות לשאלת ההגדרות:

  • נפגע: כל מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם שייצר הנפגע. ואין משמעות אם היה צרכן או משתמש בלבד.
  • יצרן:
  1. אדם העוסק למטרות מסחריות ביצור מוצרים או בהרכבתם. ייצור חד פעמי לשימוש ביתי לא ייחשב ייצור.
  2. כל מי שמציג עצמו כיצרן. יתכנו מקרים בהם היצרן הוא אנונימי המזיק היא החברה המשווקת את המוצר. וזאת משום הרצון לתת כתובת לכל נפגע גם במקרה בו היצרן הוא אנונימי.
  3. יבואן שייבא למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחו"ל. שוב, על מנת להקל על הניזוקים ולתת להם כתובת בארץ.
  4. ספק של מוצר שלא ניתן לזהות את היצרן או את היבואן שלו. אם הספק יוכיח ממי קנה את המוצרים הוא לא יהיה אחראי , אך אם לא יוכל להוכיח את המקור תוטל עליו אחריות חמורה.
  • מוצר: לרבות רכיב ואריזה של מוצר. מוצר מחובר למקרקעין ובניין. (הטלת אחריות חמורה גם על קבלנים). ואולם, חוק זה פוטר את החקלאים ( מוצרי החקלאות, כגון ירקות ופירות).
  • פגם: בדגם המוצר / באזהרות או בהוראות שימוש / פגם בייצור / פגם בפיתוח
  1. פגם בדגם המוצר: היינו, הפגם הוא לא ביחידת מוצר ספציפית אלא הוא פגם באב טיפוס של המוצר, הנובע מתכנון המוצר. לקביעה של פגם בקטגוריה זו ישנה השלכה כלכלית חמורה. לא ברור האם לביהמ"ש ישנם כלים לקבוע האם ישנו פגם בדגם המוצר. קביעה זו מעוררת שאלות רבות. למשל, האם צריך לנהוג בגישה פטרנליסטית של קביעה אילו מוצרים צריך לשווק ואילו לא.  בארה"ב המבחן לסוג פגם זה הוא מבחן הסיכון / תועלת. דהיינו,  מה הסיכון שיוצר המוצר לעומת התועלת שבו.
  2. פגם באזהרות או בהוראות השימוש: המוצר תקין אך על מנת לוודא שימוש תקין יש לצרף למוצר הוראות שימוש נאותות ואזהרות נאותות כנדרש. היינו, אם המוצר ישווק ללא הוראות שימוש יראה הדבר כאילו היה זה מוצר פגום. במקרה תביעת ה- DDS נטען כי היצרן ידע על הפגם שהמוצר יכול היה לגרום אך הוא לא פירט את האזהרה בהוראות השימוש. כנ"ל האזהרה המפורטת על קופסאות הסיגריות. לגבי פגם באזהרה- יש לבחון עד כמה היצרן צריך להזהיר. על פניו, נראה כי האזהרה צריכה לצפות מצב של שימוש סביר ברור מאליו. לעומת זאת, יש להיזהר ממצב של אזהרה עודפת. יש לבחון מה משקל תועלת המוצר אל מול הסיכון שבשימוש בו.
  3. פגם בייצור: פגם ביחידה אחת ספציפית בתהליך הייצור. אין השלכות בקביעה כזו מעבר לפיצוי בין היצרן ללקוח הספציפי.
  4. פגם בפיתוח: המוצר יוצר בצורה הטובה ביותר שהייתה ידועה באותה התקופה. ורק בדיעבד, מסתבר כי ניתן היה לייצר את המוצר בצורה טובה יותר. החוק מעניק הגנה לפגם זה ולכן לא ניתן להטיל אחריות בגינו.

הפיצוי

סעיף 2(א) לחוק זה קובע כי  " יצרן חייב לפצות.. ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם.." האחריות החמורה תהיה רק על נזק גוף ולא לגבי נזק רכוש. ולכן כדאי לפצל את התביעה.
סעיף 2(ב) לחוק קובע כי אם נגרם הנזק ע"י רכיב פגום, יהיו אחראים הן היצרן והן יצרן הרכיב. בעידן המודרני יתכנו מצבים כי רכיבים מסוימים המרכיבים מוצר אחד ייוצרו בידי יצרנים שונים.
סעיף 3(ב) לחוק- קובע חזקה שבנסיבות מסוימות, כאשר ההגיון הישר מצביע על כך, ניתן להסיק על קיום פגם במוצר. יש לציין כי זוהי חזקה שנבחנת לפי שק"ד של בהמ"ש.

לאחר שהתובע הוכיח שהיה פגם ומוצר לפי הגדרות החוק היצרן יכול לטעון להגנות אלו בלבד ולא ניתן להשתמש בהגנות פקודת הנזיקין:

  • אם יוכיח שהמוצר עבר בדיקות איכות סבירות לפני שיצא מן המפעל, אז תקום חזקה שהפגם במוצר התרחש בעת שלא הייתה ליצרן שליטה עליו.  בהמ"ש קבע שלמען הגנה זו צריך להוכיח שכל מוצר ומוצר יבדק. לדעתנו, זה מרוקן את ההגנה הזו מתוכן.
  • הגנת פגם פיתוח.
  • המוצר יצא משליטת היצרן שלא מרצונו למרות שהוא נקט אמצעים סבירים למניעת מקרה זה.
  • הנפגע ידע על הפגם במוצר והסיכון הכרוך בו ולכן הסתכן מרצון.
  • סעיף 4(ב) לחוק- אשם תורם- אם הנפגע נהג בהתרשלות חמורה, תעמוד לנתבע הגנה של אשם תורם ורשאי ביהמ"ש להפחית את סכום הפיצויים בהתחשב במידת התרשלותו.

סעיף 5: פיצויים

ראש נזק שאינו ממון- אובדן השתכרות / כושר השתכרות- ישנן תקרות, הגבלה של סכום הפיצויים. כל תביעה שרוצה אדם לתבוע בגין נזק ממוצר פגום ושלא נכללת במסגרת החוק, הוא יכול להגיש תביעה משלימה ברשלנות.

סעיף 6: התיישנות

החוק קבע תקופה מיוחדת של התיישנות. כידוע, ההתיישנות בנזיקין אורכת 7 שנים, לעומת זאת  בחוק זה תקופת ההתיישנות מוגבלת לשלוש שנים בלבד. וישנה התחשבות בהתיישנות המוצר. זאת ועוד, לא תוגש תובענה אלא תוך 10 שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן.

סעיף 7: התנייה

אחריות היצרן היא קוגנטית, ולכן לא יוכל לקבוע תניית פטור מאחריות בגין נזק גוף שיגרם.

סעיף 8: תחולת פקודת הנזיקין

החוק אינו גורע מזכויות הנפגע או היצרן לפי פקודת הנזיקין.

סעיף 10: שמירת דינים - ניתן לתבוע לחלופין לפי כל עוולה נוספת

אם נגרם לניזוק נזק חמור מאוד והפיצוי שמגיע לו הוא גבוה יותר מסכום התקרה ולא ניתן לייחס לו אשם תורם ויש לו סיכוי טוב להוכיח את אשמו של היצרן הוא יכול לתבוע את היצרן ברשלנות לפי פקודת הנזיקין.

מאמרים נוספים בנושא:

פיצויים בשל מכירת ארון מטבח המדיף חומרים מסרטנים

בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון דן בתביעה אשר לפיה, ארון המטבח אותו רכשו התובעים מהנתבעים, הדיף חומרים מסרטנים

 

 

תביעה להשבת כספים בגין הספקת אריחים פגומים

בית משפט השלום בכפר סבא דן בתביעת בני זוג להשבת כספי רכישת אריחים שלטענתם לא תאמו את הזמנתם המקורית.

 

 

תביעה בגין רהיטים פגומים

בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה דן בתביעה בשל אספקת מוצרים רהיטים פגומים שאינם תאמו את הזמנת התובע.

 

 

תביעת שיפוי מכח חוק האחריות למוצרים פגומים

האם היצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר?

 

כשאדם נפגע מחפץ מסוכן, על היצרן להוכיח שלא התרשל

צפו במקרה: אדם שנהרג כתוצאה מפגם בדלת המעלית.

 

נפגעת ממוצר פגום? אם תוכל להוכיח כיצד היצרן התרשל, תוכל לקבל פיצוי מוגבר

צפו במקרה: בע"א  532/89 קיבוץ ניר דוד נ' מרים שוקרון, פ"מ מו(2) 221 (1992).

 
לראש העמוד ↑