משרד עורך דין

ביטוח פנסיוני וקרן השתלמות

להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה
משרד עורכי דין - פרטי התקשרות


ביום 1.1.2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אשר מחייב את כלל המעסיקים במשק לבטח את עובדיהם בביטוח פנסיוני מקיף. לעובד תינתן הזכות לבחור בין פנסיה מקיפה לבין קופת גמל לקצבה, אשר תכלול כיסויים למקרה מוות ונכות. העובד יהיה זכאי לביטוח פנסיוני מיד בתום 6 חודשים מתחילת עבודתו. במידה ועובד יתקבל לעבודה כשהוא מבוטח כבר בביטוח פנסיוני כלשהו, הוא יהיה זכאי לביצוע ההפרשות על ידי המעסיק החל מהיום הראשון לעבודתו, כאשר ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשים או בתום שנת המס- המועד המוקדם מביניהם, באופן רטרואקטיבי ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק, ולא תחול לגביו תקופת המתנה. שיעורי ההפרשות לביטוח הפנסיוני של העובד ושל המעסיק יעלו בהדרגה משנה לשנה, כאשר ביום 1.1.2008 שיעור ההפרשות היה כדלקמן: 0.833% הפרשות המעביד משכר העובד + 0.834% הפרשות המעביד לפיצויים + 0.833% הפרשות העובד משכרו, ובסה"כ 2.5%. לאחרונה תוקן ההסכם הקיבוצי לביטוח פנסיוני באופן שבו בשנת 2014 יוגדלו ההפרשות לפנסיה, כאשר המעסיק יהיה חייב להפריש 12% משכר העובד ואילו העובד יפריש 5.5% משכרו.

 

בנוסף לביטוח הפנסיוני אשר מוטל כחובה על המעסיק, קיימת אפשרות למעסיק להציע לעובד כחלק מתנאי עבודתו תכנית חסכון שנקראת קרן השתלמות. במסגרת תכנית חסכון זו, העובד והמעסיק מפקידים כספים מדי חודש בחודשו, בהתאם לגובה שכרו של העובד. קיימים במשק מס' סוגים של קרנות השתלמות: לשכירים, לעצמאיים, למורים, לחברי קיבוץ ועוד כיו"ב, שהנם בעלי תנאים שונים מקרן השתלמות לשכירים. הכספים שנצברו בקרן ההשתלמות ניתנים לפדיון לאחר 6 שנים מיום פתיחתה, כאשר קיימת אפשרות למשוך את כספי הקרן לאחר שלוש שנים לצורך השתלמות בלבד. יחד עם זאת, קיימת אפשרות לגבר שהגיע לגיל 65 או לאישה שהגיעה לגיל 60 למשוך את הכספים שנצברו בקרן כעבור 3 שנים מיום פתיחתה, גם שלא לצורך השתלמות מקצועית. שאיריו של עובד שנפטר רשאים למשוך את הכספים באופן מיידי מיום פטירתו.

היתרון בקרן השתלמות הוא כי הפרשות המעביד לקרן בגבולות תקרה מסוימת, פטורות ממס כמו גם הרווח הנצבר על כספי החיסכון בגבולות התקרה, פטור אף הוא ממס, וזאת בשונה ממרבית תכניות החיסכון האחרות.

יש לציין כי במגזר הפרטי בו לא קיים הסכם קיבוצי בעניין חובת ההפרשות לקרן השתלמות, ההחלטה אם להעניק לעובד קרן השתלמות נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, ואין זה מחובתו להעניק הטבה זו לעובד, ומהווה פתח לניהול משא ומתן בינו לבין העובד.

משרדנו בעל ניסיון רב בדיני עבודה בכלל, ובכל הקשור להבטחת הזכויות הפנסיוניות של העובד מול מעסיקו בפרט, וכן במתן ייעוץ פרטני ומקצועי בכל הקשור לקרנות ההשתלמות הקיימות במשק, על סוגיהן והגנה על זכויותיו של העובד בתחומים אלו.

מאמרים נוספים בנושא:

חובת הפרשת המעסיק לביטוח מנהלים כאשר העובד נעדר עקב תאונת עבודה

בית הדין האזורי לעבודה חייב את המעסיק להפריש כספים לביטוח המנהלים של העובד בתקופת שהייתו בחופשת מחלה עקב תאונת עבודה.

 

התפטרות בדין מפוטר

הפסקה בהעברת הפרשות לקופת גמל מצדיקה התפטרות בדין מפוטר

בית הדין האזורי לעבודה קיבל תביעה של עובדת, לחייב את המעסיק בתשלום פיצויי פיטורים, הפרשות לקופת גמל וזכויות נוספות, בשל התפטרות העובדת בדין מפוטר.

 

שלילת פנסיה תקציבית מעובד שמעל בכספי המעסיק

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בתע"א 12272/08 הסתדרות העובדים הלאומית נ' עובדיה כהן, מפי כבוד הנשיא מיכאל שפיצר, קיבל כמעט במלואה את תביעתה של הסתדרות העובדים הלאומית לביטול הפנסיה התקציבית אותה מקבל הנתבע מאז פרישתו המוקדמת, את פיצויי הפיטורים, את ההודעה המוקדמת וכן את דמי ההסתגלות שקיבל הנתבע עם פרישתו.

 

אימתי יתערב בג"צ בפסיקותיו של בית הדין הארצי לעבודה?

2.5.2011

 

לבג"צ הוגשה עתירה כנגד בית הדין הארצי לעבודה  וקרן הפנסיה "נתיב" – קרן לפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ – לבוא וליתן טעם מדוע תקנונה אינו מתיר לעובד שפוטר מעבודתו להגיש תביעה לקבלת פנסיית נכות, גם לאחר חלוף הזמן שקבוע בתקנון להגשת תביעה לפנסיה, וזאת נוכח קיומה של הוראה אחרת בתקנון, הקובעת כי בקשה לפנסיה כלשהי לא תישלל מחמת אי הגשתה במועד. טענתו של העותר התקבלה ע"י ועדת הערעורים, אולם נדחתה ע"י בית הדין הארצי לעבודה.
 

זכויות עובד רשות מקומית שנפטר והמבוטח בפנסיה תקציבית

לרוב, אנשים העובדים במקומות בהם ישנו ארגון או ועד עובדים, מניחים כי גופים אלו דואגים לרווחתם המקצועית ולזכויותיהם השונות ואכן, במרבית המקרים כך הוא המצב.

 

זכויות עובד במקרה שמקום העבודה לא העביר כספים לביטוח או לקופת גמל

רשימה זו נוגעת לכל אלו אשר עובדים שכירים במקום עבודה ואשר המעסיק לא מעביר את חלקו וחלק העובד לקופת הגמל.  מקרים אלו ייתכנו כאשר המעסיק נמצא בקשיים כלכליים אך עדיין לא במצב של פירוק, או כאשר בוחר המעסיק להשהות את העברת הכספים מכל מיני טעמים של העדפת הוצאות שונות על פני כספי קופת הגמל, או סתם רצון לייפות את יתרותיו בבנק על גבו של העובד.  למרבה הצער, קיימים מקרים רבים מאד שהמעסיק מנכה משכרו של העובד אך לא מעביר זאת לקופת הגמל, וכך נמצא העובד חסר את ההפרשות של המעסיק ושלו בקופה.  העובד, על פי רוב, לא יכול לדעת האם המעסיק מעביר לקופת הגמל את הפרשות  והדבר מתגלה בדרך כלל רק בסוף שנה, כאשר קופת הגמל מדווחת לעובד על יתרותיו.  לעניין זה אציין, כי תחת הקטגוריה של קופת גמל נכללים בין היתר קופות גמל בבנקים, ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה ועוד כיוצ"ב.

 

האם רשאי המעביד למשוך את הכספים שהפריש לביטוח מנהלים ו/או לקופת גמל על חשבון פיצויי הפיטורין

לכאורה, נדמה כי התשובה לשאלה זו היא חיובית, שכן עובד שמתפטר, על פי חוק, איננו זכאי לפיצויי פיטורין. יוצא איפוא מצב שקיימת אפליה בין עובדים בנושא, שכן, מדוע שעובד שלא נעשו עבורו הפרשות על חשבון פיצויי הפיטורין לקופת גמל/קצבה תהיה עדיפות על פני עובד שכן יש לו הפרשות כאמור? התשובה לכך היא שהמחוקק אכן בחר להעדיף את העובדים אשר מבוצעת עבורם הפרשה לקופת גמל או לקצבה, ככל הנראה על מנת ליתן תמריץ לעובדים לדרוש הפרשות לגמל ולפיצויים מהמעביד, כדי להבטיח את עתידם הפנסיוני.

 

עיקול כספי פיצויי פיטורים וגמל המופקדים בקופת גמל או פנסיה

בית המשפט המחוזי, בפסק דין שניתן לאחרונה - בר"ע, "גל קור המרכז המקצועי למיזוג אוויר בע"מ נגד קרן מקפת", דן בסוגיית עיקול כספים המופקדים בקופת גמל למטרת פיצויי פיטורין ופנסיה. במקרה הנדון, הגישה המעבידה תביעה כנגד עובד לשעבר, בגין גניבה ומעילה ברכוש, יחד עם צו עיקול זמני על כספים וזכויות שלו בקרן מקפת.

 

 
לראש העמוד ↑